Pasaje seleccionado
Shulján Aruj, Óraj Jaim 253:1
דיני כירה ותנור ליתן עליה קדירה בערב שבת. ובו ה סעיפים: כירה שהיא עשויה כקדירה ושופתין על פיה קדירה למעלה ויש בה מקום שפיתת שתי קדירות אם הוסקה בגפת שהיא פסולת של זתים או בעצים אסור ליתן עליה תבשיל מבע"י להשהותו עליה אלא א"כ נתבשל כל צרכו והוא מצטמק (פי' הולך וחסר) ורע לו דליכא למיחש שמא יחתה או שהוא חי שלא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנו עד למחר ובכל הלילה יכול להתבשל בלא חיתוי אבל אם נתבשל קצת ולא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כל צרכו והוא מצטמק ויפה לו חיישינן שמא יחתה ואסור להשהותו עליה אא"כ גרף דהיינו שהוציא ממנה כל הגחלים או קטם דהיינו שכסה הגחלים באפר למעט חומם ואם נתן בה חתיכה חיה מותר כאלו היתה כולה חיה דע"י כך מסיח דעתו ממנה ואפי' אינה גרופ' (פי' שמשך הגחלים מהתנור) וקטומה (פי' שכסה הגחלים באפר) מותר לסמוך לה קדירה בסמוך חוצה לה ואם הוסקה בקש או בגבבא מותר לשהות עליה אפי' אינה לא גרופה ולא קטומה: הגה שני כירות המתאימות זו אצל זו ודופן של חרס ביניהם האחת גרופה וקטומה והשני' אינה גרופה וקטומה מותר לשהות על הגרופה וקטומ' אע"פ שמוסיף הבל משאינה גרופה וקטומה (גמ' פ' כירה) ותנור אפי' אם הוסק בקש או גבבא אסור אפילו לסמוך לו אפילו אם גרוף וקטום: הגה כ"ז שהיד סולדת בו וכ"ש שאסו' לשהות בתוכו או על גבו וכופח שהו' מקו' שפיתת קדיר' אחת אם הוסק בקש או גבבא דינו ככירה בגפת או בעצים דינו כתנור ואם שכח ושהה אם הוא תבשיל שבשל כל צרכו מותר אפי' הוא מצטמק ויפה לו ואם הוא תבשיל שהתחיל להתבשל ולא בישל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת ואם עבר ושיהה אסור בשניהם: הגה עד בכדי שיעשו (הגהות אשירי ורמב"ם פ"ג) ואם החזירם עכו"ם בשבת דינו כשכח ושיהה ואם החזירם ישראל דינו כעבר ושיהה ואם מצטמק ורע לו מותר שהרי לא נהנה מן האיסור וי"א שכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי (פי' שם אדם שהי' אוכל מאכלו שלא נתבשל כל צרכו) או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מות' להשהותו על גבי כירה: הגה או אפי' על גבי תנור (המגיד פ"ג והגהות מרדכי ומיי' פ"ג וריש פ' כירה ב"י) אפי' הוסק בגפת ועצים ואפי' אינה גרופה וקטומה ולא הוזכרה גרופה וקטומה והיסק בקש ובגבבא אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי וכן לענין אם נטל הקדירה מעליה ובא להחזירה עליה בשבת ואם שכח ושיהה תבשיל שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור ואין צריך לומר אם עבר ושיהה: הגה ונהגו להקל כסברא האחרונה. וכל זה בענין שהיה שהקדירה יושבת על כסא של ברזל או על גבי אבנים ואינה נוגעת בגחלים אבל הטמנה על גבי גחלים לדברי הכל אסור: הגה וי"א דאפילו אם הקדירה עומדת על גבי האש ממש כל זמן שהיא מגולה למעלה לא מקרי הטמנה ושרי וכן המנהג רק שנזהרים לנתקו קצת קודם השבת מן האש כדי שיוכל ישראל להסירו משם ואם לא נתקו מן האש ומצאו על גבי האש בשבת יש להסירו משם ע"י עכו"ם ואם ליכא עכו"ם מותר לישראל להסירו משם ויזהר שיקחהו משם בנחת ולא ינענע הגחלים ואז אף אם ינענען קצת דבר שאין מתכוין שרי. (מרדכי ריש פרק כירה והגהות מיי' פרק ז'):
דיני כירה ותנור ליתן עליה קדירה בערב שבת. ובו ה סעיפים: כירה שהיא עשויה כקדירה ושופתין על פיה קדירה למעלה ויש בה מקום שפיתת שתי קדירות אם הוסקה בגפת שהיא פסולת של זתים או בעצים אסור ליתן עליה תבשיל מבע"י להשהותו עליה אלא א"כ נתבשל כל צרכו והוא מצטמק (פי' הולך וחסר) ורע לו דליכא למיחש שמא יחתה או שהוא חי שלא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנו עד למחר ובכל הלילה יכול להתבשל בלא חיתוי אבל אם נתבשל קצת ולא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כל צרכו והוא מצטמק ויפה לו חיישינן שמא יחתה ואסור להשהותו עליה אא"כ גרף דהיינו שהוציא ממנה כל הגחלים או קטם דהיינו שכסה הגחלים באפר למעט חומם ואם נתן בה חתיכה חיה מותר כאלו היתה כולה חיה דע"י כך מסיח דעתו ממנה ואפי' אינה גרופ' (פי' שמשך הגחלים מהתנור) וקטומה (פי' שכסה הגחלים באפר) מותר לסמוך לה קדירה בסמוך חוצה לה ואם הוסקה בקש או בגבבא מותר לשהות עליה אפי' אינה לא גרופה ולא קטומה: הגה שני כירות המתאימות זו אצל זו ודופן של חרס ביניהם האחת גרופה וקטומה והשני' אינה גרופה וקטומה מותר לשהות על הגרופה וקטומ' אע"פ שמוסיף הבל משאינה גרופה וקטומה (גמ' פ' כירה) ותנור אפי' אם הוסק בקש או גבבא אסור אפילו לסמוך לו אפילו אם גרוף וקטום: הגה כ"ז שהיד סולדת בו וכ"ש שאסו' לשהות בתוכו או על גבו וכופח שהו' מקו' שפיתת קדיר' אחת אם הוסק בקש או גבבא דינו ככירה בגפת או בעצים דינו כתנור ואם שכח ושהה אם הוא תבשיל שבשל כל צרכו מותר אפי' הוא מצטמק ויפה לו ואם הוא תבשיל שהתחיל להתבשל ולא בישל כל צרכו אסור עד מוצאי שבת ואם עבר ושיהה אסור בשניהם: הגה עד בכדי שיעשו (הגהות אשירי ורמב"ם פ"ג) ואם החזירם עכו"ם בשבת דינו כשכח ושיהה ואם החזירם ישראל דינו כעבר ושיהה ואם מצטמק ורע לו מותר שהרי לא נהנה מן האיסור וי"א שכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי (פי' שם אדם שהי' אוכל מאכלו שלא נתבשל כל צרכו) או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מות' להשהותו על גבי כירה: הגה או אפי' על גבי תנור (המגיד פ"ג והגהות מרדכי ומיי' פ"ג וריש פ' כירה ב"י) אפי' הוסק בגפת ועצים ואפי' אינה גרופה וקטומה ולא הוזכרה גרופה וקטומה והיסק בקש ובגבבא אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי וכן לענין אם נטל הקדירה מעליה ובא להחזירה עליה בשבת ואם שכח ושיהה תבשיל שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור ואין צריך לומר אם עבר ושיהה: הגה ונהגו להקל כסברא האחרונה. וכל זה בענין שהיה שהקדירה יושבת על כסא של ברזל או על גבי אבנים ואינה נוגעת בגחלים אבל הטמנה על גבי גחלים לדברי הכל אסור: הגה וי"א דאפילו אם הקדירה עומדת על גבי האש ממש כל זמן שהיא מגולה למעלה לא מקרי הטמנה ושרי וכן המנהג רק שנזהרים לנתקו קצת קודם השבת מן האש כדי שיוכל ישראל להסירו משם ואם לא נתקו מן האש ומצאו על גבי האש בשבת יש להסירו משם ע"י עכו"ם ואם ליכא עכו"ם מותר לישראל להסירו משם ויזהר שיקחהו משם בנחת ולא ינענע הגחלים ואז אף אם ינענען קצת דבר שאין מתכוין שרי. (מרדכי ריש פרק כירה והגהות מיי' פרק ז'):
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
