Shulján Aruj, Óraj Jaim 261:1
זמן הדלקת נרות לשבת. ובו ד סעיפים: ספק חשיכה והיא בין השמשות (היינו כדי שיעור הלוך ג' רבעי מיל אחר שקיעת החמה (טור בסי' רצ"ג וכדלקמן ס"ס ב') אין מעשרים את הודאי ואין מטבילין את הכלים ואין מדליקין את הנרות ואין מערבין עירובין תחומין (וע"ל סי' תט"ו ס"ב) אבל מעשרין את הדמאי וטומנין את החמין ומערבין עירובי חצרות (וע"ל סי' שצ"ג) ומות' לומר לעכו"ם בין השמשות להדליק נר לצורך שבת וכן לומר לו לעשות כל מלאכה שהיא לצורך מצוה או שהוא טרוד ונחפז עליה: הגה וכן מי שקבל עליו שבת שעה או ב' קודם חשיכה יכול לומר להדליק הנר ושאר דברים שצריך:
Horario del encendido de las velas de Shabat. Contiene cuatro apartados: En el momento de duda sobre si ha anochecido, que es el crepúsculo (equivalente al tiempo necesario para caminar tres cuartos de mil después de la puesta del sol; Tur, capítulo 293, y como se explicará al final del apartado 2), no se separan los diezmos de productos que ciertamente no fueron diezmados, no se sumergen utensilios en la mikve, no se encienden las velas y no se establecen eruvín de límites de desplazamiento (véase capítulo 415, apartado 2). Pero pueden separarse los diezmos de productos de origen dudoso, conservar calientes los alimentos mediante envoltura y establecer eruvín de patios (véase capítulo 393). Está permitido decirle a un no judío durante el crepúsculo que encienda una vela para Shabat o que realice cualquier labor necesaria para cumplir una mitzvá o una necesidad apremiante y urgente. Nota: Asimismo, quien aceptó Shabat una o dos horas antes del anochecer puede pedir que enciendan la vela y hagan las demás cosas necesarias.