Shulchan Arukh Orach Chayim 32
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:1
סדר כתיבת התפילין. ובו נב סעיפים: מצות תפילין שיכתוב ארבע פרשיות שהן קדש לי כל בכור עד למועדה והיה כי יביאך עד כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים ופ' שמע עד ובשעריך ופ' והיה אם שמוע עד על הארץ: הגה וצריך לכתבם בסדר הזה לכתוב תחלה הקודמת בתורה ואם שינה פסול ולכתחלה יכתוב של יד קודם של ראש.
Orden de escritura de los tefilín. Contiene cincuenta y dos apartados: El mandamiento de los tefilín consiste en escribir cuatro pasajes: «Conságrame todo primogénito», hasta «en su tiempo señalado»; «Y será cuando te lleve», hasta «porque con mano fuerte nos sacó el Eterno de Egipto»; el pasaje «Shemá», hasta «en tus puertas»; y «Y será si escucháis», hasta «sobre la tierra». Glosa: Es necesario escribirlos en este orden, escribiendo primero el que aparece antes en la Torá; si lo altera, son inválidos. Conviene escribir el del brazo antes que el de la cabeza.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:2
בשל ראש יכתוב כל אחת בקלף לבדה ושל יד כותב כולם בקלף אחד:
Para el tefilín de la cabeza se escribe cada pasaje sobre un pergamino separado; para el del brazo se escriben todos sobre un solo pergamino.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:3
יכתבם בדיו שחור בין שיש בו מי עפצים בין שלא במי עפצים: הגה ולכתחלה יחמיר לכתוב בדיו העשויה מעשן עצים או שמנים שרוי' במי עפצים וכמו שיתבאר ביו"ד סי' רע"א כתב אפי' אות א' בשאר מיני צבעונים או בזהב הרי אלו פסולין. אם זרק עפרות זהב על האותיות מעביר הזהב וישאר כתב התחתון וכשר אבל אם זרק הזהב על אות מאזכרה אין לו תקנה לפי שאסור להעביר הזהב משום דהוי כמוחק את השם:
Se escriben con tinta negra, sea que contenga agua de agallas o no. Glosa: Inicialmente es preferible ser estricto y usar tinta elaborada con hollín de madera o aceite, remojado en agua de agallas, como se explicará en Yoré Deá, capítulo 271. Si escribió siquiera una letra con cualquier otro color o con oro, los tefilín son inválidos. Si espolvoreó polvo de oro sobre las letras, puede retirar el oro y dejar visible la escritura inferior, que es válida. Pero si esparció oro sobre una letra del Nombre divino, no tiene remedio, porque está prohibido retirar el oro al equivaler a borrar el Nombre.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:4
צריך שלא תדבק שום אות בחברתה אלא כל אות תהיה מוקפת גויל: הגה ויכתוב כתיבה תמה שלא יחסר אפי' קוצו של יו"ד ויהא מתוייג כהלכתו ולכתחלה יכתוב כתיבה גסה קצת שלא יהיו נמחקים מהרה וכן מצוה ליפותן מבחוץ ומבפנים::
Ninguna letra debe tocar a otra, sino que cada una debe estar rodeada de pergamino sin escribir. Glosa: La escritura ha de ser perfecta, sin faltar siquiera la pequeña punta de una yod, y deben ponerse las coronas de las letras conforme a la ley. Inicialmente se escribirán las letras algo gruesas para que no se borren pronto. También es un mandamiento embellecer los tefilín por fuera y por dentro.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:5
צריך שיכתוב בימינו אפילו אם הוא שולט בשני ידיו ואם כתב בשמאל פסול אם אפשר למצוא אחרים כתובים בימין ואיטר יד שמאל דידיה הוה ימין:
Debe escribirlos con la mano derecha, incluso si utiliza ambas manos por igual. Si los escribió con la izquierda, son inválidos cuando puedan conseguirse otros escritos con la derecha. Para un zurdo, su izquierda es su derecha.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:6
אין (צריך) לשרטט כי אם שטה עליונה ואם אינו יודע ליישר השטה בלא שרטוט ישרטט כל השורות ולא ישרטט בעופרת מפני שמקו' השרטוט נשאר צבוע: הגה וי"א שצריך לשרטט תמיד למעלה ולמטה ומן הצדדים אע"פ שיודע לכתוב בלא שרטוט וכן נוהגין.:
Solo (es necesario) trazar una línea guía superior. Si no puede mantener rectas las líneas sin pautas, trazará todas; no las marcará con plomo, porque la línea queda teñida. Glosa: Algunos dicen que siempre hay que trazar pautas arriba, abajo y a los lados, aunque el escriba sepa escribir sin ellas; así se acostumbra.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:7
הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ולא על הדוכסוסטוס ולא על הגויל. כותבין על הקלף במקום בשר ואם שינה פסול מהו קלף ומהו דוכסוסטוס העור בשעת עיבודו חולקין אותו לשני' והחלק החיצון שהוא לצד השער נקרא קלף והפנימי הדבוק לבשר נקרא דוכסוסטוס לפי זה כי אמרינן כותבים על הקלף במקום בשר היינו מקום היותר קרוב לבשר דהיינו במקום חבורו כשהוא דבוק לדוכסוסטוס וקלפים שלנו שאין חולקים אותם יש להם דין קלף וכותבים עליהם לצד בשר שמה שמגררים קליפתו העליונה שבמקום שער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו להחליקו ואפילו אם היו חולקים העור לשנים היה צריך לגרר ממנו כך ומצד הבשר גוררים הרבה עד שאין נשאר אלא הקלף בלבד:
Es ley transmitida a Moisés en el Sinaí que los tefilín se escriban sobre klaf y no sobre dujsustus ni sobre guevil. Se escribe sobre el klaf en el lado que daba a la carne; si se cambia, es inválido. ¿Qué son klaf y dujsustus? Durante el curtido se separa la piel en dos capas: la externa, cercana al pelo, se llama klaf, y la interna, contigua a la carne, dujsustus. Por ello, escribir sobre el klaf «por el lado de la carne» significa hacerlo en la superficie más cercana a la carne, donde estaba unido al dujsustus. Nuestros pergaminos, cuya piel no se divide en dos, tienen la categoría de klaf y se escribe en el lado de la carne; el raspado de la capa superficial, del lado del pelo, solo se hace en la medida necesaria para prepararla y alisarla. Aunque se dividiera la piel en dos, también habría que rasparla así. Por el lado de la carne se raspa mucho hasta dejar solamente el klaf.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:8
צריך הקלף להיות מעובד בעפצים או בסיד וצריך שיהי' מעובד לשמו טוב להוציא בשפתיו בתחלת העבוד שהוא מעבדו לשם תפילין או לשם ס"ת אבל אם עיבדו לשם מזוזה פסול:
El pergamino debe curtirse con agallas o cal y debe prepararse expresamente para el precepto. Es bueno declarar al comenzar el curtido que se prepara para los tefilín o para un Séfer Torá. Pero si se curtió para mezuzá, es inválido para tefilín.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:9
אם עיבדו עכו"ם להרמב"ם פסול אפי' א"ל ישראל לעבדו לשמו ולהרא"ש כשר אם ישראל עומד על גבו וסייעו::
Si un no judío curtió la piel, según el Rambam es inválida incluso si un judío le indicó que la preparara para ese propósito; según el Rosh es válida si un judío lo supervisó y ayudó.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:10
כשמסמנין הנקבים במרצע כעין אותיו' אע"פ שנקל לעכו"ם לזייף אין חוששין משום דמרתת כותי פן יכיר ישראל בטביעות עין:
Cuando se marcan agujeros con un punzón formando figuras semejantes a letras, no se teme que un no judío los falsifique aunque le resulte fácil, porque teme que el judío reconozca el trabajo por sus rasgos particulares.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:11
עור שעיבדו שלא לשמו אם יש תיקון לחזור לעבדו לשמו יתבאר בטור יורה דעה סי' רע"א:
Sobre si puede corregirse un cuero que fue curtido sin intención específica volviéndolo a curtir con la debida intención, se explicará en el Tur, Yoré Deá, capítulo 271.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:12
יהיה הקלף מעור בהמה חיה ועוף הטהורים אפילו מנבלה וטריפה שלהם אבל לא מעור בהמה וחיה ועוף הטמאים דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך ממין המותר לפיך ולא מעור דג אפילו הוא טהור משום דנפיש זוהמיה:
El pergamino debe proceder de la piel de un mamífero doméstico o silvestre, o de un ave, de especies puras, incluso si el animal murió sin sacrificio ritual o era tereifá. No se permite la piel de animales o aves impuros, pues está escrito «para que la Torá del Eterno esté en tu boca»: debe ser de una especie permitida para tu boca. Tampoco se usa piel de pez, aunque sea puro, porque tiene mucha suciedad.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:13
יהיה הקלף שלם שלא יהא בו נקבים שאין הדיו עובר עליו דהיינו שלא תהא האות נראית בו חלוקה לשתים:
El pergamino debe estar íntegro, sin agujeros que no puedan quedar cubiertos por la tinta, de manera que una letra no parezca dividida en dos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:14
הסופרים הזריזים עושים שלשה מיני קלפים העב יותר לכתוב בו פרשת שמע שהיא קטנה והדק ממנו לפרשת והיה אם שמוע שהיא יותר גדולה ולפרשת קדש ולפרש' והיה כי יביאך שהם ארוכות עושים קלף דק מאוד ובזה יתמלאו הבתים בשוה וזהו נוי לתפילין:
Los escribas diligentes preparan tres grosores de pergamino: el más grueso para el Shemá, que es pequeño; otro más delgado para «Y será si escucháis», que es más largo; y uno muy delgado para «Conságrame» y «Y será cuando te lleve», que son extensos. Así las cavidades de los tefilín se llenan por igual y esto contribuye a su belleza.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:15
אם לאחר שנכתב ניקב בתוך הה"א או המ"ם כשר אפילו ניקב כל תוכו שהנקב ממלא כל החלל אבל בירושלמי משמע שגם בפני' צריך שיהא מוקף קלף. ניקב רגל פנימי של ה"א אפי' לא נשאר ממנו אלא כל שהוא כשר להרא"ש: הגה אבל שאר פוסקי' מצריכין כמלא אות קטנה והכי הלכתא ניקב רגל הימני אם נשתייר ממנו מלא אות קטנה כשר ואם לאו פסול:
Si después de escribir se hizo un agujero en el interior de una he o una mem, es válido, incluso si el agujero ocupa toda la cavidad. Sin embargo, del Talmud de Jerusalén parece desprenderse que también el interior de la letra debe estar rodeado de pergamino. Si se perforó la pata interior de una he, según el Rosh sigue siendo válida aunque quede de ella una cantidad mínima. Glosa: Otros decisores exigen que quede longitud equivalente a una letra pequeña, y esa es la ley. Si se perforó la pata derecha, es válida si queda longitud de una letra pequeña; en caso contrario, es inválida.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:16
נפסק אחת מהאותיו' הגה הפשוטות כגון וי"ו זיי"ן או שנפסק רגל (הנו"ן) וכיוצא בה אם תינוק שאינו לא חכם ולא טפש יודע לקרותו כשר ואם לאו פסול ואין צריך לכסות לו שאר אותיו' כמו שנוהגים: הגה מיהו אם אנו רואים שלא נשאר צורת האות כתיקונו פסול אע"פ שהתינוק קורא אותו כהלכתו הא דמכשרינן כשנפסק אות דוקא כשנכתב בכשרות ואח"כ נפסק אבל אם מתחלה כשנכתב היה שם נקב ונפסק בו או אם רגל הכף הפשוטה או כיוצא בה מגיע לסוף הקלף בלי היקף קלף מתחלתו פסול:
Si se interrumpe el trazo de una letra sencilla, como vav o zayin, o la pata de una nun o semejante, y un niño que no sea especialmente listo ni torpe puede reconocerla, es válida; si no, es inválida. No hace falta taparle al niño las otras letras, como algunos acostumbran. Glosa: Sin embargo, si vemos que no conserva la forma correcta de la letra, es inválida aunque el niño la lea correctamente. La validez de una letra interrumpida se aplica cuando primero fue escrita correctamente y después se cortó su trazo; si ya existía un agujero mientras se escribía y por él quedó interrumpida, o si la pata de una kaf final, o semejante, llegaba desde el principio hasta el borde del pergamino sin quedar rodeada de pergamino, es inválida.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:17
אם נפלה טפת דיו לתוך האות ואינה ניכרת האות אין תקנה לגרור הדיו וע"י כך יהיה ניכר האות דהוי חק תוכות ופסול משום דבעינן וכתב ולא וחקק וה"ה אם טעה וכתב דלי"ת במקום רי"ש או בי"ת במקום כ"ף אין תקנה למחוק התג לתקן האות משום דהוי כחק תוכות:
Si cayó una gota de tinta dentro de una letra y dejó de reconocerse su forma, no se corrige raspando la tinta para hacer aparecer la letra, pues eso equivale a formar la letra mediante el vaciado de su interior, lo cual es inválido: se exige «escribir», no «grabar». Del mismo modo, si por error escribió una dálet en vez de una resh, o una bet en vez de una kaf, no puede corregirla quitando un trazo con el raspado, pues eso sería formar la letra mediante vaciado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:18
מ"ם פתוחה שנדבק פתיחתה ונסתמה אין מועיל לגרור הדבק ולפתחה משום דהוי כחק תוכות ומה תקנתה שיגרור כל החרטום ותשאר כצורת נו"ן כפופה ואח"כ יכתוב מה שגרר ורי"ש שעשאה כמין דלי"ת יש להחמיר ולומר דלא סגי כשיגרור הירך לבד או הגג לבד ויחזור ויכתבנו כמין רי"ש משום דבין הגג בין הירך נעשו בפיסול הלכך צריך לגרור שניהם אם נדבקה אות לאו' בין קודם שתגמר בין אחר שנגמרה פסול ואם גרר והפרידה כשר ולא מיקרי חק תוכות מאחר שהאו' עצמה היתה כתובה כתקנה אם נגעו רגלי הה"א והקו"ף בגג יגרר הרגל ויחזור ויכתבנו ואין צריך לגרור כל האות כי הגג כדין נכתב. אם נגע רגל האל"ף בגג האל"ף או פני האל"ף בפנים בגג שתחתיה פסול ואין תקנה בגרירה להפרידה דהוי כחק תוכות אלא יגרור כל מה שנעשה בפיסול ויחזור ויכתבנו: הגה וכן הדין ביו"די השי"ן והצד"י והעי"ן והפ"א אם נגעו בגוף האות יותר ממקום דבוקה::
Si la abertura de una mem abierta quedó unida por tinta y cerrada, no basta raspar esa unión para abrirla, porque sería formar la letra mediante el vaciado. La corrección consiste en borrar toda la parte proyectada, quedando como una nun curvada, y volver a escribir lo borrado. Si una resh fue escrita como dálet, se debe ser estricto y no conformarse con borrar solamente la pata o el techo para volver a escribirlo como resh, porque ambas partes fueron hechas de manera inválida; deben borrarse ambas. Si una letra se unió a otra, antes o después de terminarla, es inválida, pero si se raspa y se separa es válida: no se considera escritura por vaciado porque la letra misma ya había sido escrita correctamente. Si la pata de una he o una kuf tocó su techo, se borrará la pata y se volverá a escribir, sin necesidad de borrar toda la letra, pues el techo estaba correctamente escrito. Si la pata de una álef tocó su techo, o la parte superior de su forma tocó por dentro el trazo inferior, es inválida y no basta separar mediante raspado: debe borrarse todo lo que se hizo de manera inválida y volver a escribirlo. Glosa: Lo mismo se aplica a los pequeños trazos de las letras shin, tzadi, ayin y pe cuando tocan el cuerpo de la letra más allá del punto donde deberían unirse.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:19
בתחלת הכתיבה יאמר בפיו אני כותב לשם קדוש' תפילין ומלבד זה בכל פעם שכותב אזכרה צריך לומר שכותבה לשם קדושת השם: הגה וי"א דסגי כשמחשב שכותב האזכרות לשמן הואיל והוציא בתחלת הכתיבה בפיו סגי בהכי:
Al comenzar a escribir dirá en voz alta: «Escribo por la santidad de los tefilín». Además, cada vez que escriba un Nombre divino, debe declarar que lo escribe por la santidad del Nombre. Glosa: Algunos dicen que basta pensar que escribe los Nombres con esa intención, siempre que haya declarado verbalmente la intención al comenzar el escrito.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:20
צריך לדקדק בחסרו' ויתרות שאם חסר או יתר אות אחת פסולים ונמצאו המניחים אותם מברכים בכל יום ברכה לבטלה וגם שרוי בכל יום בלא מצו' תפילין ונמצא עונש הסופר מרובה לכן צריך להיות מאד ירא שמים וחרד לדבר השם המתעסק בכתיב' תפילין ותיקונן:
Hay que observar cuidadosamente la ortografía plena y defectiva: si falta o sobra una sola letra, los tefilín son inválidos, y quienes los llevan pronuncian cada día una bendición en vano y permanecen cada día sin cumplir el mandamiento de tefilín. Por ello es grande la responsabilidad del escriba, quien debe ser muy temeroso del Cielo y reverente de la palabra del Eterno cuando se ocupa de escribir y reparar tefilín.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:21
כל פרשה אחר שיכתבנ' יקראנה היטב בכוונה ודקדוק פעמים ושלש ויחזור ויקראנה קודם שיתננה בתוך ביתה כדי שלא תתחלף פרשה בפרשה:
Después de escribir cada pasaje debe leerlo cuidadosamente, con atención y precisión, dos y tres veces, y volver a leerlo antes de introducirlo en su compartimento, para no confundir un pasaje con otro.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:22
טוב לנסות הקולמוס קודם שיתחיל לכתוב הפרשה שלא יהא עליו דיו יותר מדאי ויפסיד וכן יזהר קודם שיכתוב כל שם לקרות כל מה שכתב כדי שלא יבואו לידי גניזה על ידו:
Conviene probar la pluma antes de escribir un pasaje, para evitar que tenga demasiada tinta y lo estropee. Asimismo, antes de escribir cualquier Nombre divino, debe leer todo lo escrito hasta entonces para evitar que, por su error, los pergaminos deban retirarse a la guenizá.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:23
אם מצא שחסר אות אחת אין לו תקנה שאם כן היו כתובין שלא כסדרן ופסולין משום דכתיב והיו בהווייתן יהו ואם יתר אות אחת יש לו תקנה ע"י שיגרור אותה אם היא בסוף תיבה או בתחלתה אבל אם היא באמצע תיבה לא משום דכשיגרור יהיה נראה כשתי תיבו':
Si descubre que falta una letra, no tiene remedio, pues al insertarla los pasajes habrían quedado escritos fuera de orden y serían inválidos, porque está escrito «y serán», es decir, deben permanecer tal como fueron escritos. Si sobra una letra, puede remediarlo raspándola cuando está al comienzo o al final de una palabra; si está en medio, no, porque al borrarla la palabra parecería dividida en dos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:24
מותר לכתוב על מקום הגרר ועל מקום המחק אפילו אזכרה ולא ימחק בעודו לח אלא ייבשנו יפה כי אז יגרר בקל ולא ישאר לו שום רושם:
Está permitido escribir sobre una zona raspada o borrada, incluso un Nombre divino. No se borrará la tinta cuando aún esté húmeda, sino que se dejará secar bien para rasparla fácilmente sin dejar rastro.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:25
כל אות שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה כגון נגע רגל האל"ף בגג האל"ף או פני האל"ף בפנים בגג שתחתי' או שהיה רגל הה"א או רגל הקו"ף נוגעים או שהיתה אות אחת חלוקה לשתי אותיות כגון צד"י שכתב יו"ד נו"ן או שי"ן שכתב עי"ן יו"ד או חי"ת שני זייני"ן ואחר שכתב לפניו חזר ותקנם הוי שלא כסדרן ופסולין אבל להפריד האותיו' הדבוקו' אחר שכתב לפניהם שפיר דמי דכיון שהאות צורתה עליה כשמפרידה מחבירתה לא הוי ככותב וה"ה שאם לא היו מקצת יודי"ן שעל האל"פין והשיני"ן והעייני"ן ורגלי התוי"ן נוגעים בגוף האות והתינוק דלא חכים ולא טפש מכירם שאע"פ שכתב לפניהם יכול לחזור ולתקנם דכיון דצורת האות היתה ניכרת ליכא משום כתבן שלא כסדרן. ויש מי שאומר דה"ה אם חוטרא דחי"ת למעלה אין נוגעים זה לזה אך אין ניכר להדיא פרידתן אע"פ שהתינוק קורא שני זייני"ן מותר להדביקם:
Toda letra escrita incorrectamente, cuya forma no es reconocible —como cuando la pata de una álef toca su techo, o su elemento superior toca el trazo inferior, o una pata de he o kuf toca el techo, o una letra aparece dividida en dos, como una tzadi escrita como yod y nun, una shin como ayin y yod, o una jet como dos zayin—, si el escriba siguió escribiendo y luego volvió a corregirla, queda fuera de orden y es inválida. Pero puede separar letras que estén pegadas incluso después de haber escrito las siguientes, porque, si la letra conserva su forma, separarla de otra no equivale a escribir. Lo mismo ocurre cuando algunos trazos de yod de las álef, shin y ayin, o las patas de las tav, no tocan el cuerpo de la letra, pero un niño de inteligencia corriente puede reconocerlas: aunque ya se hayan escrito las letras siguientes, pueden corregirse, porque la forma era reconocible y no se considera escritura fuera de orden. Algunos sostienen igualmente que, cuando el puente superior de una jet no une los dos trazos, pero su separación no es evidente, aunque un niño la lea como dos zayin, está permitido unirlos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:26
אם אותיות של שם דבוקות יכול להפרידם:
Si las letras del Nombre divino están unidas entre sí, puede separarlas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:27
אותיו' ותיבות שנמחקו קצת אם רישומן ניכר כל כך שתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרותם מותר להעביר קולמוס עליה להטיב הכתב ולחדש ולא הוי שלא כסדרן:
Las letras y palabras que se han borrado parcialmente pueden repasarse con la pluma para mejorar y renovar su escritura, siempre que su huella siga siendo suficientemente visible para que un niño ni especialmente listo ni torpe pueda leerlas; esto no se considera escritura fuera de orden.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:28
יש ליזהר שלא יכנס ראש הלמ"ד באויר הה"א או החי"ת אפי' בלא נגיעה:
Debe cuidarse de que la parte superior de una lámed no entre en el espacio interior de una he o una jet, incluso sin tocarla.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:29
אם אין הפרשיות שגורו' בפיו צריך שיכתוב מתוך הכתב:
Si no conoce de memoria los pasajes con suficiente soltura, debe escribirlos copiándolos de un texto.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:30
אינו רשאי לכתוב אלא אם כן יודע לקרות:
No está autorizado a escribirlos quien no sabe leer.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:31
אם אינו כותב מתוך הכתב לא יכתוב על פה שמקרא אותו אחר אא"כ יחזור הוא ויקרא בפיו:
Si no escribe copiando de un texto, no escribirá de memoria mientras otra persona se lo dicta, salvo que él mismo repita y lea en voz alta lo dictado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:32
צריך להניח חלק למעלה כדי גגה של למ"ד: ולמטה כשיעור כ"ף ונו"ן פשוטה ובתחילתן וסופן אין צריך להניח כלל: הגה מיהו נהגו הסופרים להניח קצת בתחלה וסוף וצריך להניח בין כל תיבה ותיבה כמלא אות וכן בין השיטים כמלא שיטה ובין כל אות כמלא חוט השערה כמו בספר תורה וכמו שיתבאר בטור י"ד גם צריך להניח מעט חלק בין פסוק לפסוק:
Debe dejar margen superior de la altura del techo de una lámed, e inferior del tamaño de una kaf o nun final. Al principio y al final no es necesario dejar margen. Glosa: No obstante, los escribas acostumbran dejar algún espacio al principio y al final. Entre una palabra y otra debe haber una distancia de una letra; entre renglones, la altura de un renglón; y entre letras, el grosor de un cabello, como en el Séfer Torá y según se explicará en el Tur, Yoré Deá. También debe dejarse un pequeño espacio entre versículo y versículo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:33
יעשה השורו' שוות שלא תהא אחת נכנסת ואחת יוצאת ולפחו' יזהר שלא יכתוב ג' אותיו' חוץ לשיטה ואם כתבם לא פסל:
Debe hacer iguales los renglones para que ninguno sobresalga o entre más que otro. Al menos tendrá cuidado de que no sobresalgan tres letras de una línea; si lo hizo, no invalida la escritura.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:34
ב' אותיות שהם תיבה אחת לא יכתוב חוץ לשיטה:
No debe escribir fuera del renglón dos letras que juntas forman una sola palabra.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:35
אותיו' השם צריך שיהיו כלם בתוך הדף ולא יצא מהם כלל חוץ לדף:
Todas las letras del Nombre divino deben quedar dentro de la superficie escrita, sin que ninguna sobresalga del margen.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:36
יעשה כל פרשיותיה פתוחו' חוץ מפרשה אחרונה הכתובה בתורה שהיא והיה אם שמוע שיעשנה סתומה ואם שינה פסול: מהר"ם פאדווה סימן ע"ז בשם אורחות חיים וב"י בשם העיטור ובמדינות אלו נוהגים אף פרשת והיה אם שמוע בראש השטה כשאר הפרשיות ולכן נהגו שפרש' קדש לי והיה כי יביאך ופ' שמע מתחילין בראש שטה ובסוף קדש לי ובסוף והיה כי יביאך מניחים חלק כדי לכתוב ט' אותיו' ובסוף שמע אין מניחים חלק ואם מניחים הוא פחות מכדי לכתוב ט' אותיות ופ' והיה אם שמוע מתחילים באמצע שטה עליונה ומניח לפניה חלק כדי לכתוב ט' אותיו' ונמצא ששלשה פרשיו' הם פתוחות בין להרמב"ם בין להרא"ש ופ' אחרונה היא סתומה לדע' הרמב"ם:
Todos los pasajes deben ser secciones abiertas, excepto el último en el orden de la Torá, «Y será si escucháis», que debe ser una sección cerrada; si cambió esto, es inválido (Maharam Padua, n.º 77, en nombre de Orjot Jaim; Bet Yosef, en nombre del Itur). En estos países se acostumbra situar también «Y será si escucháis» al comienzo de una línea, igual que los otros pasajes. Por ello la costumbre es que «Conságrame», «Y será cuando te lleve» y «Shemá» comiencen al principio de un renglón; al final de «Conságrame» y de «Y será cuando te lleve» se deja espacio suficiente para nueve letras; al final del «Shemá» no se deja espacio o se deja menos que para nueve letras. «Y será si escucháis» comienza en medio del renglón superior y se deja delante un espacio equivalente a nueve letras. Así los tres primeros pasajes son abiertos tanto según Rambam como según el Rosh, y el último es cerrado según Rambam.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:37
עור הבתים צריך להיות מעור בהמה חיה ועוף הטהורים אפילו מנבלה או טרפה שלהם ורשאי לעשו' מקלף או מעור שליל: הגה וכן הרצועות יכול לעשותן מקלף ועור שליל צריך שיהיה מעובד לשמו היכא דאפשר:
El cuero de las cajas debe proceder de mamíferos domésticos o salvajes o aves de especies puras, incluso si murieron sin sacrificio ritual o eran tereifá. Puede elaborarse con pergamino o con piel de un feto animal. Glosa: Las correas también pueden hacerse de pergamino o piel fetal; cuando sea posible, esta piel debe haberse curtido expresamente para el mandamiento.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:38
יעשה ד' בתים מעור אחד לשל ראש ובית אחת לשל יד:
Para el tefilín de la cabeza se confeccionan cuatro compartimentos a partir de una sola pieza de cuero y para el del brazo un solo compartimento.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:39
תפילין בין של ראש בין של יד הלכה למשה מסיני שיהיו מרובעות בתפרן ובאלכסונן דהיינו שיהיה ריבוען מכוון ארכו כרחבו כדי שיהא להם אותו אלכסון שאמרו חז"ל כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא וצריך לרבע מקום מושבן וגם הבתים: הגה אבל על גובה הבתים אין להקפיד אם הוא יותר מרחבן וארכן:
Es ley transmitida a Moisés en el Sinaí que los tefilín, tanto el del brazo como el de la cabeza, sean cuadrados en sus costuras y diagonales, es decir, que el largo y el ancho sean iguales y la diagonal corresponda a la regla enseñada por los sabios: todo cuadrado de un codo de lado tiene una diagonal de un codo y dos quintos. Debe ser cuadrada tanto la base como las cajas. Glosa: No importa que la altura de las cajas supere su largo y su ancho.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:40
עור הבתים מצוה לעשותו שחור חריץ שבין בית לבית צריך שיגיע עד התפר ואם לא הגיע כשרה והוא שיהיה ניכר החריץ כדי שיהיו ד' ראשיה נראין לכל:
Es un precepto que el cuero de las cajas sea negro. Las ranuras que separan los compartimentos deben llegar a las costuras; si no llegan, los tefilín son válidos, siempre que la ranura sea visible, de manera que los cuatro compartimentos puedan distinguirse.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:41
אורך ורחב הבתים וגובהן אין לו שיעור:
No hay medida fija para el largo, ancho o alto de las cajas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:42
שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני שיעשה בעור הבתים של ראש כמין שי"ן בולטת מקמטי העור אחד מימינו ואחד משמאלו של ימין המניח של ג' ראשים ושל שמאל המניח של ארבע ראשים: הגה מיהו אם היפך אינו נפסל (מרדכי וסמ"ג ותוספות פ' הקומץ):
Es ley transmitida a Moisés en el Sinaí que el cuero de la caja del tefilín de la cabeza presente una letra shin en relieve, formada con pliegues del cuero, una a la derecha y otra a la izquierda del portador: la de la derecha con tres puntas y la de la izquierda con cuatro. Glosa: Si se invirtió su posición, no queda invalidado (Mordejai, Semag y Tosafot, capítulo Hakometz).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:43
חריץ של שי"ן דהיינו חודה למטה יגיע עד מקו' התפר: הגה וכן היו"ד שבשי"ן צריך ליגע למטה בשולי השי"ן ולא ימשוך השי"ן הרבה אלא שגם שולי השי"ן יהיה נראה על התפר::
La hendidura de la shin, es decir, su extremo inferior puntiagudo, debe llegar hasta el lugar de la costura. Glosa: También la pequeña yod de la shin debe tocar abajo la base de la shin; no debe prolongarse demasiado la shin, para que su base continúe visible sobre la costura.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:44
תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני והיינו שישים עור למטה לכסות פי הבתים ונראה כעין דף של גשר הנקרא תיתורא מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני והיינו שיעור התיתורא יהא ארוך מצד אחד ויעשה בו המעברתא כיצד יחתכנו משני צדדים שלא תהא רחבה כמו רוחב התיתורא כדי שיהא ניכר ריבוע התיתורא ובאותה מעברתא עוברת הרצועה ועל שם כך נקראת מעברתא. גם בתפילין של יד יעשה תיתורא ומעברתא. יגלגל כל פרשה מסופה לתחלתה וכורכם בקלף קטן ויש מקפידין מלכורכן אלא בקלף כשר והלכה למשה מסיני שיכרוך עליה שער בהמה או חיה הטהורים: הגה ונוהגין לכרוך שער על הפרשה ואח"כ כורכין עליו קלף כשר וחוזרים וכורכים עליו שער ונהגו שיהיה שער זה של עגל ואם לא מצא של עגל כורך בשל פרה או של שור ורוחץ השער היטב בתחלה עד שיהא נקי קצת שער זה צריך שיראה חוץ לבתים:
Es ley transmitida a Moisés en el Sinaí que los tefilín tengan una base llamada titura, es decir, una pieza de cuero situada debajo para cubrir la abertura de los compartimentos, con apariencia de tabla o puente. También es ley transmitida a Moisés en el Sinaí que tengan una ma'abarta, un pasador para la correa: se prolonga la base por uno de sus lados y se recorta por ambos costados, de modo que sea más estrecha que la base y pueda distinguirse el cuadrado de esta; la correa pasa por ese saliente, de ahí su nombre. También el tefilín del brazo debe tener titura y ma'abarta. Se enrollará cada pasaje desde su final hacia su comienzo y se envolverá en un pequeño pergamino; algunos exigen que este sea válido para escritura ritual. Es ley transmitida a Moisés en el Sinaí envolverlo con pelo de un mamífero doméstico o salvaje de especie pura. Glosa: Se acostumbra enrollar pelo alrededor del pasaje, luego envolverlo en pergamino válido y volver a enrollar pelo por fuera. La costumbre es usar pelo de becerro y, si no se consigue, de vaca o toro. El pelo debe lavarse bien antes, hasta quedar limpio. Una pequeña parte de ese pelo debe sobresalir fuera de las cajas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:45
יתן כל פרשה בבית שלה שתהא זקופה מעומד בביתה:
Cada pasaje se colocará en su propio compartimento, en posición vertical.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:46
יהיה הגליון עליון תחלה שזהו שורה העליונה וגליון תחתון לצד פה הבתים: הגה וראש הפרשה יהיה מונח לצד ימין הקורא שאם בא לפתחן ולקוראן יהיה מונחים לפניו כהלכתן:
El margen superior, correspondiente al primer renglón, debe quedar arriba, y el inferior, hacia la abertura de los compartimentos. Glosa: El comienzo del pasaje se orientará hacia la derecha del lector, de modo que, si se abren para leerlos, los textos queden dispuestos correctamente ante él.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:47
אם כתב כל הארבע פרשיות בקלף אחד כשרים אפילו אין ריוח ביניהם ובלבד שיהא חוט או משיחה בין כל בית ובית של יד כותב הארבעה פרשיות בקלף אחד וגולל אותן מסופן לתחלתן וכורך קלף עליהם ושער עגל ומכניסם בביתם כמו של ראש אם כתבם על ארבע קלפים והניחם בארבעה בתים יצא והוא שיטלה עור על הארבעה בתים שיהיו נראים כבית אחד הגה והמנהג לדבקם בדבק שיהא הכל כקלף אחד ויזהרו ליטול דבק כשר:
Si escribió los cuatro pasajes sobre un solo pergamino, son válidos aunque no haya espacios entre ellos, siempre que exista un hilo o cordel separador entre cada compartimento. En el tefilín del brazo se escriben los cuatro pasajes sobre un solo pergamino, se enrollan desde el final hacia el principio, se envuelven con pergamino y pelo de becerro y se introducen en su caja, igual que en el tefilín de la cabeza. Si los escribió en cuatro pergaminos y los colocó en cuatro compartimentos, cumplió el precepto, siempre que cubra los cuatro compartimentos con cuero para que parezcan uno solo. Glosa: Se acostumbra pegarlos con adhesivo para que formen como una sola hoja, y debe utilizarse un pegamento apto.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:48
אם צפה הבתים בזהב או בעור בהמ' טמא' פסולים:
Si recubrió las cajas de oro o con piel de un animal impuro, son inválidas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:49
הלכה למשה מסיני שיהו תפילין נתפרים בגידי בהמה וחיה טהורים וטוב לתפור בגידי שור:
Es ley transmitida a Moisés en el Sinaí coser los tefilín con tendones de mamíferos domésticos o salvajes de especies puras; conviene usar tendones de buey.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:50
אין לקנות גידים מעכו"ם משום דחיישינן שמא של בהמה טמאה הם מקום שאין גידים מצוים תופרים בטאליאדוראש שעושים מן הקלף עד שיזדמנו להם גידים:
No se deben comprar tendones a un no judío por temor a que procedan de un animal impuro. Donde no se consiguen tendones, se cosen temporalmente con tiras hechas de pergamino hasta disponer de tendones.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:51
יתפור שלשה תפירו' בכל צד וחוט התפירה יהיה סובב משתי רוחות ויעביר חוט התפירה בין כל בית ובית: הגה מיהו אם לא עשה רק י' תפירות או פחות מזה אינו נפסל ויש מי שאומר שי"ב תפירות אלו יהיו בחוט אחד:
Hará tres puntadas por cada lado, y el hilo de costura rodeará ambas direcciones; también pasará el hilo entre cada compartimento. Glosa: Sin embargo, si solo hizo diez puntadas o incluso menos, no queda invalidado. Algunos dicen que las doce puntadas deben hacerse con un solo hilo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 32:52
יכניס הרצועה תוך המעברתא ויעשה קשר כמין דלי"ת בשל ראש וכמין יו"ד בשל יד להשלים אותיו' שדי עם השי"ן שבשל ראש: הגה ונוהגים להעביר עור על הבית של יד לרוחב הזרוע ויהי רחבו כרוחב הבית (טור) ולא יעשה הקשרים אלא לאחר שעשה השי"ן בתפילין ואח"כ יעשה הדלי"ת ואחר כך היו"ד כסדר אותיות השם:
Introducirá la correa por la ma'abarta y hará un nudo con forma de letra dálet en el tefilín de la cabeza, y con forma de yod en el del brazo, para completar con la shin del de la cabeza las letras del Nombre Shadai. Glosa: Se acostumbra pasar una tira de cuero sobre la caja del tefilín del brazo, transversal al brazo, con la misma anchura que la caja (Tur). No se harán los nudos hasta haber formado la shin en los tefilín; luego se hará la dálet y después la yod, conforme al orden de las letras del Nombre.
