Shulchan Arukh Orach Chayim 263
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:1
מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן. ובו יז סעיפים: יהא זהיר לעשות נר יפה ויש מכוונים לעשות שתי פתילות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור: הגה ויכולין להוסיף ולהדליק ג' או ד' נרות וכן נהגו. האשה ששכחה פעם אחת להדליק מדלקת כל ימיה ג' נרות (מהרי"ל) כי יכולין להוסיף על דבר המכוון נגד דבר אחר ובלבד שלא יפחות: (אשירי' ומרדכי מס' ר"ה ריש פ' י"ט):
Quiénes deben encender las velas y qué sucede cuando se equivocan en un día nublado. Contiene diecisiete apartados: Hay que procurar que la lámpara sea buena. Algunos acostumbran preparar dos mechas, una correspondiente a «recuerda» y otra a «guarda». Nota: Se pueden añadir tres o cuatro velas, como es costumbre. Una mujer que olvidó encender las velas una vez encenderá tres durante todos los días de su vida (Maharil), porque se permite aumentar el número fijado en correspondencia con otro asunto, siempre que no se disminuya (Asherí y Mordejai, tratado Rosh Hashaná, comienzo del capítulo Yom Tov).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:2
אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת אפי' אין לו מה יאכל שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר שזה בכלל עונג שבת הוא:
Tanto hombres como mujeres están obligados a tener una lámpara encendida en sus casas en Shabat. Incluso quien no tenga qué comer debe pedir limosna de puerta en puerta para comprar aceite y encender la lámpara, pues esto forma parte del deleite de Shabat.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:3
הנשים מוזהרות בו יותר מפני שמצויות בבית ועוסקות בצרכי הבית ואם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ולקידוש היום נר שבת קודם וכן אם אין ידו משגת לקנות נר שבת ונר לחנוכה נר שבת קודם משום שלום הבית דאין שלום בית בלא נר (ואם אין ידו משגת לקנות יין לקידוש ולקנות נר לחנוכה ע"ל סימן תרע"ח):
Las mujeres tienen una obligación especialmente señalada respecto de ello, porque se encuentran habitualmente en casa y atienden sus necesidades. Si alguien no dispone de recursos para comprar tanto una vela de Shabat como lo necesario para el kidush del día, tiene prioridad la vela de Shabat. Asimismo, si no puede comprar tanto una vela de Shabat como una vela de Janucá, tiene prioridad la de Shabat por la paz del hogar, pues no hay paz en casa sin luz. (Si no puede comprar vino para el kidush y una vela de Janucá, véase capítulo 678).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:4
לא יקדים למהר להדליקו בעוד היום גדול שאז אינו ניכר שמדליקו לכבוד שבת וגם לא יאחר ואם רוצה להדליק נר בעוד היום גדול ולקבל עליו שבת מיד רשאי כי כיון שמקבל עליו שבת מיד אין זו הקדמה ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהיא שעה ורביע קודם הלילה: הגה וע"ל סי' רס"ז ואם היה הנר דולק מבעוד היום גדול יכבנו ויחזור וידליקנו לצורך שבת (טור):
No debe adelantarse a encenderla cuando todavía falta mucho para el anochecer, porque entonces no se percibe que la enciende en honor de Shabat; tampoco debe retrasarse. Si quiere encenderla cuando todavía es muy de día y aceptar inmediatamente Shabat, puede hacerlo, pues al aceptarlo enseguida no se considera una anticipación indebida, siempre que sea desde el plag haminjá en adelante, una hora y cuarto antes de la noche. Nota: Véase también el capítulo 267. Si la lámpara ya estaba encendida desde mucho antes, debe apagarla y volver a encenderla para Shabat (Tur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:5
כשידליק יברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת אחד האיש ואחד האשה גם בי"ט צריך לברך להדליק נר של י"ט ובי"ה בלא שבת יש מי שאומר שלא יברך וע"ל סי' תר"י: הגה יש מי שאומר שמברכין קודם ההדלקה ויש מי שאומר שמברך אחר ההדלקה (מרדכי סוף ב"מ) וכדי שיהא עובר לעשייתו לא יהנה ממנו עד לאחר הברכה ומשימין היד לפני הנר אחר ההדלקה ומברכין ואח"כ מסלקין היד וזה מקרי עובר לעשייה וכן המנהג (מהרי"ל):
Al encender debe bendecir: «Bendito eres Tú, Eterno, Dios nuestro, Rey del universo, que nos santificó con Sus mandamientos y nos ordenó encender la vela de Shabat». Tanto el hombre como la mujer deben hacerlo. También en Yom Tov se debe bendecir «encender la vela de Yom Tov». Sobre Yom Kipur cuando no coincide con Shabat, hay quien dice que no se debe bendecir; véase el capítulo 610. Nota: Algunos sostienen que se bendice antes del encendido y otros que se bendice después (Mordejai, final de Bamé Madlikín). Para que la bendición anteceda al cumplimiento, no debe beneficiarse de la luz hasta después de la bendición: después del encendido se coloca una mano delante de la vela, se bendice y luego se retira la mano. Esto se considera bendecir antes de efectuar la mitzvá. Así es la costumbre (Maharil).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:6
בחורים ההולכים ללמוד חוץ לביתם צריכים להדליק נר שבת בחדרם ולברך עליו אבל מי שהוא אצל אשתו א"צ להדליק בחדרו ולברך עליו לפי שאשתו מברכת בשבילו:
Los jóvenes solteros que salen de casa para estudiar deben encender una vela de Shabat en su habitación y bendecir por ella; pero un hombre que se encuentra con su esposa no necesita encender ni bendecir en su habitación, porque su esposa bendice por él.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:7
אורח שאין לו חדר מיוחד וגם אין מדליקין עליו בביתו צריך להשתתף בפרוטה:
Un huésped que no tiene habitación propia ni hay quien encienda por él en su casa debe participar aportando una moneda.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:8
ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום אחד י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו ויש מגמגם בדבר ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד. (הגה אבל אנו אין נוהגין כן):
Si dos o tres jefes de familia comen en un mismo lugar, algunos sostienen que cada cual bendice por su propio candelabro; otros plantean dudas, y conviene precaverse frente a las bendiciones dudosas, de modo que solo uno bendiga. (Nota: nosotros no seguimos esta práctica).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:9
המדליקין בזויות הבית ואוכלים בחצר אם אין הנרות ארוכות שדולקות עד הלילה הוי ברכה לבטלה:
Si se encienden lámparas en rincones de la casa y se come en el patio, cuando las velas no duran lo suficiente para arder hasta la noche, la bendición resulta pronunciada en vano.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:10
לבעל הלכות גדולות כיון שהדליק נר של שבת חל עליו שבת ונאסר במלאכה ועל פי זה נוהגות קצת נשים שאחר שברכו והדליקו הנרות משליכות לארץ הפתילה שבידן שהדליקו בה ואין מכבות אותה ויש אומרים שאם מתנה קודם שתדליק שאינה מקבלת שבת עד שיאמר החזן ברכו מועיל ויש אומרים שאינו מועיל לה ויש חולקים על בעל הלכות גדולות ואומרים שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר אלא בתפלת ערבית שכיון שאמר החזן ברכו הכל פורשין ממלאכתם ולדידן כיון שהתחילו מזמור שיר ליום השבת הוי כברכו לדידהו: הגה והמנהג שאותה אשה המדלקת מקבלת שבת בהדלקה אם לא שהתנה תחלה ואפי' תנאי בלב סגי (מרדכי) אבל שאר בני הבית מותרין במלאכה עד ברכו ועיקר הדלקה תלויה בנרות שמדליקין על השלחן אבל לא בשאר הנרות שבבית (אור זרוע) וצריך להניח הנרות במקום שמדליקין ולא להדליק במקום זה ולהניח במקום אחר (מרדכי פ' ב"מ):
Según el autor de Halajot Guedolot, tan pronto como alguien enciende la vela de Shabat, Shabat recae sobre él y le queda prohibido trabajar. Conforme a ello, algunas mujeres acostumbran, después de bendecir y encender, tirar al suelo la mecha que tienen en la mano con la que encendieron, sin apagarla. Hay quienes sostienen que, si antes de encender la mujer establece la condición de no aceptar Shabat hasta que el cantor diga «Barejú», la condición es válida; otros sostienen que no le sirve. Otros discrepan del autor de Halajot Guedolot y sostienen que la aceptación de Shabat no depende de encender las velas, sino de la oración de Arvit: cuando el cantor dice «Barejú», todos dejan sus trabajos. Para nosotros, al comenzar «Mizmor shir leyom hashabat» se considera como el «Barejú» de ellos. Nota: La costumbre es que la mujer que enciende acepta Shabat con el encendido, salvo que haya establecido una condición previamente; incluso una condición mental basta (Mordejai). Pero los demás miembros de la casa pueden trabajar hasta «Barejú». El encendido principal corresponde a las velas colocadas sobre la mesa, no a las demás luces de la casa (Or Zarúa). Las velas deben quedar en el lugar donde se encienden; no se deben encender en un lugar para trasladarlas a otro (Mordejai, capítulo Bamé Madlikín).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:11
אע"פ שלא התפללו הקהל עדיין אם קדם היחיד והתפלל של שבת מבע"י חל עליו קבלת שבת ואסור בעשיית מלאכה ואפילו אם אומר שאינו רוצה לקבל שבת:
Aunque la congregación todavía no haya rezado, si una persona se adelantó y rezó la oración de Shabat mientras todavía era de día, ya aceptó Shabat y le está prohibido trabajar, aunque diga que no quería aceptarlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:12
אם רוב הקהל קבלו עליהם שבת המיעוט נמשכים אחריהם בעל כרחם:
Si la mayoría de la congregación aceptó Shabat, la minoría queda arrastrada tras ella, incluso en contra de su voluntad.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:13
אדם שבא לעיר בערב שבת וכבר קבלו אנשי העיר עליהם שבת אע"פ שעדיין היום גדול אם היו עליו מעות או שום חפץ מניחו ליפול:
Una persona que llega a una ciudad en víspera de Shabat cuando los habitantes ya han aceptado Shabat, aunque todavía falte mucho para la noche, si lleva dinero u otro objeto lo deja caer.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:14
אם ביום המעונן טעו צבור וחשבו שחשכה והדליקו נרות והתפללו תפלת ערבית של שבת ואחר כך נתפזרו העבים וזרחה חמה אינם צריכים לחזור ולהתפלל ערבית אם כשהתפללו היה מפלג המנחה ולמעלה ואם יחיד הוא שטעה בכך צריך הוא לחזור ולהתפלל ערבית ולענין עשיית מלאכה בין צבור בין יחיד מותרים דקבלת שבת היתה בטעות וי"א שאותם שהדליקו נרות אסורים בעשיית מלאכ' ושאר אנשי הבית מותרין וי"א שאותו נר שהודלק לשם שבת אסור ליגע בו ולהוסיף בו שמן אפילו אם כבה אסור לטלטלו:
Si en un día nublado la congregación se equivocó, creyó que había anochecido, encendió las velas y rezó Arvit de Shabat, pero después se dispersaron las nubes y salió el sol, no necesitan volver a rezar Arvit si cuando lo hicieron ya había llegado el plag haminjá. Si fue un individuo quien se equivocó de ese modo, debe volver a rezar Arvit. En cuanto a realizar trabajos, tanto la congregación como el individuo tienen permiso, porque la aceptación de Shabat fue errónea. Algunos sostienen que quienes encendieron las velas no pueden trabajar, mientras los demás miembros de sus casas sí pueden. Hay quienes dicen que está prohibido tocar aquella lámpara encendida para Shabat o añadirle aceite, e incluso si se apaga está prohibido moverla.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:15
מי ששהה להתפלל מנחה בע"ש עד שקבלו הקהל שבת לא יתפלל מנחה באותו בהכ"נ אלא ילך חוץ לאותו בית הכנסת ויתפלל תפלה של חול והוא שלא קבל שבת עמהם אבל אם ענה וקבל שבת עמהם אינו יכול להתפלל תפלת חול אלא יתפלל ערבית שתים:
Quien demoró la oración de Minjá en víspera de Shabat hasta que la congregación aceptó Shabat no rezará Minjá en esa sinagoga; saldrá de ella y rezará la oración de un día común, siempre que no haya aceptado Shabat con la congregación. Pero si respondió y aceptó Shabat con ellos, ya no puede rezar la oración de un día común; deberá rezar Arvit dos veces.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:16
אם בא לבהכ"נ סמוך לקבלת הצבור שבת מתחיל להתפלל מנחה ואע"פ שבעודו מתפלל יקבלו הצבור שבת אין בכך כלום הואיל והתחיל בהיתר:
Si llega a la sinagoga poco antes de que la congregación acepte Shabat, comienza a rezar Minjá. Aunque la congregación acepte Shabat mientras él está rezando, no hay inconveniente, puesto que comenzó de manera permitida.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 263:17
י"א שמי שקיבל עליו שבת קודם שחשכה מותר לומר לישראל חבירו לעשות לו מלאכה: הגה ומותר ליהנות מאותה המלאכה בשבת וכ"ש במוצאי שבת. ומי שמאחר להתפלל במוצאי שבת או שממשיך סעודתו בלילה מתר לומר לחברו ישראל שכבר התפלל והבדיל לעשות לו מלאכתו להדליק לו נרות ולבשל לו ומותר ליהנות ולאכול ממלאכתו כן נ"ל:
Algunos dicen que quien aceptó Shabat antes de anochecer puede decirle a otro judío que haga un trabajo por él. Nota: Está permitido beneficiarse del trabajo en Shabat y, con mayor razón, después de Shabat. Quien se retrasa en rezar al terminar Shabat o prolonga su comida hasta la noche puede pedirle a otro judío que ya haya rezado y hecho Havdalá que haga un trabajo por él, que encienda velas y cocine para él; puede beneficiarse y comer de ese trabajo. Así me parece.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
