Shulján Aruj, Óraj Jaim 343:1
דיני קטן בשבת. ובו סעיף אחד: קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו אבל אביו מצווה לגעור בו ולהפרישו (מאיסור דאורייתא) ולהאכילו בידים אסור אפילו דברים שאסורים מדברי סופרים וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד ואפי' בדברים שהם משום שבות: הגה וי"א דכל זה בקטן דלא הגיע לחינוך אבל הגיע לחינוך צריכים להפרישו (תוס' פרק כ"כ) וי"א דלא שייך חינוך לבית דין אלא לאב בלבד (ב"י) וקטן שהכה לאביו או עבר שאר עבירות בקטנותו אע"פ שא"צ תשובה כשהגדיל מ"מ טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה אע"פ שעבר קודם שנעשה בר עונשין (פסקי מהרא"י סי' ס"ב):
Leyes relativas a los menores en Shabat. Contiene un apartado: Si un niño pequeño come carne de un animal muerto sin shejitá, el tribunal no tiene la obligación de impedírselo, pero su padre debe reprenderlo y apartarlo de las prohibiciones de la Torá. Está prohibido dársela con las propias manos, incluso cuando se trate de alimentos prohibidos solo por los sabios. Asimismo, está prohibido acostumbrarlo a transgredir Shabat y las festividades, aunque solo sean restricciones rabínicas. Nota: Algunos dicen que esto se refiere al menor que todavía no alcanzó la edad de educación; si ya la alcanzó, es necesario impedírselo (Tosafot, capítulo Kol Kitvei). Otros dicen que el deber de educar no recae sobre el tribunal, sino únicamente sobre el padre (Beit Yosef). Un niño que golpeó a su padre o cometió otras transgresiones durante su minoría, aunque al crecer no necesite arrepentirse, hace bien en aceptar alguna práctica de arrepentimiento y expiación, aunque lo hiciera antes de tener responsabilidad legal (Piskei Maharí, capítulo 62).