Shulchan Arukh Orach Chayim 302
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:1
דיני נקוי וקפול הבגדים בשבת. ובו יג סעיפים: המנער טלית חדשה שחורה מן הטל שעליה חייב שהניעור יפה לה כמו כיבוס והוא שמקפיד עליה שלא ללבשו בלא ניעור: הגה וכל שכן שאסור לנער בגד שנשר במים או שירדו עליו גשמים ודוקא בבגד חדש שמקפיד עליו (כל בו) י"א דאסור לנער בגד מן האבק שעליו אם מקפיד עליו וטוב לחוש לדבריו (רש"י וא"ז) אבל מותר להסיר הנוצות מן הבגד בשבת (א"ז) וע"ל סי' של"ז:
Leyes de la limpieza y el doblado de las prendas en Shabat. Contiene trece apartados: Quien sacude un talit nuevo y negro para quitarle el rocío que tiene encima es responsable, porque sacudirlo lo mejora como si lo lavara, siempre que sea cuidadoso con él y no quiera vestirlo sin sacudirlo. Nota: Con mayor razón está prohibido sacudir una prenda que se mojó con agua o recibió lluvia; esto se aplica específicamente a una prenda nueva con la que se tiene cuidado (Kol Bo). Algunos dicen que está prohibido sacudir el polvo de una prenda si uno es cuidadoso con ella, y conviene tener en cuenta sus palabras (Rashi y Or Zarúa). Pero se permite quitar las plumas de una prenda en Shabat (Or Zarúa). Véase más adelante el capítulo 337.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:2
הלוקט יבולות שע"ג בגדים כגון אלו היבולות שבכלי הצמר הנשארים בהם מן האריגה חייב משום מכה בפטיש והוא שיקפיד עליהם אבל אם הסירם דרך עסק פטור:
Quien arranca las bolitas o restos sobresalientes de las prendas, como las que permanecen en tejidos de lana después de tejerlos, es responsable por la labor de dar el acabado final, siempre que le importe quitarlas; pero si las quita distraídamente, está exento.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:3
מקפלים כלים בשבת לצורך שבת ללבשם בו ביום ודוקא באדם (אחד) ובחדשים שעדיין לא נתכבסו ולבנים ואין לו להחליף ואם חסר אחד מאלו התנאים אסור ויש מי שאומר דלקפלו שלא כסדר קיפולו הראשון מותר בכל ענין ונראין דבריו:
Se pueden doblar prendas en Shabat para utilizarlas ese mismo Shabat, vistiéndolas durante el día, únicamente si las dobla una sola persona, son nuevas y aún no se han lavado, son blancas y no tiene otras para cambiarse. Si falta cualquiera de estas condiciones, está prohibido. Hay quien sostiene que doblarlas de forma distinta a sus pliegues originales está permitido en cualquier circunstancia, y sus palabras parecen correctas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:4
מכבש (הוא כלי שכובשין בו בגדים אחר הכביסה והם שתי לוחות זה על זה והבגדים ביניהם) של בעל הבית מתירין אותו ליטול ממנו בגדים לצורך השבת ושל אומן אסור מפני שהוא תחוב בחזקה והתרתו דומה לסתירה:
Se puede abrir la prensa de ropa de un particular —instrumento que comprime las prendas después del lavado, formado por dos tablas superpuestas entre las cuales se coloca la ropa— para sacar prendas necesarias para Shabat. Pero está prohibido abrir la de un artesano, porque está muy apretada y abrirla se asemeja a desmontar una construcción.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:5
חלוק לאחר כביסה הוא מתקשה ומשפשפים אותו בידים לרככו מותר לעשותו בשבת שאינו מתכוין אלא לרככו אבל סודר אסור מפני שמתכוין לצחצחו והוי כמלבן: הגה וכובעים ושאר כלי פשתן דינן כסודר (ב"י בשם שבולי לקט):
Una túnica que se endurece después del lavado puede frotarse entre las manos para ablandarla en Shabat, pues solo se pretende suavizarla. Pero está prohibido hacerlo con un pañuelo, porque se pretende darle brillo, lo cual equivale a blanquear. Nota: Los sombreros y las demás prendas de lino tienen la misma consideración que el pañuelo (Beit Yosef en nombre de Shibolei HaLeket).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:6
טיט שעל רגלו (או על מנעליו) (בית יוסף ורבי ירוחם חי"ג) מקנחו בכותל אבל לא בקרקע דלמא אתי לאשויי גומות ויש מי שאוסר אף בכותל: הגה ויש מי שמתיר בשניהם (הרא"ש) וה"ה דמותר להסירו במעט חרס הראוי לטלטל (ר' ירוחם חי"ג):
El barro que tiene en el pie —o en los zapatos (Beit Yosef y Rabenu Yerujam, parte 13)— puede limpiarlo contra una pared, pero no contra el suelo, por temor a que allane hoyos. Hay quien lo prohíbe incluso contra una pared. Nota: Hay quien permite ambas cosas (Rosh); también puede quitarse con un pequeño fragmento de cerámica que esté permitido mover (Rabenu Yerujam, parte 13).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:7
טיט שעל בגדו משפשפו מבפנים דלא מוכחא מלתא לאתחזויי כמלבן אבל לא בחוץ דדמי למלבן ומגרדו בצפורן ויש אומרים דהני מילי לח אבל יבש אסור דהוי טוחן:
El barro que hay en la prenda se frota desde la parte interior, pues así no se percibe como un acto de blanqueo; no desde el exterior, porque se asemeja a blanquear. Puede rasparse con la uña. Algunos dicen que esto se refiere al barro húmedo, pero si está seco se prohíbe porque se considera moler.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:8
אין מגרדין (בסכין או בצפורן) מנעל בין חדש בין ישן מפני שקולף העור והוי ממחק:
No se debe raspar un zapato, nuevo o viejo, ni con cuchillo ni con la uña, porque se desprende parte del cuero y eso constituye alisar.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:9
מותר ליתן מים ע"ג מנעל לשכשכו אבל לכבסו דהיינו שמשפשף צדו זה על צדו זה אסור אבל בגד שיש עליו לכלוך אסור אפילו לשכשכו דזהו כיבוסו אלא מקנחו בסמרטוט בקל ולא בדוחק פן יסחוט: הגה ובגד שאין עליו לכלוך מותר לתת עליו מים מעוטים ולא מרובים שמא יסחוט (ב"י בשם סמ"ג וסמ"ק וסה"ת והרא"ש פ"ק דיומא) ויש אוסרים בכל ענין (ב"י בשם הטור סי' של"ד וסי' שי"ט ותוס' פרק כל כתבי והגהות פכ"ב):
Está permitido echar agua sobre un zapato para enjuagarlo, pero está prohibido lavarlo, es decir, frotar un lado contra el otro. En cambio, una prenda que tiene suciedad no puede siquiera enjuagarse, porque ese es su modo de lavado; se la puede limpiar suavemente con un trapo, sin apretar para no llegar a escurrir. Nota: Está permitido echar un poco de agua, pero no mucha, sobre una prenda que no esté sucia, por temor a que se escurra (Beit Yosef en nombre de Semag, Semak, Sefer HaTerumá y Rosh, primer capítulo de Yomá). Otros lo prohíben en todos los casos (Beit Yosef en nombre del Tur, capítulos 334 y 319; Tosafot, capítulo Kol Kitvei, y Hagahot, capítulo 22).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:10
הרוחץ ידיו טוב לנגבם בכח זו בזו ולהסיר מהם המים כפי יכלתו קודם שיקנחם במפה הגה ויש שכתבו דאין לחוש לזה דלא אמרינן שריית בגד זהו כבוסו בכה"ג דאין זה רק דרך לכלוך וכן נוהגין (טור וב"י ואגור) לכן מותר לנגב ידיו בבגד שהטיל בו תינוק מי רגלים כדי לבטלם שאין זה רק דרך ליכלוך בעלמא (טור) אבל אסור ליתן מים ממש על המי רגלים כדי לבטלם (הגהמ"י פכ"ב ותוס' פרק ח' שרצים):
Quien se lava las manos hace bien en frotarlas fuertemente entre sí y quitar de ellas toda el agua que pueda antes de secarlas con una toalla. Nota: Algunos escribieron que no hay por qué preocuparse, pues en este caso no decimos que mojar una prenda equivale a lavarla, ya que se hace de una manera que la ensucia; y así se acostumbra (Tur, Beit Yosef y Agur). Por eso está permitido secar las manos con una prenda sobre la que un niño orinó, para anular la orina, porque se trata simplemente de una forma de ensuciarla (Tur). Sin embargo, está prohibido echar agua directamente sobre la orina para anularla (Hagahot Maimoniyot, capítulo 22, y Tosafot, capítulo Shemoná Sheratzim).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:11
מי שנתלכלכה ידו בטיט מקנחה בזנב הסוס ובזנב הפרה ובמפה הקשה העשוי לאחוז בה קוצים אבל לא במפה שמקנחים בה ידים שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לכבס המפה:
Quien se ensució la mano de barro puede limpiársela con la cola de un caballo o de una vaca, o con un paño áspero preparado para sujetar espinas; pero no con una toalla destinada a secarse las manos, para que no actúe como durante la semana y termine lavando la toalla.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:12
אסור לנגב כוס שהיה בו מים או יין במפה משום דאתי לידי סחיטה:
Está prohibido secar con un paño un vaso que haya contenido agua o vino, porque podría llegar a escurrirlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 302:13
אין מסתכלין בשבת במראה של מתכת שהיא חריפה כאיזמל (פי' כעין סכין קטן חד וחריף) דחיישי' שמא ישיר בה נימין המדולדלין ואפי' אם הוא קבוע בכותל אבל מותר להסתכל במראה שאין בה חשש זה אפילו אינו קבוע:
En Shabat no se mira en un espejo metálico con filo como el de un escalpelo —es decir, un cuchillito pequeño y afilado—, por temor a que se corten con él los pelos sueltos, incluso si está fijado a la pared. Pero se permite mirarse en un espejo que no presente ese riesgo, aunque no esté fijado.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
