דיני מוקצה בשבת. ובו ט סעיפים: עץ שתולים בו דגים אע"פ שהוא מאוס מותר לטלטלו דקי"ל במוקצה מחמת מיאוס כרבי שמעון דשרי:
Leyes de «muktzé» en Shabat. Contiene nueve apartados: Una vara utilizada para colgar pescados puede moverse aunque resulte repugnante, porque seguimos la opinión de rabí Shimón, que permite los objetos apartados por repugnancia.
אין שום אוכל תלוש דראוי לאכילה מוקצ' לשבת דתמרים ושקדים ושאר פירות העומדים לסחורה מותר לאכול מהם בשבת ואפי' חטים שזרעם בקרקע ועדיין לא השרישו ובצים שתחת התרנגולת מותר לטלטלם וכן תמרים הלקוטים קודם בישולם וכונסים אותם בסלים והם מתבשלים מאליהם מותר לאכול מהם קודם בישולן אבל גרוגרות וצמוקים שמניחין אותם במוקצה לייבשן אסורין בשבת משום מוקצה שהן מסריחו' קודם שיתייבשו דכיון שיודע שיסריחו הסיח דעתו מהם וכיון דאיכא תרתי דחינהו בידים ולא חזו הוי מוקצה: הגה ויש אומרים דאין הכנה שייך בשל כותי ואפילו גרוגרות וצמוקים שבידו מותרים:
Ningún alimento separado de la tierra y apto para comer se considera «muktzé» en Shabat. Se pueden comer dátiles, almendras y otros frutos destinados a la venta, e incluso trasladar granos de trigo sembrados que todavía no echaron raíces y huevos que están bajo la gallina. También se pueden comer dátiles recogidos verdes y almacenados en cestas para que maduren por sí solos, incluso antes de madurar. Pero los higos y las uvas destinados a secarse para hacer higos secos y pasas son «muktzé», porque se estropean antes de secarse; como el propietario sabe que se estropearán, deja de contar con ellos. Puesto que concurren ambos factores —haberlos apartado deliberadamente y no ser aptos para comer—, son «muktzé». Nota: Algunos dicen que las reglas de preparación previa no se aplican a lo perteneciente a un no judío y que incluso sus higos secos y pasas están permitidos.
בין באיסור אכילה בין באיסור טלטול כל דבר שהיה ראוי בין השמשות אם אירע בו דבר שנתקלקל בו ביום וחזר ונתקן בו ביום חזר להיתרו אבל דבר שהוקצה בין השמשות אסור כל היום:
Tanto respecto a la prohibición de comer como a la de transportar, si algo era apto durante el crepúsculo, después se estropeó y volvió a estar apto en el mismo día, recupera su condición permitida. Pero si algo era «muktzé» durante el crepúsculo, permanece prohibido todo el día.
גרוגרות וצמוקים שהיו מוקצים וכשהגיע בין השמשות כבר נתייבשו והם ראויים לאכילה אע"פ שלא ידעו הבעלים באותה שעה שנתייבשו ואח"כ נודע להם שבין השמשות כבר היו יבשים מותר:
Los higos y pasas apartados para secarse que ya estaban secos y aptos para comer al comenzar el crepúsculo están permitidos, aunque sus propietarios no supieran entonces que se habían secado y solo lo descubrieran después.
גרוגרות וצמוקין דחזו ולא חזו דאיכ' אינשי דאכלי ליה ואיכא דלא אכלו ליה אי אזמניה נפק ליה מתורת מוקצה ואי לא לא אבל אם אינם ראוים והזמינם הזמנה לאו מילתא היא:
Si los higos y pasas están en un estado intermedio de aptitud, de modo que algunos los comerían y otros no, dejan de ser «muktzé» si se reservaron expresamente para comer; de lo contrario, siguen siendo «muktzé». Si no son en absoluto aptos, reservarlos no sirve.
כל דבר שאסור לטלטלו אסור ליתן תחתיו כלי כדי שיפול לתוכו מפני שאוסר הכלי בטלטול ונמצא מבטל כלי מהיכנו אבל מותר לכפות עליו כלי ובלבד שלא יגע בו:
No se puede colocar un recipiente debajo de un objeto que está prohibido mover para que caiga dentro, porque también quedaría prohibido mover el recipiente y se lo inutilizaría para su función. Pero se permite cubrir el objeto con un recipiente, siempre que no se lo toque.
מטה שיש עליה מעות או אפי' אין עליה עתה והיו עליה בין השמשות אסור לטלטלה דמגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא: הגה ואפי' לצורך גופו או לצורך מקומו (ב"י) והוא הדין לכל דבר היתר שמונח עליו איסור אבל אם אין עליה עתה מעות וגם לא היה עליה בין השמשות מותר לטלטלה אפי' ייחדה למעות והניחם עליה מבעוד יום כיון שסלקן קודם בין השמשות: הגה ויש אוסרים בייחד לכך והניח בהם אע"פ שסילקן מבע"י (טור בשם ר"ת) וכן אסור לטלטל כיס של מעות אע"פ שהוציא המעות ממנו מבעוד יום אא"כ עשה בו מעשה שפתחו מלמטה וסלקו מן הייחוד וכן נוהגין (הגהות מיי' פכ"ה) מיהו לצורך גופו או לצורך מקומו מותר וכן בכיס התפור בבגד הואיל ועיקר הבגד עומד ללבוש אם הוציא המעות משם מותר ללבוש הבגד דהכיס בטל אצלו אבל אם שכח בו מעות מותר לטלטל הבגד דלא אמרינן דכל הבגד נעשה בסיס למעות הואיל ואין המעות על עיקר הבגד אבל אין ללובשו בשבת דחיישינן שמא יצא בו כדלעיל סי' ש"א סל"ג וע"ל סי' רס"ו אם שכח כיסו אצלו בשבת מה דינו:
Una cama sobre la que hay monedas, o sobre la que las hubo durante el crepúsculo aunque ya no estén, no puede trasladarse: lo que fue apartado al comienzo de Shabat queda apartado para todo el día. Nota: Incluso si se necesita la cama misma o el lugar que ocupa (Beit Yosef). Lo mismo sucede con cualquier objeto permitido que sirve de soporte a uno prohibido. Pero si no tiene monedas ahora ni las tenía al comenzar el crepúsculo, puede trasladarse aunque se hubiera destinado a guardar dinero y se hubieran colocado monedas antes, siempre que fueran retiradas antes del crepúsculo. Nota: Algunos prohíben moverla si se había destinado a eso y se había colocado dinero, aunque este se retirara antes de Shabat (Tur en nombre de Rabenu Tam). Por ello se prohíbe trasladar una bolsa de dinero aunque se haya vaciado antes de Shabat, salvo que se haga una modificación material, abriéndola por abajo y anulando su destino; así se acostumbra (Hagahot Maimoniyot, capítulo 25). No obstante, puede moverse para usarla o para ocupar su lugar. Respecto al bolsillo cosido a una prenda, dado que la función principal de esta es vestirse, si se sacó el dinero se puede llevar la prenda puesta, pues el bolsillo le está subordinado. Si se olvidaron monedas en él, puede trasladarse la prenda, porque no se considera que toda ella sea soporte del dinero al estar este en una parte secundaria; pero no puede vestirse en Shabat, por temor a salir con las monedas, como se explicó en el capítulo 301, apartado 33. Véase el capítulo 266 sobre quien descubre en Shabat que lleva su bolsa.
כלי שיש עליו דבר האסור ודבר המותר מותר לטלטלו כגון מחתה שיש עליו מבעוד יום אפר שמותר לטלטלו לכסות בו רוק או צואה ויש עליה גם כן שברי עצים שהם אסורים בטלטול מותר לטלטל המחתה כמו שהיא וכגון שדבר המותר חשוב מדבר האיסור אבל אם דבר האיסור חשוב יותר מדבר המותר בטל אצלו ואסור לטלטלו וטעם היתר טלטול זה משום דלא אפשר למינקט קיטמא לחודיה אפי' אי שדיה ליה מהמחתה ואם אינו צריך אלא לגוף המחתה לא יטלטלנה כמו שהיא אלא ינער האפר ושברי העצים במקומם ויטול המחתה: הגה וכן אם יכול לנער האיסור לחוד ינערנו ולא יטלטלנו עם ההיתר וכל זה לא מיירי אלא שהיה ההיתר עם האיסור מבע"י אבל אם היה האיסור עליו לבד לא מהני מה שהניח אצלו ההיתר בשבת:
Si un utensilio sostiene algo prohibido y algo permitido, puede trasladarse. Por ejemplo, una pala de brasas que desde antes de Shabat contiene cenizas que pueden trasladarse para cubrir saliva o excrementos y también astillas de madera que no pueden moverse, puede trasladarse con todo ello, siempre que lo permitido tenga mayor importancia que lo prohibido. Si lo prohibido tiene mayor importancia, lo permitido le queda subordinado y se prohíbe transportar el recipiente. Se permite en el primer caso porque no es posible recoger la ceniza por separado, ni siquiera vaciándola de la pala. Si solo necesita la pala, no debe trasladarla con su contenido sino vaciar las cenizas y las astillas en el lugar y llevarse la pala. Nota: Del mismo modo, si puede sacudirse solo lo prohibido, debe hacerlo y no trasladarlo junto con lo permitido. Todo esto se refiere al caso en que ambos objetos estaban juntos desde antes de Shabat; si al comenzar Shabat el utensilio sostenía únicamente lo prohibido, no sirve colocar al lado algo permitido durante Shabat.
תיבה שיש בה דבר המותר לטלטל ומעות אם המעות אינם עיקר מותר לטלטלה כמו שהיא על פי התנאים שנתבארו במחתה:
Un arcón que contiene objetos permitidos y monedas puede moverse tal como está si las monedas no son lo principal, conforme a las condiciones explicadas respecto a la pala de brasas.
שולחן ערוך, אורח חיים ש״י
9 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
