Shulchan Arukh Orach Chayim 305
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:1
במה בהמה יוצאה בשבת. ובו כג סעיפים: בהמה יוצאת במה שמשתמרת בו אבל אם אינה משתמרת בו אז הוי נטירותא יתירתא ביותר והוי משאוי וכן כל דבר שהוא לנוי ולא לשמור לא תצא בו הילכך נאקה יוצאת בזממא דפרזלא שהוא טבעת של ברזל ונוקב חוטמו ומכניסו בו וחמרא לובא בפגא דפרזלא דהיינו בריג"א והגמל באפסר שהוא קבישטרו ופרד וחמור וסוס יוצאים באפסר או ברסן שהוא פרינ"ו אבל לא בשניהם ומותר לכרוך חבל האפסר סביב צוארה ותצא בו ומותר לטלטל האפסר וליתנו עליה ובלבד שלא ישען עליה:
Con qué puede salir un animal en Shabat. Contiene veintitrés apartados: Un animal puede salir con aquello que sirve para mantenerlo sujeto. Si no es necesario para sujetarlo, constituye una protección excesiva y se considera una carga. Asimismo, no puede salir con ningún elemento destinado a adornarlo y no a controlarlo. Por tanto, una camella de cuello largo puede salir con una argolla de hierro introducida en la nariz; un asno libio, con una brida de hierro llamada «briga»; el camello, con cabestro, llamado «cabestro»; y la mula, el asno y el caballo, con cabestro o freno, llamado «freno», pero no con ambos a la vez. Se permite enroscar alrededor del cuello la cuerda del cabestro y que el animal salga así; también se puede mover el cabestro y ponérselo, siempre que no se apoye uno sobre el animal.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:2
אם קשר חבל בפי הסוס הרי זה משאוי לפי שאינו משתמר בו:
Si se ata una cuerda en la boca de un caballo, se considera una carga porque no permite controlarlo adecuadamente.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:3
לצאת חמור בפרומביא (פי' רסן של ברזל) אסור:
Está prohibido que un asno salga con una «frumbiá», es decir, un freno de hierro.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:4
כל בהמה שעסקיה רעים אף על פי שאין בנות מינה צריכות לאותה שמירה והיא צריכה מותר לצאת בה:
Todo animal de comportamiento difícil puede salir con el medio de sujeción que necesite, aunque otros animales de su especie no lo requieran.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:5
בעלי השיר כגון כלבים של ציידים וחיות קטנות שיש להם כמין אצעדה סביב צוארן וטבעת קבוע בה ומכניסין בה רצועה ומושכין אותה בה מותר שיצאו בשיר הכרוך על צוארן ויכולים למשכן בהם:
Los animales que llevan collar, como los perros de caza y las pequeñas bestias que tienen una especie de brazalete alrededor del cuello con una anilla fija por la que pasa la correa con que se los conduce, pueden salir con el collar alrededor del cuello y ser conducidos por él.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:6
אלים יוצאים לבובים והוא עור שקשורה להם תחת זכרותם שלא יעלו על הנקבות והרחלות יוצאות שחוזות והוא שקושרים אליתן כלפי מעלה כדי שיעלו עליהן הזכרים ויוצאות כבונות והוא שקושרים בגד סביבן לשמור הצמר שיהיה נקי והעזים צרורות והוא שקושרי' ראשי דדיהן ודוק' כשקושרי' אותם כדי שיצטמקו דדיהן ולא יחלבו דאז מהדק שפיר אבל אם קשר כדי לשמור חלבן שלא יפול לארץ אסור דלא מהדק שפיר וחיישינן דלמא נפיל ואתי לאתויי:
Los carneros pueden salir con una pieza de cuero atada debajo de sus órganos genitales para impedir que monten a las hembras. Las ovejas pueden salir con la cola recogida hacia arriba para que los machos las monten; también pueden salir con una tela atada alrededor para que la lana permanezca limpia. Las cabras pueden salir con las ubres atadas por los extremos, únicamente cuando se sujetan para que se reduzcan las ubres y no produzcan leche, pues entonces el nudo queda bien ajustado; pero si se atan para conservar la leche y evitar que caiga al suelo, está prohibido, porque no se ajustan firmemente y se teme que se caiga la atadura y alguien la transporte.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:7
חמור יוצא במרדעת (פי' כמין אוכף קטן שמניחין על החמור כל היום כולו כדי שיתחמם) והוא שתהא קשורה לו מע"ש ושאר כל הבהמות אסורות ולא יצא באוכף אע"פ שקשור לו מע"ש:
Un asno puede salir con una manta de abrigo —especie de pequeña montura que se deja sobre él todo el día para mantenerlo caliente—, siempre que haya quedado atada desde antes de Shabat. Para los demás animales está prohibido. Tampoco puede salir con una silla de montar, aunque haya sido atada antes de Shabat.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:8
מותר ליתן מרדעת על החמור מפני הצנה ובלבד שלא יקשרנו בו מפני שכשקושר צריך ליקרב אליו ונמצא משתמש בבעלי חיים אבל על הסוס כיון דלית ליה צער צנה אסור ליתן עליו מרדעת כלל ולהסיר מרדעת בשבת בין מן החמור ובין מן הסוס אסור כיון דלית ליה צער אם לא יסירנה ואוכף אסור בין ליטול בין להניח בין לחמור בין לסוס:
Está permitido poner una manta de abrigo sobre un asno para protegerlo del frío, siempre que no se la ate, porque para atarla hay que acercarse y apoyarse sobre el animal, lo que se considera utilizar un ser vivo. Pero no se puede poner ninguna manta al caballo, porque no sufre tanto por el frío. Está prohibido quitar una manta en Shabat, tanto del asno como del caballo, pues no sufren si permanece puesta. Una silla de montar no puede ni colocarse ni retirarse, sea de un asno o de un caballo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:9
אוכף שעל גבי החמור שבא מן הדרך ונתיגע וצריך להסירו ולצננו לא יטלנו בידו אלא מתיר החבק מתחתיו ומוליכו ומביאו בחצר והוא נופל מאליו:
Si un asno regresa cansado del camino y lleva una silla de montar que debe quitarse para refrescarlo, no se la retirará con las manos: aflojará la cincha por debajo y hará caminar al animal por el patio, para que la silla caiga por sí sola.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:10
אין תולין לחמור טרסקל (פי' כלי של ערבה קלופה ומכוסה בעור) בצוארו וליתן מאכלו בתוכו שיאכל משם אבל עגלים וסייחים שצוארן קטן ומצטערים לאכול ע"ג קרקע שרי בחצר אבל אין יוצאין בו:
No se debe colgar al cuello de un asno un comedero —recipiente de mimbre pelado recubierto de cuero— para introducir su comida y que coma de él. Pero en el caso de terneros y potros, cuyos cuellos son cortos y sufren al comer del suelo, se permite en el patio; no pueden salir con él.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:11
לא יצא הסוס בזנב שועל שתולין בין עיניו שלא תשלוט בו עין הרע ולא בזהורית שעושים לו לנוי ולא עזים בכיס שבדדיהם שקושרים אותם שלא יסרטו דדיהם בקוצים ולא פרה בחסום שבפיה שחוסמים פיה שלא תרעה בשדו' אחרים ולא כל בהמה בסנדל שנועלים ברגליה שלא תנגף אבל יוצאה באגד שע"ג מכה ובקשקשים שעל גבי השבר והם לוחות שקושרים להם סביב העצם הנשבר בהן ובשליא שיצאתה מקצתה ותלויה בה ופוקק זוג שבצוארה ומטייל בה בחצר אבל לא תצא בו לר"ה אע"פ שהוא פקוק בין אם הוא בצוארה בין אם הוא בכסותה:
El caballo no debe salir con una cola de zorro colgada entre los ojos para protegerse del mal de ojo, ni con una cinta roja de adorno; tampoco las cabras con bolsas sobre las ubres, atadas para protegerlas de espinas; ni una vaca con una mordaza sobre la boca para impedirle pastar en campos ajenos; ni ningún animal con sandalias en las patas para evitar golpes. Pero puede salir con una venda sobre una herida, con tablillas atadas alrededor de un hueso roto y con una placenta que haya salido parcialmente y permanezca colgando. Se puede taponar el cascabel que lleva al cuello y pasearlo por el patio; pero no puede salir con él al dominio público, aunque esté taponado, tanto si está en el cuello como si está sujeto a su ropa.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:12
לא תצא בחותם בין שהוא בצוארה בין שהוא בכסותה:
Ningún animal debe salir con un sello, tanto si lo lleva en el cuello como si está unido a su cubierta.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:13
אין הגמל יוצא במטולטלת והוא כמין כר קטן שנותנים תחת זנבו אפי' הוא קשורה לו בזנבו אלא אם כן היתה קשורה בזנבו ובחטוטרתו או בשלייתה:
El camello no debe salir con una almohadilla bajo la cola, ni siquiera si está atada a ella, a menos que esté atada tanto a la cola como a la joroba o a la placenta.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:14
לא תצא שום בהמה לא עקוד ולא רגול פירוש עקוד שקושר ידה אחת עם רגליה ורגול היינו שקושר אחת מרגליה כלפי מעלה שלא תלך אלא על שלשה רגלים:
Ningún animal debe salir ni «akud» ni «ragul». «Akud» significa que se ata una pata delantera a una trasera; «ragul», que se levanta y ata una de sus patas para que camine solamente con tres.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:15
לא יקשור גמלים זה אחר זה והוא תופס באפסר הראשון וכולם נמשכין על ידו אבל אם תופס כמה אפסרי גמלים בידו מותר ויש מי שאוסר גם בזה ולא התיר אלא להוציא בהמה אחת לבדה והוא מושכה בחבל:
No se deben atar camellos unos detrás de otros de modo que se sujete el cabestro del primero y los demás sean arrastrados tras él. Pero se permite sujetar en la mano varios cabestros de camellos. Hay quien prohíbe también esto y permite únicamente sacar un animal por separado, llevándolo con una cuerda.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:16
המוציא בהמה והוא מושכה באפסר צריך ליזהר שלא יצא ראש החבל מתחת ידו טפח למטה דדמי כמי שנושאה בידו ולא מתחזיא מאפסר הבהמה וגם לא יניח הרבה מן החבל בין ידו לבהמה כדי שלא יכביד עד שלא יגיע לטפח הסמוך לארץ ואם הוא ארוך יכרוך אותו סביב צוארה:
Quien saca un animal conduciéndolo por el cabestro debe cuidar que el extremo de la cuerda que cuelga de su mano no sobresalga hacia abajo un palmo, porque parecería que carga la cuerda y no que la usa como cabestro; tampoco dejará demasiada cuerda entre la mano y el animal, para que no cuelgue hasta menos de un palmo del suelo. Si es larga, la enrollará alrededor del cuello del animal.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:17
אין חמור יוצא במרדעת בזמן שאינה קשורה לו מערב שבת ולא בזוג ואע"פ שהוא פקוק ולא בסולם שבצוארו והן לוחות שקושרים סביב צוארו שלא יחכך מכתו ולא ברצועה שברגלו והוא כמין טבעת עבה שעושים מקש וקושרים ברגלי הבהמה שפסיעותיה קצרות ומכה רגליה זו בזו ועושים לה זה להגין שלא תכה זו בזו ואין התרנגולים יוצאים בחוטים שקושרים ברגליהם לסימן ולא ברצועה שקושרים ברגליהם כדי שלא ישברו הכלים ואין האילים יוצאים בעגלה שתחת אליותיהם שעושים להם כן כדי שלא תהא האליה נגררת בארץ ואין העזים יוצאות בעץ ידוע שנותנים בחוטמיהם כדי שיתעטשו ויפלו תולעים שבראשיהם ולא העגל בעול קטן שנותנים על צוארו ולא בזמם שמניחים בחוטמו של עגל כדי שלא יינק ולא פרה בעור שנותנים על דדיה כדי שלא יינקוה השרצים ולא ברצועה שבין קרניה בין אם היא לשימור בין אם היא לנוי ולא תצא פרה או שור בחבל שבצוארה לפי שאינה צריכה שמירה אבל עגלים מותרים לפי שהם מורדים בקל: הגה הבהמה יוצאה בקמיע מומחה בבהמה אבל לא בשאינה מומחה אע"פ שהיא מומחה לאדם: (ב"י ור' ירוחם ח"י ורמב"ם פ"ב):
Un asno no puede salir con una manta si no estaba atada desde antes de Shabat; tampoco con un cascabel, aunque esté taponado; ni con tablillas alrededor del cuello destinadas a proteger una herida del roce; ni con una tira en la pata, especie de anillo grueso de paja que se ata a un animal de pasos cortos cuyas patas chocan entre sí para impedirlo. Los gallos no pueden salir con hilos atados a las patas como señal identificadora, ni con tiras puestas en las patas para que no rompan utensilios. Los carneros no pueden salir con un pequeño carro bajo sus colas gruesas para evitar que se arrastren por el suelo. Las cabras no pueden salir con un trozo de madera especial introducido en el hocico para que estornuden y expulsen los gusanos de la cabeza. Tampoco el ternero con un yugo pequeño alrededor del cuello, ni con una mordaza en el hocico para impedirle mamar; ni la vaca con una cubierta de cuero sobre las ubres para que no la mamen insectos, ni con una correa entre los cuernos, sea para controlarla o adornarla. Una vaca o un buey no puede salir con una cuerda alrededor del cuello, porque no requiere sujeción; pero los terneros sí, porque se rebelan con facilidad. Nota: Un animal puede salir con un amuleto de eficacia probada para animales, pero no con uno que no haya sido probado en animales, aunque sea eficaz para personas (Beit Yosef, Rabenu Yerujam, parte 18, y Rambam, capítulo 2).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:18
אין רוכבין על גבי בהמה ולא נתלים עליה ואפי' בצדה אסור להשתמש אבל צדי צדדין כגון שדבר אחד מונח על צדה והוא משתמש בו מותר ואם עלה עליה אפי' במזיד ירד משום צער בעלי חיים ומטעם זה פורקין משאוי שעליה כיצד עושה מכניס ראשו תחת המשאוי ומסלקו לצד אחר והוא נופל מאליו: הגה ואסור לישב על קרון שהעכו"ם מנהיגו בשבת משום שמשתמש בבהמה גם שלא יחתוך זמורה: (תוס' והרא"ש ריש פרק מי שהוציאוהו ומרדכי פרק קמא דשבת והגהות עירובין וב"י בשם סמ"ג):
No se puede montar sobre un animal ni colgarse de él, y está prohibido utilizar incluso sus costados. Pero se permite usar algo situado junto a sus costados, por ejemplo un objeto que descansa contra el costado y del que uno se sirve. Si alguien se subió al animal, incluso deliberadamente, debe bajarse por el sufrimiento del animal. Por el mismo motivo se le descarga el peso: introduce la cabeza bajo la carga, la mueve hacia un lado y esta cae por sí sola. Nota: Está prohibido sentarse en un carro conducido por un no judío en Shabat, porque se utiliza un animal y también por temor a que corte una rama para azuzarlo (Tosafot y Rosh, comienzo del capítulo Mi Shehotziuhu; Mordejai, primer capítulo de Shabat; Hagahot Eruvín; Beit Yosef en nombre de Semag).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:19
בהמה שנפלה לאמת המים אם המים עמוקים ומפני כך אין יכול לפרנסה במקומה מביא כרים וכסתות ונותן תחתיה משום צער בעלי חיים אע"פ שמבטל כלי מהיכנו: דין קירוד בהמה בשבת כמו ביו"ט (מרדכי פ"ב דביצה) וע"ל סי' תקכ"ג סעיף ב':
Si un animal cayó a una acequia y el agua es tan profunda que no es posible alimentarlo donde está, se llevan almohadas y cojines y se colocan debajo de él, para evitar su sufrimiento, aunque con ello se inutilicen provisionalmente esos utensilios. La norma sobre raspar un animal en Shabat es la misma que en Yom Tov (Mordejai, segundo capítulo de Beitzá); véase el capítulo 523, apartado 2.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:20
מותר לומר לעכו"ם לחלוב בהמתו בשבת משום צער ב"ח שהחלב מצערה והחלב אסור בו ביום וי"א שצריך לקנותו מן העכו"ם בדבר מועט שלא יהא נראה כחולב לצורך ישראל:
Está permitido decir a un no judío que ordeñe un animal en Shabat, para evitar el sufrimiento del animal causado por la leche; esa leche está prohibida durante ese día. Algunos dicen que debe comprarse la leche al no judío por una pequeña cantidad, para que no parezca que ordeña en beneficio del judío.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:21
גבינות שעושות השפחות מעצמן מחלב של ישראל מותר כיון שאינו אומר להן שיעשו:
Los quesos que preparan por su propia iniciativa las criadas con leche de un judío están permitidos, pues él no les ha ordenado hacerlos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:22
מי שיש לו נער עכו"ם ורוכב על הבהמה בשבת כשמוליכה להשקותה אין צריך למונעו שהחי נושא את עצמו אבל צריך למונעו שלא יתן עליה בגדיו ולא שום דבר:
Quien tiene un joven siervo no judío que monta sobre el animal en Shabat al llevarlo a beber no necesita impedirlo, porque una persona viva se sostiene a sí misma; pero debe impedirle que coloque sus prendas u otros objetos sobre el animal.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 305:23
מותר למסור סוס או פרד או חמור לרועה עכו"ם ואע"פ שהעכו"ם משתמש בהם בשבת אין בכך כלום כיון דשלא מדעת ישראל הוא עושה ואינו ממתין שכירות ממנו ואם רואהו משתמש בה בשבת מוחה בידו הגה וכ"ש דאין לחוש שהרועה יוציא אותם חוץ לתחום דהא תחומין דרבנן: (הגהות מרדכי דקדושין):
Está permitido entregar un caballo, mula o asno a un pastor no judío. Aunque el no judío lo utilice en Shabat, no hay inconveniente, pues actúa sin que el judío se lo ordene y no espera recibir de él una remuneración por ello. Si lo ve utilizándolo en Shabat, debe protestar. Nota: Con mayor razón no hay que preocuparse de que el pastor los saque fuera del límite sabático, pues los límites son una prohibición rabínica (Hagahot Mordejai, Kidushín).
