Shulchan Arukh Orach Chayim 325
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:1
עכו"ם שעשה מלאכה בעד ישראל. ובו טז סעיפים: מותר לזמן עכו"ם בשבת ומותר ליתן מזונות לפניו בחצר לאכלן ואם נטלן ויצא אין נזקקין לו ודוקא שהעכו"ם בחצר אבל אם עומד בחוץ ופשט ידו לפנים שידוע הוא שיוציאנו או ליתן לו שאר חפצים שדרך להוציא אסור אפילו אם עומד בפנים אפילו אם החפצים של עכו"ם שהרואה אינו יודע שהחפצים של עכו"ם: הגה ואפילו בייחד לו מקום מבעוד יום יש להחמיר: (מרדכי פרק קמא דשבת):
Un no judío que realiza una labor por un judío. Contiene dieciséis apartados: Está permitido invitar a un no judío en Shabat y ofrecerle comida dentro de un patio. Si este toma la comida y sale, no es necesario intervenir, siempre que estuviera dentro del patio. Si se encuentra fuera y extiende su mano hacia dentro, de modo que evidentemente sacará el objeto, está prohibido entregárselo. También se prohíbe entregarle otros objetos que suelen sacarse, incluso si él se encuentra dentro y aunque sean suyos, porque quien observa no sabe que pertenecen al no judío. Nota: Conviene ser estricto incluso si se le reservó un lugar antes de Shabat (Mordejai, primer capítulo de Shabat).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:2
היכא דאיכא משום דרכי שלום או בעכו"ם אלם מותר לתת לו או לשלוח לו ע"י עכו"ם: וה"ה לצורך מצוה כגון להוציא חמץ מביתו בפסח (מרדכי):
Cuando lo exige la convivencia pacífica o se trata de un no judío violento, está permitido darle algo o enviárselo mediante otro no judío. Lo mismo para una mitzvá, como sacar el jametz de casa en Pésaj (Mordejai).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:3
מותר להחליף משכון בשבת אם הוא מלבוש ויוציאנו דרך מלבוש כי אין זה משא ומתן וגם בישראל מותר בענין זה אם הישראל צריך ללבשו: הגה וטוב שהעכו"ם יקח המשכון עצמו ויניח אחר במקומו ולא יגע בו הישראל שלא יהא נראה כנושא ונותן (אגודה) וע"ל סי' ש"ו בסופו מדין עכו"ם המביא בשבת איזה דבר אם מותר לקבלו:
Se permite intercambiar una prenda en garantía durante Shabat si es ropa y el no judío la saca puesta, pues no es una compraventa. También entre judíos está permitido si quien la recibe necesita vestirla. Nota: Es preferible que el no judío tome por sí mismo la garantía y deje otra en su lugar, sin que el judío la toque, para que no parezca una transacción (Agudá). Véase al final del capítulo 306 la regla sobre recibir objetos traídos en Shabat por un no judío.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:4
פת שאפה עכו"ם לעצמו בשבת יש אוסרים ויש מתירים ובשעת הדחק או לצורך מצוה כגון סעודת ברית מילה או לצורך ברכת המוציא יש לסמוך על המתירים: הגה אבל אסור ליתן לו מעות מערב שבת ושיתן לו הפת בשבת דאז אדעתא דישראל קא עביד (רבינו ירוחם ח"א):
Algunos prohíben y otros permiten comer pan que un no judío horneó para sí mismo en Shabat. En una situación apremiante o para una mitzvá, como una comida de brit milá o para poder recitar la bendición «HaMotzí», puede seguirse la opinión permisiva. Nota: Está prohibido pagarle antes de Shabat para que entregue el pan en Shabat, porque entonces lo prepara para el judío (Rabenu Yerujam, parte 1).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:5
עכו"ם שצד דגים או ליקט פירות לעצמו אסורים לישראל ואפי' ספק אם לקטן או צדן היום אסורים בו ביום אבל לערב מותרים מיד אפי' אם ודאי לקטן וצדן היום:
Si un no judío pescó o recogió frutos para sí mismo, están prohibidos para un judío durante ese Shabat, incluso cuando existe duda de si los pescó o recogió ese mismo día. Al anochecer quedan permitidos inmediatamente, aunque se sepa con certeza que los recogió o pescó en Shabat.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:6
אם ליקט וצד בשביל ישראל או בשביל ישראל ועכו"ם צריך להמתין לערב בכדי שיעשו:
Si el no judío recogió o cazó algo para un judío, o para un judío y un no judío, hay que esperar después de Shabat el tiempo que habría requerido realizar el trabajo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:7
ספק אם ליקטן בשביל ישראל או שידוע שליקטן בשביל ישראל ואין ידוע אם נלקטו היום אם לאו אסורים בו ביום ולערב בכדי שיעשו ויש אומרים דלערב מותר מיד:
Si hay duda de si lo recogió para el judío, o se sabe que lo hizo para él pero no se sabe si fue ese día, queda prohibido durante Shabat y también hasta que transcurra después de Shabat el tiempo necesario para realizar la labor. Algunos dicen que se permite inmediatamente al anochecer.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:8
דבר שאין בו חשש צידה ומחובר אלא שהובא מחוץ לתחום אם הביאו העכו"ם לעצמו מותר אפילו בו ביום ואם הביאו בשביל ישראל מותר לטלטל אפילו מי שהובא בשבילו אבל לאכול אסור בו ביום למי שהובא בשבילו ולערב בכדי שיעשו: הגה וי"א דאין הלילה עולה מן החשבון רק צריך להמתין ביום ראשון בכדי שיעשו ולאחרים מותר בו ביום וי"א דלמי שהובא בשבילו מותר לערב מיד והא דשרי לישראל לטלטל אפי' כשהביאו העכו"ם לעצמו דוק' בתוך ד' אמות או בתוך העיר אם היא מוקפת חומה והוא שתהא מוקפת לדירה דהיינו שישבה ולבסוף הוקפה וסתם עיירות מוקפות לדירה וסתם מבצרים אינם מוקפים לדירה (וע"ל סי' ת"א):
Si un objeto no presenta problemas de caza ni de recolección de algo adherido a la tierra, pero fue traído desde fuera del límite sabático, está permitido incluso ese día si el no judío lo trajo para sí mismo. Si lo trajo para un judío, puede trasladarse, incluso por quien lo recibió; pero este no puede comerlo ese día y debe esperar al terminar Shabat el tiempo necesario para traerlo. Nota: Algunos dicen que la noche no cuenta para esa espera y que debe aguardarse durante el primer día de la semana el tiempo correspondiente. Para los demás judíos está permitido ese mismo Shabat. Otros permiten al destinatario utilizarlo inmediatamente al anochecer. El permiso de trasladar lo traído, incluso cuando el no judío lo trajo para sí, se limita a un radio de cuatro codos o al interior de una ciudad amurallada, si la muralla se construyó para una zona habitada —es decir, primero fue habitada y luego rodeada—. Se presume que las ciudades están cercadas para habitación, pero no así las fortalezas (véase capítulo 401).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:9
אם הוא ספק אם הובא מחוץ לתחום אסור ודוקא בעכו"ם שאינו שרוי עמו בעיר אבל עכו"ם השרוי עמו בעיר ופירות המצויים בעיר אין לחוש מספק ואפילו אם יש לעכו"ם שני בתים ואחד מהם בתוך התחום תולין להקל ומותר לאכול אפילו למי שהובא בשבילו:
Si hay duda de que un objeto haya sido traído de fuera del límite sabático, se prohíbe cuando el no judío no vive en la misma ciudad. Pero si vive en ella y los frutos se encuentran normalmente allí, no hay que sospechar por mera duda. Incluso si el no judío tiene dos casas, una de ellas dentro del límite, se adopta la interpretación favorable y se permite comerlos también a quien los recibió.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:10
עכו"ם שמילא מים לבהמתו מבור שהוא רשות היחיד לרשות הרבים מותר לישראל להשקות מהם בהמתו והוא שאין העכו"ם מכירו דליכא למיחש שמא ירבה בשבילו ואם מילא לצורך בהמת ישראל אסור בכל מיני תשמיש אפילו לישראל אחר ואם מילא מבור רשות היחיד לכרמלית מותר לאחר שלא מילא בשבילו: הגה ויש מקילין ואומרים דאף אם הובא דרך ר"ה לצורך ישראל מותר לאדם לשתות מהם הואיל ואפשר לילך שם ולשתות (טור בשם ר"ת) ויש מתירין אף לכתחלה (כל בו) וכן נהגו היתר לומר אף לכתחלה לעכו"ם להביא שכר או שאר דברים דרך כרמלית או בלא עירוב ואע"פ שיש להחמיר בדבר מ"מ אין למחות ביד מקילין לצורך שבת ובשעת הדחק דהא יש להקל באמירה לעכו"ם לצורך כמו שנתבאר סי' ש"ז וכל שכן בכהאי גוונא:
Si un no judío sacó agua de un pozo en dominio privado y la llevó al dominio público para su animal, un judío puede utilizar esa agua para dar de beber al suyo, siempre que el no judío no lo conozca, para no temer que saque más para él. Si la sacó para el animal del judío, queda prohibida para todos los usos, incluso a otro judío. Si la sacó de un pozo privado hacia un «karmelit», está permitida para quien no fue su destinatario. Nota: Algunos permiten incluso a una persona beber agua traída a través de un dominio público para un judío, pues podría ir al pozo y beber allí (Tur en nombre de Rabenu Tam). Otros lo permiten incluso desde el principio (Kol Bo). Así se ha acostumbrado a permitir pedir a un no judío que traiga cerveza u otras cosas por un «karmelit» o donde no hay eruv. Aunque conviene ser estricto, no se debe protestar contra quienes permiten esto por necesidad de Shabat y en situaciones apremiantes, pues ya se explicó en el capítulo 307 que puede flexibilizarse pedir una labor a un no judío por necesidad, con mayor razón aquí.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:11
ליקט עכו"ם עשבים לצורך בהמתו אם אינו מכירו מאכיל אחריו ישראל שעומד בפניה בענין שלא תוכל לנטות אלא דרך שם דאלו להעמידה עליהן אסור דחיישינן שמא יטול בידו ויאכלנה והם מוקצים אבל אם מכירו אסור וכן בכל דבר דאיכא למיחש שמא ירבה בשבילו אבל בדבר דליכא למיחש שמא ירבה בשבילו כגון שהדליק נר לעצמו או עשה כבש לירד בו שבנר אחד ובכבש אחד יספיק לכל אפי' מכירו מותר:
Si un no judío recogió hierba para su animal y no conoce al judío, este puede alimentar después al suyo, situándose ante él de modo que solo pueda dirigirse hacia la hierba. No debe colocarlo directamente encima, por temor a tomar con la mano esas hierbas, que son «muktzé». Si el no judío lo conoce, está prohibido, igual que en cualquier caso en que se tema que haga más cantidad para el judío. Pero si no existe ese temor, como al encender una sola lámpara para sí mismo o construir una rampa para bajar, dado que una sola lámpara o rampa sirve para todos, está permitido aunque lo conozca.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:12
אע"פ שאינו מכירו אם אומר בפירוש שלצורך ישראל הוא עושה או אפילו אם אינו אומר כן ומעשיו מוכיחים שלצורך ישראל עושה כגון שהדליק נר בבית שישראל בו והלך לו העכו"ם אסור:
Aunque no lo conozca, si el no judío declara que trabaja para el judío, o incluso si no lo dice pero sus actos lo demuestran —como encender una lámpara en una casa donde hay un judío y marcharse—, está prohibido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:13
אם ליקט עכו"ם והאכיל לבהמת ישראל אין צריך למחות בידו לפי שעה אבל אם רגיל בכך צריך למחות:
Si un no judío recoge hierba y alimenta con ella al animal de un judío, no es necesario impedírselo cuando lo hace ocasionalmente; si lo hace habitualmente, debe protestarse.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:14
עשה עכו"ם בשבת ארון או קבר לעצמו מותר לישראל ליקבר בו ואם עשאו בשביל ישראל לא יקברנו בו עולמית ודוקא שהקבר בפרהסיא והארון על גביו שהכל יודעים שנעשה לפלוני ישראל אבל אם הוא בצנעה מותר ליקבר בו לערב בכדי שיעשו ואפילו כשהוא בפרהסיא אינו אסור אלא לאותו ישראל שנעש' בשבילו אבל לישראל אחר מותר והוא שימתין בכדי שיעשו:
Si un no judío hizo en Shabat un ataúd o tumba para sí mismo, un judío puede ser enterrado allí. Si lo preparó para un judío, este nunca podrá ser enterrado allí si la tumba es pública y el ataúd está encima, de modo que todos saben para quién se hizo. Si fue en privado, puede utilizarse después de Shabat una vez transcurrido el tiempo necesario para realizar la obra. Incluso cuando fue público, solo se prohíbe para el judío destinatario; otro judío puede utilizarlo si espera el tiempo correspondiente.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:15
עכו"ם שהביא בשבת חלילין לספוד בהם ישראל לא יספוד בהם לא הוא ולא אחרים עד שימתין לערב בכדי שיבואו ממקום קרוב ואם ידע בודאי שממקום פלוני הביאו בשבת ימתין לערב כדי שיבואו מאותו מקום ואחר כך מותרים בין לו בין לאחרים וה"מ כשהביאם דרך רשות הרבים אבל אם לא הביאם אלא דרך כרמלית כיון שלא נעשה בהם איסור תורה אינו צריך להמתין כדי שיבואו אלא מותרים לערב מיד:
Si un no judío trajo en Shabat flautas para los funerales de un judío, ni este ni otros pueden utilizarlas para el duelo hasta que pase después de Shabat el tiempo necesario para traerlas de un lugar cercano. Si se sabe con certeza que fueron traídas desde determinado lugar, hay que esperar el tiempo necesario para traerlas desde allí; después quedan permitidas para todos. Esto se aplica si se trajeron por un dominio público; si solo se transportaron por un «karmelit», al no haber ocurrido una prohibición de la Torá, pueden utilizarse inmediatamente al anochecer, sin esperar más.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 325:16
ספק אם הובאו מחוץ לתחום או מתוך התחום חוששין שמא מחוץ לתחום הובאו:
Cuando hay duda de si algo fue traído de dentro o de fuera del límite sabático, se teme que haya llegado de fuera.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
