Shulján Aruj, Óraj Jaim 335:1
דין חבית שנשברה. ובו ה סעיפים: חבית שנשברה מצילין ממנה מזון שלש סעודות אפי' בכלים הרבה דאלו בכלי אחד אפי' מחזיק מאה סעודות מציל ואומר לאחרים בואו והצילו לכם ובלבד שלא יספוג דהיינו שלא ישים הספוג במקום היין לחזור ולהטיפו גזירה שמא יסחוט ואפילו אם יש לו בית אחיזה דליכ' חשש סחיטה אסור שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ולא יטפח בשמן להכניס ידו ולקנחה בשפת הכלי: הגה וי"א דדוקא חבית שנשברה שבהול ואם יציל חיישינן שיתקננה אבל אם נסדק ועביד טיף טיף שאינו בהול כל כך מותר להציל בכלים לקלוט ולצרף וי"א דכל זה לא מיירי אלא להציל מחצר לחצר אבל לבית אחר שעירב עמו מצילין בכל ענין כמו שנתבאר לעיל גבי דליקה (פסקי מהרא"י קצ"ו):
Leyes relativas a una barrica que se rompe. Contiene cinco apartados: Si se rompe un barril, se puede salvar líquido suficiente para tres comidas, incluso en varios recipientes; en uno solo se permite rescatar cuanto contenga, aunque baste para cien comidas. Puede decirse a otros «Venid y salvad para vosotros», siempre que no se absorba el vino con una esponja para luego gotearlo, por temor a escurrirla. Incluso una esponja con mango, donde no existe ese temor, está prohibida para no actuar como entre semana. Tampoco se debe recoger aceite introduciendo la mano y limpiándola contra el borde de un recipiente. Nota: Algunos limitan estas normas al barril roto, situación urgente en la que se teme que el dueño lo repare. Si solo está agrietado y gotea lentamente, se permite salvar el líquido recogiendo gotas en recipientes y juntándolas. Otros dicen que todas estas limitaciones son para trasladar de patio a patio, pero que hacia otra casa con eruv puede salvarse de cualquier forma, como se explicó respecto a los incendios (Piskei Maharí, 196).