Shulján Aruj, Óraj Jaim 268:1
דין הטועה בתפלת השבת: ובו יג סעיפים: אומר ויכלו בתפלת ערבית:
Leyes de quien se equivoca en la oración de Shabat. Contiene trece apartados: Se recita «Vayejulú» en la oración de Arvit.
דין הטועה בתפלת השבת: ובו יג סעיפים: אומר ויכלו בתפלת ערבית:
Leyes de quien se equivoca en la oración de Shabat. Contiene trece apartados: Se recita «Vayejulú» en la oración de Arvit.
אם טעה והתחיל תפלת החול גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה ומתחיל של שבת ל"ש נזכר בברכת אתה חונן ל"ש נזכר בברכה אחת משאר הברכו' בין בערבי' בין בשחרי' מוסף ומנחה וי"א דבמוסף פוסק אפילו באמצע ברכה:
Si se equivocó y comenzó la oración de un día laborable, termina la bendición en la cual advirtió el error y comienza la oración de Shabat, tanto si se dio cuenta en «Atá Jonén» como si lo hizo en cualquiera de las demás bendiciones, ya sea en Arvit, Shajarit, Musaf o Minjá. Hay quienes dicen que en Musaf debe interrumpirse incluso a la mitad de la bendición.
אם היה סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול ומיד שאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן הוה ליה התחיל בשל חול וגומר אותה ברכה אבל אם היה יודע שהוא שבת ושלא בכוונה התחיל תיבת אתה אפילו אם הוא בתפל' שחרית שאינו פותחת באתה אינו גומר ברכת אתה חונן דחשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו: הגה דהרי יכול לומר אתה קדשת או אתה אחד (תרומת הדשן סי' י"ד):
Si creía que era un día de semana y comenzó la oración con esa intención, pero inmediatamente después de decir la palabra «Atá» recordó que era Shabat antes de decir «Jonén», se considera que empezó la oración del día laborable y debe terminar esa bendición. Si sabía que era Shabat y por inadvertencia comenzó con la palabra «Atá», incluso en Shajarit, que no comienza con «Atá», no termina la bendición «Atá Jonén», pues se considera que confundió las distintas oraciones de Shabat. Nota: Porque podría decir «Atá Kidashta» o «Atá Ejad» (Terumat Hadeshen, capítulo 14).
מי שהתפלל תפלה של חול בשבת ולא הזכיר של שבת לא יצא ואם הזכיר של שבת בתוך י"ח אע"פ שלא קבע ברכה לשבת יצא: הגה ובמוסף אפי' לא אמר רק ונעשה לפניך את חובותינו בתמידי יום ובקרבן מוסף יצא (ב"י סי' רפ"ו בשם הרא"ש פ' מי שמתו):
Quien rezó una oración de día laborable en Shabat sin mencionar Shabat no cumplió su obligación. Si mencionó Shabat dentro de las dieciocho bendiciones, aunque no destinara una bendición especial a Shabat, cumplió. Nota: En Musaf, incluso si solo dijo «y cumpliremos ante Ti nuestras obligaciones en las ofrendas diarias y en el sacrificio adicional», cumplió (Beit Yosef, capítulo 286, en nombre del Rosh, capítulo Mi Shemetó).
טעה והתפלל של חול בשבת ולא הזכיר של שבת אם עקר רגליו חוזר לראש ואם לא עקר רגליו אע"פ שסיים תפלתו אינו חוזר אלא לשל שבת (וש"צ ששכח של שבת בשחרית ע"ל סי' קכ"ו):
Si se equivocó, rezó la oración de día laborable en Shabat y no mencionó Shabat, si ya retiró los pies de su lugar debe volver al comienzo; si todavía no los retiró, aunque haya terminado la oración, solo vuelve a la parte correspondiente a Shabat. (Sobre el oficiante que olvidó Shabat en Shajarit, véase capítulo 126).
הטועה בתפל' שבת והחליף של זו בזו אינו חוזר וי"א שאם החליף של מוסף באחרת או אחרת בשל מוסף חוזר:
Quien se equivoca en la oración de Shabat y sustituye una oración de Shabat por otra no necesita repetirla. Hay quienes sostienen que, si sustituyó Musaf por otra oración o viceversa, debe repetirla.
חוזרים לומר ויכלו משום יום טוב שחל להיו' בשב' שאין אומרים אותו בתפלה וגם להוציא למי שאינו יודע ואומרים אותו בקול רם ומעומד:
Se vuelve a recitar «Vayejulú» por el caso de Yom Tov que coincide con Shabat, cuando no se dice en la oración, y también para hacer cumplir la obligación a quien no sabe recitarlo. Se dice en voz alta y de pie.
ואומר שליח צבור ברכה אחת מעין שבע ואין היחיד אומר אותה: הגה מיהו אם היחיד רוצה להחמיר על עצמו יכול לאומרה בלא פתיחה ובלא חתימה וכן נוהגין הצבור לאמרה עם שליח צבור בלא פתיחה וחתימה (אבודרהם וכל בו):
El oficiante recita una bendición que resume las siete bendiciones, pero un individuo no la recita. Nota: Sin embargo, si un individuo quiere adoptar una práctica más estricta, puede decirla sin la fórmula inicial ni la final. Se acostumbra que la congregación la diga junto con el oficiante sin la apertura ni la conclusión (Abudarham y Kol Bo).
יו"ט שחל להיו' בשבת אינו מזכיר של יו"ט בברכה מעין שבע (פי' ברכת אל עליון קונה וכו'):
Cuando Yom Tov coincide con Shabat, no se menciona Yom Tov en la bendición que resume las siete (es decir, la bendición «El Elyón, Koné...»).
אין אומרים ברכה מעין שבע בבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין:
No se dice la bendición que resume las siete en una casa donde se celebra una boda ni en una casa de duelo, porque no existe allí el motivo de proteger a quienes llegan tarde de posibles peligros.
אף בשבת שאחר י"ט אומרים ברכה מעין שבע:
También en el Shabat posterior a Yom Tov se recita la bendición que resume las siete.
אין לדבר בשעה שאומרים ויכלו ולא בשעה שאומר ש"ץ ברכה מעין שבע:
No se debe hablar mientras se dice «Vayejulú» ni mientras el oficiante recita la bendición que resume las siete.
אם התפלל של חול ולא הזכיר של שבת או שלא התפלל כלל ושמע משליח ציבור ברכה מעין שבע מראש ועד סוף יצא:
Si una persona rezó la oración de día laborable sin mencionar Shabat, o no rezó en absoluto, pero escuchó al oficiante recitar la bendición que resume las siete desde el principio hasta el final, cumplió su obligación.
שולחן ערוך, אורח חיים רס״ח
13 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.