Shulchan Arukh Orach Chayim 303
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:1
דיני תכשיטי אשה. ובו כז סעיפים: לא תצא אשה בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועות שבראשה מפני שצריכה להסירם בשעת טבילה חיישינן שמא תוליכם ארבע אמות ברה"ר ואם הם קלועות בשערה מותר ויש מי שאוסר ואם הם מעשה אריגה מותר שאינה צריכה להסירם בשעת טבילה: הגה ובלבד שלא יהיו מטונפות או מוזהבות דאז מסירן כדי שלא יתטנפו במים (טור והרא"ש וסמ"ג):
Leyes sobre los adornos de la mujer. Contiene veintisiete apartados: La mujer no debe salir con hilos de lana, hilos de lino ni cintas en la cabeza, pues debe quitárselos al sumergirse ritualmente y se teme que los transporte cuatro codos por el dominio público. Si están trenzados en su cabello, está permitido; hay quien lo prohíbe. Si están tejidos, se permite porque no necesita quitárselos para la inmersión. Nota: Siempre que no estén sucios ni dorados, porque en ese caso se los quita para que no se estropeen con el agua (Tur, Rosh y Semag).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:2
מותר לצאת בחוטין שבצוארה שהם רפויים ואינה צריכה להסירם בשעת טבילה אבל בקטלה שבצוארה אסור מפני שצריכה להסירה בשעת טבילה לפי שהיא מהדקת אותה כדי שתראה בעלת בשר וחיישי' דלמא אתיא לאתויי ד' אמות ברשות הרבים ולא תצא בטוטפת והוא כמין ציץ ומגיע מאזן לאזן ולא בשרבוטין והוא ג"כ ציץ ואינו מגיע אלא עד לחיי' שכורכתו על ראשה ותולה לה על לחייה מכאן ומכאן והוא שאינם תפורים בשבכה דחיישינן דלמא שלפא לאחויי ואתיא לאתויי ד' אמות ברה"ר אבל אם תפורים ליכא למיחש להכי ומותר: הגה וי"א דבתולה שאינה חוששת לגלוי ראשה אפי' תפורה בשבכה אסור דחיישינן שמא תסירה עם השבכה ואתי לאתויי (א"ז):
Está permitido salir con hilos sueltos alrededor del cuello, pues no necesita quitárselos para la inmersión; pero está prohibido salir con un collar ceñido al cuello, que debe quitarse para la inmersión, porque lo aprieta para parecer de carnes más llenas, y se teme que lo lleve cuatro codos en el dominio público. Tampoco debe salir con una «totéfet», especie de lámina ornamental que va de oreja a oreja; ni con «sharbutín», otro ornamento semejante que llega solamente hasta las mejillas, se enrolla en la cabeza y cuelga sobre ambos lados de la cara, si no están cosidos a la redecilla, por temor a que se los quite para mostrarlos y termine transportándolos cuatro codos en el dominio público. Si están cosidos, no existe ese temor y está permitido. Nota: Algunos dicen que a una soltera que no tiene reparo en descubrirse la cabeza se le prohíbe incluso si están cosidos a la redecilla, porque podría quitársela junto con ella y transportarla (Or Zarúa).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:3
לא תצא בכיפה של צמר דהיינו חוטי דעמרא דגדידין ועבידי כי הוצא. (פי' ככלים העשוים מעלי לולבים הדקלים שהם באריגה משא"כ איצטימא העשויה כמין לבד כדאיתא בגמרא שם) ורחבים כשתי אצבעות כשיעור ציץ ולא באיצטימא דהיינו מטלית שתולין בו חוטין של צבעונים ותולין אותו לכלה להפריח ממנה הזבובים:
No debe salir con una cofia de lana, formada por hilos de lana cortados y trabajados como fibras de palma —es decir, tejidos como objetos hechos con hojas de palmera, a diferencia de la «itztimá», que es semejante al fieltro, como se explica en la Guemará allí—, de unas dos anchuras de dedo, como la medida del «tzitz»; ni con la «itztimá», un trozo de tela del que cuelgan hilos de colores y que se coloca a la novia para espantar las moscas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:4
לא תצא בעיר של זהב ופירש רש"י שהוא תכשיט עגול ומציירין בו כמין עיר ויש באמצע לשון שמחברים אותו למלבוש ור"ת פירש שהוא כעין עטרה לראש:
No debe salir con una «ciudad de oro». Rashi explica que es un adorno redondo en el que se representa una ciudad, con una lengüeta en el centro para sujetarlo al vestido. Rabenu Tam explica que es una especie de corona para la cabeza.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:5
כלילא והוא תכשיט שמניחתה על פדחתה מאוזן לאוזן וקושרתו ברצועות התלויות מותרת לצאת בו בין שהוא עשוי מחתיכות של זהב חרוזות בחוט בין שאותם חתיכות קבועות במטלית:
El «kelilá», adorno que se coloca sobre la frente de oreja a oreja y se ata con cintas colgantes, puede llevarse al salir, tanto si está hecho de piezas de oro ensartadas en un hilo como si dichas piezas están fijadas a una tela.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:6
רסוקיא דהיינו חתיכת מעיל רחבה אם יש בה רצועות קצרות תלויות בה לקושרם בהם ולהדקן סביבותיה דמהדק שרי ואם אין לו רצועות אסור:
El «resukiá», es decir, una pieza ancha de manto, puede llevarse si tiene cintas cortas colgantes con las cuales atarla y ajustarla alrededor, pues queda bien sujeta; si carece de cintas, está prohibido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:7
לא תצא בקטלה דהיינו בגד שיש לו שנצים כעין מכנסים ומכניסים בו רצועה רחבה וקושרה סביב צוארה והבגד תלוי על לבה והוא חשוב ומצוייר בזהב:
No debe salir con una «katlá», una prenda con aberturas semejantes a pantalones por las que se introduce una cinta ancha que se ata alrededor del cuello, mientras la prenda cuelga sobre el pecho; es valiosa y está adornada con oro.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:8
לא תצא בנזמי האף אבל יוצאת בנזמי האוזן: הגה מפני שאזניהם מכוסות ובמקום שנוהגין לגלות האזנים אסור לצאת בנזמים שבאוזן היכא דדרך להוציאם משם (א"ז):
No debe salir con aros en la nariz, pero sí con pendientes en las orejas. Nota: Porque sus orejas están cubiertas; donde se acostumbra descubrirlas, está prohibido salir con pendientes cuando es habitual quitárselos (Or Zarúa).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:9
לא תצא במחט נקובה ואם יצאת חייבת ושאינה נקובה אם מעמדת בה קישוריה מותר לצאת בו ואם אינה מעמדת בו קישוריה אסור:
No debe salir con una aguja con ojo; si lo hace, queda obligada. Con una aguja sin ojo, si sirve para sujetar su ropa, está permitido salir; si no sirve para sujetarla, está prohibido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:10
לא תצא בטבעת שיש עליה חותם ואם יצאת חייבת וכשאין עליה חותם לא תצא ואם יצאת פטורה:
No debe salir con un anillo que tenga sello; si sale, queda obligada. Si no tiene sello, tampoco debe salir, aunque si lo hace queda exenta.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:11
לא תצא בכולייאר והיא תכשיט שקושרת בו מפתחי חלוקה ולא בכובלת והיא קשר שקשור בה בושם שריחו טוב:
No debe salir con un «kuliar», adorno con el que se atan las aberturas de la túnica; ni con un «kovélet», un nudo que contiene una sustancia aromática de olor agradable.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:12
אם חסר אחת משיניה ומשימה אחר במקומו אם הוא של זהב לא תצא בו דכיון שמשונה במראה משאר שינים דלמא מבזו לה ושקלא ליה וממטיא אבל של כסף שדומה לשאר שינים מותר וכל שכן שן דאדם:
Si le falta un diente y lleva otro en su lugar, no debe salir con él cuando es de oro, porque su apariencia distinta de la de los demás dientes podría provocar burlas y hacer que se lo quite y lo transporte. Si es de plata, que se parece a los demás dientes, está permitido; con mayor razón, si es un diente humano.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:13
לא תצא במנעל הקרוע למעלה דמחכו עלה ואתיא לאתויי ולא במנעל חדש שמא לא יבא למדתה אא"כ נסתה ללכת בו מאתמול שהוא למדתה אבל איש מותר שאינו מקפיד כל כך: הגה ובשאר מלבושים אין לחוש אפילו באשה כל בו:
No debe salir con un zapato roto por arriba, porque podrían burlarse de ella y terminaría transportándolo; ni con un zapato nuevo, por temor a que no le quede bien, a menos que haya probado caminar con él desde el día anterior y le quede a su medida. Pero al hombre se le permite porque no es tan exigente. Nota: En las demás prendas no hay motivo de preocupación, incluso tratándose de una mujer (Kol Bo).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:14
יוצאת בחוטי שער בין שהם עשויים משערה או משער חבירתה ואפילו משער בהמה ובלבד שלא תצא זקנה בשל ילדה ולא ילדה בשל זקנה:
Puede salir con mechones de cabello, hechos con su propio cabello, con el de otra mujer o incluso con pelo de animal, siempre que una anciana no salga con el de una joven ni una joven con el de una anciana.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:15
יוצאת בקשר שעושין לרפואת קיטוף עין הרע שלא ישלוט ובמוך הקשור ומהודק באזנה ובמוך שבסנדלה הקשור בסנדלה ובסנדל ומנעל הסתומים מכל צד אפי' אינו קשור מותר ובמוך שהתקינה לנדתה: הגה שלא יפול דם עליה ויצערנה (ב"י בשם הפוסקים) אפי' אינו קשור דכיון שהוא מאוס לא חיישי' דלמא שקלא ליה אפי' יש לו בית יד ובפלפל ובגרגיר מלח ובכל בשם שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתנם לכתחילה בשבת ואם נפל לא תחזיר ובבתי שוקיים שקושרים במשיחה סביב שוקיה אע"פ שאין המשיחה קשורה בהם ולא חיישי' שמא ישתלשלו למטה ויוצאה באצעדה שמניחין בזרוע או בשוק והוא שתהא דבוקה לבשר ולא תשמט ויש מי שאוסר בשל זרוע:
Puede salir con un nudo hecho como remedio contra el mal de ojo, para impedir que actúe; con algodón atado firmemente a la oreja; con algodón atado a la sandalia; y con una sandalia o zapato cerrado por todas partes, aunque el algodón no esté atado. También con algodón preparado para su menstruación. Nota: Para que la sangre no caiga sobre ella y le cause molestias (Beit Yosef en nombre de los decisores); incluso si no está atado, porque al ser repugnante no se teme que se lo quite, aunque tenga una agarradera. También puede salir con pimienta, un grano de sal o cualquier especia que haya colocado en la boca, siempre que no los introduzca inicialmente en Shabat; y si se caen, no debe volver a ponerlos. Asimismo, con medias que se atan mediante un cordón alrededor de las pantorrillas, aunque el cordón no esté unido a ellas, sin temer que se caigan. Puede salir con un brazalete colocado en el brazo o la pierna, con tal de que esté bien ajustado a la piel y no se deslice. Hay quien prohíbe el del brazo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:16
בכל מה שיכולה לצאת יכולה להתירו בר"ה ולא חיישינן דלמא מתיא ליה:
Todo objeto con el que le está permitido salir puede desatarlo en el dominio público, sin temer que termine transportándolo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:17
יש אוסרים להביא מפתח אפילו בחצר הבית כי אם בידו אבל לא בחגורתו שמא ישכח ויוציאנה לרשות הרבים:
Algunos prohíben llevar una llave incluso en el patio de la casa, salvo si se lleva en la mano y no en el cinturón, por temor a que se olvide y salga con ella al dominio público.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:18
כל שאסרו חכמים לצאת בו לרשות הרבים אסור לצאת בו לחצר שאינו מעורבת חוץ מכבול ופיאה נכרית דהיינו קליעת שער שקלעה בתוך שערה ויש אומרים דכל שאסרו לצאת בו אפילו להתקשט בו בבית אסור וכל שכן לצאת בו לחצר המעורבת חוץ מכבול ופיאה נכרית ויש אומרים שהכל מותר לצאת בו בחצר אפי' אינה מעורבת והאידנא נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין ויש שאמרו דמדינא אסורות אלא שכיון שלא ישמעו מוטב שיהיו שוגגות ואל יהיו מזידות ויש שלמדו עליהם זכו' לומר שהן נוהגו' כן ע"פ סבר' אחרונ' שכתבתי שלא אסרו לצאת בתכשיטין לחצר שאינה מעורבת והשתא דלית לן רשות הרבים גמור הוה כל רשות הרבים שלנו כרמלית ודינו כחצר שאינו מעורבת ומותר: הגה וי"א עוד טעם להתיר דעכשיו שכיחי תכשיטים ויוצאים בהם אף בחול וליכא למיחש דלמא שלפא ומחוי כמו בימיהם שלא היו רגילים לצאת בהו רק בשבת ולא הוי שכיחי (תוס' פ' כ"כ והגהות אלפסי פ' במה אשה) ומיהו טבעת שיש עליה חותם לאשה ושאין עליה חותם לאיש דתנן בה חייב חטאת אף בכרמלית אסור אפי' לדידן וה"ה לכל מאי דאתמר ביה חיוב חטאת ויש מי שאומר שבזמן הזה שנהגו האנשים לצאת בטבעת שאין עליה חותם הרי זה להם כתכשיט ושרי ולפי זה אפשר דכיון שנהגו עכשיו הנשים לצאת בטבעת שיש עליה חותם הרי הוא להן כתכשיט ושרי ומכל מקום צריך להזהיר לנשים שלא תצאנה אלא במחטים שהן צריכות להעמיד קישוריהן ולא יותר כי בזה שאין להן תועלת בו תשמעו לנו:
Todo aquello con lo que los sabios prohibieron salir al dominio público está igualmente prohibido en un patio sin eruv, excepto el «kavul» y la peluca, es decir, cabellos trenzados que ella entrelaza con los suyos. Algunos dicen que cuanto está prohibido llevar fuera está prohibido incluso para adornarse dentro de casa, y con mayor razón en un patio con eruv, salvo el «kavul» y la peluca. Otros dicen que está permitido salir con todos esos adornos al patio, incluso sin eruv. Hoy nuestras mujeres acostumbran a salir con toda clase de joyas. Algunos dijeron que conforme a la ley esto está prohibido, pero, como no escucharían, es mejor que pequen por desconocimiento y no deliberadamente. Otros las justificaron diciendo que siguen la última opinión citada, según la cual no se prohibió salir con adornos a un patio sin eruv; y hoy, como no tenemos un dominio público completo, todos nuestros dominios públicos se consideran «karmelit», cuya regla es como la de un patio sin eruv, y se permite. Nota: Algunos dan otra razón para permitirlo: hoy las joyas son comunes y se llevan también entre semana, por lo que no hay temor de que se las quiten para mostrarlas, a diferencia de los tiempos antiguos, cuando solo solían llevarse en Shabat y eran poco comunes (Tosafot, capítulo Kol Kitvei, y Hagahot Alfasi, capítulo Bamé Ishá). Sin embargo, un anillo con sello para una mujer y uno sin sello para un hombre, respecto a los cuales la Mishná establece responsabilidad por una ofrenda expiatoria, están prohibidos incluso en un «karmelit», también en nuestros días; y lo mismo rige para cuanto se dice que conlleva esa responsabilidad. Hay quien sostiene que, actualmente, dado que los hombres acostumbran llevar anillos sin sello, estos se consideran adornos y están permitidos. Conforme a ello, es posible que, al acostumbrar hoy las mujeres llevar anillos con sello, también sean adornos permitidos para ellas. En todo caso, debe advertirse a las mujeres que salgan únicamente con las agujas necesarias para sujetar su ropa, sin llevar otras, porque en esto, al no tener utilidad para ellas, nos escucharán.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:19
צריך להזהיר לנשים שלא יטלטלו מחט שניטל חודה או עוקצה לשום בצעיפים אלא א"כ ניטל מערב שבת חדה ועוקצה לשם כך:
Debe advertirse a las mujeres que no muevan una aguja cuya punta o cuyo ojo se haya roto para colocarla en los velos, a menos que se le hayan quitado la punta y el ojo antes de Shabat precisamente con ese fin.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:20
הבנות קטנות שנוקבים אזניהם כדי לתת בהם נזמים כשיגדלו וכדי שלא יסתמו הנקבים נותנים בהם קסמים מותר לצאת בהם וה"ה אם נותנים חוטים באותן נקבים שמותר לצאת בהם אם אינם צבועים אבל אם הם צבועים אסור:
Las niñas pequeñas a quienes se perforan las orejas para que lleven pendientes al crecer, y en cuyos agujeros se ponen pequeñas varitas para mantenerlos abiertos, pueden salir con ellas. Lo mismo rige si se introducen hilos en esos agujeros, siempre que no estén teñidos; si están teñidos, está prohibido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:21
יוצאת אשה רעולה והוא שמעטפת כל ראשה חוץ מהפנים:
La mujer puede salir velada, siempre que tenga cubierta toda la cabeza excepto el rostro.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:22
פורפת בשבת על האגוז ועל האבן שיחדתו לכך ויוצאת בו אבל על המטבע אסור לפרוף בשבת דלאו בר טלטול הוא ולא מהני בה יחוד ואם פרפה עליו מערב שבת מותר לצאת בו בשבת:
En Shabat puede cerrar su prenda sujetándola alrededor de una nuez o una piedra destinada a ese fin y salir así. Pero está prohibido sujetarla alrededor de una moneda en Shabat, porque no puede moverse y el hecho de reservarla para ello no cambia su condición. Si la sujetó alrededor de una moneda antes de Shabat, puede salir así en Shabat.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:23
אם היתה צריכה להוציא אגוז לבנה ופרפה עליו כדי להוציאו אם לרשות הרבים אסור ואם לכרמלית מותר:
Si necesita sacar una nuez para su hija y sujeta la prenda alrededor de ella con ese propósito, está prohibido hacerlo hacia el dominio público; hacia un «karmelit» está permitido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:24
יוצאה באבן תקומה ובמשקל ששקלו כנגדו כדי שלא תפיל ואפי' לא נתעברה עדיין:
Puede salir con una piedra de «tekumá» y con un contrapeso que se haya pesado frente a ella para evitar un aborto, incluso si todavía no ha quedado embarazada.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:25
אסור לאשה שתעביר בשבת סרק על פניה משום צובע ומטעם זה אסורה לכחול בשבת ומטעם זה אסורה לטוח על פניה בצק וכשנטלתו מאדים הבשר:
Está prohibido que la mujer se aplique colorete al rostro en Shabat, por la prohibición de teñir. Por el mismo motivo, no puede pintarse los ojos ni untarse masa sobre el rostro, pues al retirarla se enrojece la piel.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:26
אסור לקלוע האשה שערה בשבת ולא להתיר קליעתה אבל יכולה לחלוק שערה: הגה ויש אוסרין לחלק שערה דהיינו לעשות השייטיל וכן נהגו לאסור לעשו' ע"י כלי אבל באצבע בעלמא נהגו להקל:
Está prohibido que la mujer se haga trenzas en el cabello o se las deshaga en Shabat, pero puede separarlo en una raya. Nota: Algunos prohíben hacerse la raya, es decir, arreglar el «sheitel», y así se acostumbra a prohibir cuando se utiliza un instrumento; pero se acostumbra permitirlo haciéndolo solamente con los dedos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 303:27
אסור לסרוק במסרק בשבת ואפי' אותו שעושים משעיר חזיר שא"א שלא יעקרו שערות: (אבל מותר לחוף ולפספס ביד) (ב"י):
Está prohibido peinarse con peine en Shabat, incluso con uno hecho de cerdas de cerdo, pues inevitablemente arranca cabellos. (Pero se permite frotar y separar el cabello con la mano) (Beit Yosef).
