Shulján Aruj, Óraj Jaim 317:1
דין קשירה ועניבה בשבת. ובו ז סעיפים: הקושר קשר של קיימא והוא מעשה אומן חייב כגון קשר הגמלים וקשר הספנים וקשרי רצועות מנעל וסנדל שקושרין הרצענים בשעת עשייתן וכן כל כיוצא בזה אבל הקושר קשר של קיימא ואינו מעשה אומן פטור: הגה ויש חולקים וסבירא להו דכל קשר של קיימא אפי' של הדיוט חייבי' עליו וי"א שכל קשר שאינו עשוי להתיר באותו יום עצמו מקרי של קיימא ויש מקילין לומר דעד שבעה ימים לא מיקרי של קיימא (טור ומרדכי ע"ל סי' שי"ד סע' י') וקשר שאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לקשרו לכתחלה: הגה וכן לענין התרתו דינו כמו לענין קשירתו (טור) כיצד נפסקה לו רצועה וקשרה נפסקה החבל וקשרו או שקשר חבל בדלי או שקשר רסן בהמה הרי זה פטור וכן כל כיוצא באלו הקשרים שהם מעשה הדיוט וכל אדם קושר אותם לקיימם וכל קשר שאינו של קיימא אם קשרו קשר אומן הרי זה אסור ולצורך מצוה כגון שקושר למדוד אחד משיעורי התורה מותר לקשור קשר שאינו של קיימא: הגה וי"א דיש ליזהר שלא להתיר שום קשר שהוא שני קשרים זה על זה דאין אנו בקיאים איזה מקרי קשר של אומן דאפי' בשאינו של קיימא אסור לקשרו והוא הדין להתירו וכן נוהגין (הגה' אלפסי פ' אלו קשרים) ומ"מ נראה דבמקום צערא אין לחוש ומותר להתירו דאינו אלא איסור דרבנן ובמקום צער לא גזרו והא דבעינן ב' קשרים זה על זה היינו כשקושר שני דברים ביחד אבל אם עשה קשר בראש אחד של חוט או משיחה דינו כשני קשרים: (סמ"ג)
Leyes de atar y hacer lazos en Shabat. Contiene siete apartados: Quien hace un nudo permanente propio de un artesano es responsable, como los nudos de camelleros y marineros, o aquellos con que los zapateros atan las correas al fabricar zapatos y sandalias. Si el nudo es permanente, pero no es trabajo de artesano, queda exento. Nota: Algunos discrepan y consideran responsable a quien haga cualquier nudo permanente, incluso sencillo. Otros definen como permanente todo nudo que no está destinado a desatarse ese mismo día; algunos son flexibles y consideran que no es permanente antes de siete días (Tur y Mordejai; véase capítulo 314, apartado 10). Un nudo que no es permanente ni de artesano puede hacerse desde el principio. Nota: Desatar un nudo se rige por los mismos criterios que atarlo (Tur). Por ejemplo, si una correa se rompió y alguien la ató, o hizo lo mismo con una cuerda, o ató una cuerda a un cubo o un freno a un animal, queda exento. Son nudos sencillos que la gente hace con intención de que permanezcan. Si el nudo no es permanente, pero es de artesano, está prohibido. Para una mitzvá, como atar algo para medir una medida de la Torá, puede hacerse un nudo que no es permanente. Nota: Algunos dicen que debe evitarse desatar cualquier nudo doble, pues no sabemos cuáles se consideran nudos de artesano y, aunque no sean permanentes, está prohibido atarlos y también desatarlos; así se acostumbra (Hagahot Alfasi, capítulo Elu Kesharim). Sin embargo, cuando causa sufrimiento puede desatarse, porque solo sería una prohibición rabínica, que no se decretó en caso de sufrimiento. La exigencia de dos nudos superpuestos se refiere a atar dos cosas; un nudo hecho en el extremo de un solo hilo o cordón tiene la misma consideración que dos nudos (Semag).