Shulchan Arukh Orach Chayim 345
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:1
דין ארבע רשויות בשבת. ובו יט סעיפים: ארבע רשויות לשבת רשות היחיד ורשות הרבים וכרמלית (פי' רך מל לא לח ולא יבש אלא בינוני הכא נמי לא רשות היחיד שאין לו מחיצות ולא רשות הרבים שאינו דומה לדגלי מדבר דלאו להליכה דרבים עבידא. רש"י) ומקום פטור:
Leyes de los cuatro tipos de dominios en Shabat. Contiene diecinueve apartados: Hay cuatro dominios: dominio privado, dominio público, «karmelit» —Rashi lo explica como algo intermedio, ni húmedo ni seco; aquí tampoco es dominio privado porque carece de divisiones ni dominio público porque no se asemeja al campamento del desierto ni está destinado al paso de multitudes— y lugar exento.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:2
איזה רה"י מקום המוקף מחיצות גבוהים עשרה טפחים ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יותר וכן חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה: הגה י"א דבעינן באלו ארבעה על ארבעה הן ואלכסונן וכמו שיתבאר לקמן סי' שמ"ט (הגהות אשירי פ"ק דשבת ותוס' עירובין דף נ"א):
¿Qué es dominio privado? Un lugar rodeado por paredes de diez palmos de altura y con una superficie de cuatro por cuatro palmos o mayor. También una zanja de diez palmos de profundidad y cuatro por cuatro de anchura, o un montículo de diez palmos de altura y cuatro por cuatro de superficie. Nota: Algunos exigen en esas medidas cuatro por cuatro palmos más la diagonal, como se explicará en el capítulo 349 (Hagahot Ashri, primer capítulo de Shabat, y Tosafot, Eruvín, folio 51).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:3
כתלים המקיפים רשות היחיד על גביהם רשות היחיד אפילו אינם רחבים ד':
La parte superior de las paredes que delimitan un dominio privado se considera dominio privado, aunque las paredes no tengan cuatro palmos de anchura.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:4
חורים שבכתלי רשות היחיד שכלפי רשות היחיד הם רשות היחיד: הגה ואם הם כלפי חוץ ואינם עוברים כלפי פנים נדונין לפי גבהן ורחבן כמו שיתבאר סי' זה סעיף י"ג (ב"י בשם הרשב"א והמגיד):
Los huecos de las paredes de un dominio privado abiertos hacia el interior tienen condición de dominio privado. Nota: Si se abren al exterior y no atraviesan la pared hasta el interior, se clasifican según su altura y anchura, como se explica en el apartado 13 (Beit Yosef en nombre de Rashbá y Maguíd).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:5
אויר רשות היחיד הוא רשות היחיד עד לרקיע:
El espacio aéreo de un dominio privado sigue siendo privado hasta el cielo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:6
אפי' כלי כגון תיבה או מגדל או כוורת אם יש בו לרבע ארבעה על ארבעה והוא גבוה עשרה הוי רשות היחיד:
Incluso un utensilio, como un arcón, armario o colmena, si tiene al menos cuatro por cuatro palmos de superficie y diez palmos de altura, constituye un dominio privado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:7
איזה רה"ר רחובות ושווקים הרחבים י"ו אמה ואינם מקורים ואין להם חומה ואפי' יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער (ואין דלתותיו נעולות בלילה) (טור) הוי רשות הרבים ויש אומרים שכל שאין ששים רבוא עוברים בו בכל יום אינו רשות הרבים:
¿Qué es dominio público? Las calles y mercados de dieciséis codos de anchura, sin techo ni muralla; incluso si tienen muralla, cuando atraviesan la ciudad de puerta a puerta y las puertas no se cierran por la noche (Tur), se consideran dominio público. Algunos dicen que un lugar por el que no pasan seiscientas mil personas cada día no se considera dominio público.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:8
מבואות הרחבים י"ו אמה ומתקצרין בקצתן ואין בהם י"ו אמה י"א שאם ארכן לאורך ר"ה הרי הן רשות הרבים:
Hay quien dice que los callejones de dieciséis codos de anchura que se estrechan en algún tramo hasta tener menos de dieciséis se consideran dominio público si siguen la dirección longitudinal de una vía pública.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:9
מבואות הרחבים י"ג אמות ושליש ושני ראשיהם מפולשים לרשות הרבים שהוא רחב י"ו יש אומרים שהוא רשות הרבים:
Algunos dicen que un callejón de trece codos y un tercio de anchura, abierto por ambos extremos a dominios públicos de dieciséis codos, se considera dominio público.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:10
כל דבר שהוא ברשות הרבים אם אינו גבוה (שלשה) טפחים אפי' הם קוצים או צואה שאין רבים דורסין עליהם חשובים כקרקע והוי רה"ר ואם הוא גבוה שלש ומשלש עד תשעה ולא תשעה בכלל אם הוא רחב ארבע על ארבע הוי כרמלית ואם אינו רחב ארבע על ארבע הוי מקום פטור ואם הוא גבוה ט' טפחים מצומצמים ורבים מכתפים עליו הוי רה"ר אפילו אינו רחב ארבעה ויש מי שאומר דהוא הדין לגבוה מתשעה ועד עשרה ורבים מכתפים עליו הוי רשות הרבים אפי' אינו רחב ארבע' ומעשרה ולמעלה אם הוא רחב ארבעה הוי רה"י ואם לאו הוי מקום פטור אפי' אם יש בו מקום כדי לחוק להשלימו לארבעה:
Cualquier objeto situado en un dominio público que no alcance tres palmos de altura —incluso espinas o excrementos que la gente evita pisar— se considera parte del suelo y es dominio público. Si tiene de tres hasta menos de nueve palmos de altura y una superficie de cuatro por cuatro, es «karmelit»; si es menor, es lugar exento. Si mide exactamente nueve palmos de altura y la gente apoya cargas sobre él, es dominio público aunque no tenga cuatro palmos de anchura. Algunos dicen que ocurre lo mismo desde nueve hasta menos de diez palmos cuando la gente apoya cargas allí, aunque no alcance cuatro de anchura. Desde diez palmos de altura en adelante, si mide cuatro por cuatro es dominio privado; si no, lugar exento, incluso cuando hay espacio que podría tallarse para completar los cuatro palmos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:11
גומא ברה"ר אם אינה עמוקה שלש הויא רה"ר משלש עד עשרה אם רחבה ארבעה הוי כרמלית ואם לאו הוי מקום פטור ואם היא עמוקה עשרה הוי רה"י והוא שתהא רחבה ארבעה:
Un hoyo en el dominio público que tiene menos de tres palmos de profundidad se considera dominio público; entre tres y menos de diez, si mide cuatro por cuatro, es «karmelit», y si es menor, lugar exento. Si tiene diez palmos de profundidad y cuatro de anchura, es dominio privado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:12
רשות הרבים אינה תופסת אלא עד עשרה אבל למעלה מעשרה הוי מקום פטור:
El dominio público solo se extiende hasta una altura de diez palmos; por encima es lugar exento.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:13
חורים שבכתלים כלפי רשות הרבים אם הם גבוהים למעלה משלשה אינם כרשות הרבים אלא נידונים לפי מדותיהם:
Los huecos de las paredes abiertos hacia el dominio público que están a más de tres palmos de altura no tienen la condición de dominio público, sino que se clasifican según sus dimensiones.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:14
איזו היא כרמלית מקום שאין הילוך לרבים כגון ים ובקעה ואצטוונית ואיצטבא (פירוש אצטוונית מקום שלפני החנויות שיושבים שם הסוחרים ואצטבא הוא מקום שמניחים עליו פרקמטיא) שלפני העמודים בר"ה והיא רחבה ארבעה וגבוה משלשה ועד עשרה וקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים (כגון מבואות שיש להן שלשה מחיצות) (ואין להם לחי או קורה ברביעית) (טור) ורשות הרבים שהיא מקורה ותל שיש בו ארבע על ארבע ואינו גבוה עשרה וכן חריץ שהיא ארבעה על ארבעה ואינו עמוק עשרה:
¿Qué es un «karmelit»? Un espacio que no es de tránsito público, como el mar, una llanura, las galerías y las plataformas frente a los pilares del dominio público —una galería es el espacio delante de los comercios donde se sientan los mercaderes; una plataforma sirve para colocar mercancías—, cuando miden cuatro palmos de anchura y entre tres y diez de altura. También una esquina junto al dominio público, como un callejón con tres paredes sin poste ni viga en el cuarto lado (Tur); un dominio público cubierto; un montículo de cuatro por cuatro que no alcance diez palmos de altura; o una zanja de cuatro por cuatro de menos de diez palmos de profundidad.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:15
בית שאין תוכו עשרה וקרויו משלימו לעשרה יש בו ארבע על ארבע תוכו כרמלית ועל גבו רשות היחיד ואם חוקק בו ארבע על ארבע אפי' באמצע רחוק מן הכתלים נעשה כולו רשות היחיד:
Una casa cuyo interior mide menos de diez palmos de alto, pero cuyo techo completa diez, si tiene una superficie de cuatro por cuatro palmos, su interior es «karmelit» y la superficie del techo dominio privado. Si se excava en su suelo un espacio de cuatro por cuatro, aunque esté en el centro y alejado de las paredes, toda la casa pasa a ser dominio privado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:16
גג הבולט על מחיצות הבית בענין שאין מחיצות הבית ניכרות לעומד על הגג הוי כרמלית ואפי' הוא גבוה ורחב הרבה ואם חלון פתוח לו מן הבית הוי ברה"י וכן זיזין הבולטים מן הכותל ויש בהם ד' על ד' הוי כרמלית אלא אם כן חלון הבית פתוח להם:
Un tejado que sobresale de las paredes de la casa hasta el punto de que estas no son visibles para quien está sobre él se considera «karmelit», aunque sea muy alto y ancho. Si tiene acceso por una ventana de la casa, es dominio privado. Del mismo modo, las repisas que sobresalen de una pared y miden cuatro por cuatro son «karmelit», salvo que se abra hacia ellas una ventana de la casa.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:17
חורי כרמלית אינם ככרמלית אלא הם נידונים לפי גבהם ורחבם:
Los huecos de un «karmelit» no adquieren automáticamente esa condición; se clasifican por su altura y anchura.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:18
גדר כרמלית שלא יהא פחות מארבעה על ארבעה ואינה תופסת אלא עד עשרה ולמעלה מעשרה הוי מקום פטור וימים ונחלים ממיא משחינן הילכך הנוטל מהם מעל פני המים עד עשרה באויר הוי כרמלית למעלה מעשרה באויר הוי מקום פטור: הגה בור העומד בכרמלית אפי' עמוק מאה אמה הוי כרמלית אלא אם כן הוא רחב ארבעה על ארבעה דאין מקום פטור בכרמלית כמו שיתבאר בסמוך:
Un «karmelit» debe medir al menos cuatro por cuatro palmos y solo se extiende en altura hasta diez palmos; por encima es lugar exento. En mares y ríos, la altura se mide desde la superficie del agua. Por tanto, desde la superficie hasta diez palmos de altura es «karmelit»; más arriba, lugar exento. Nota: Un pozo situado en un «karmelit», aunque tenga cien codos de profundidad, sigue siendo «karmelit», salvo que mida cuatro por cuatro palmos, pues dentro de un «karmelit» no hay lugar exento, como se explicará.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 345:19
מקום פטור הוא מקום שאין בו ד' על ד' וגבוה משלשה ולמעלה עד לרקיע או חריץ שאין בו ד' על ד' ועמוק יותר משלשה וכן המחיצות הגבוהות משלשה ולמעלה ואין ביניהם ארבעה על ארבעה: הגה וכל זה דוקא בעומד ברשות הרבים אבל בכרמלית אמרינן מצא מין את מינו וניער ודינו ככרמלית (ר"ן פרק כיצד משתתפין והגהות מרדכי פרק ט"ו דשבת וטור וב"י בשם רמב"ם) ויש חולקים ואומרים דאין חילוק בין רשות הרבים לכרמלית (רש"י ומ"מ פי"ד בשם רשב"א) אבל אם עומד ברשות היחיד לכולי עלמא דינו כרשות היחיד (ב"י):
Un lugar exento es uno de menos de cuatro por cuatro palmos situado a una altura superior a tres palmos, hasta el cielo; o una zanja de menos de cuatro por cuatro de superficie y más de tres de profundidad; o un espacio entre paredes de más de tres de altura y menos de cuatro por cuatro de superficie. Nota: Todo esto se aplica cuando se encuentra en el dominio público. Dentro de un «karmelit» se dice que lo semejante se une a su semejante y el lugar adquiere la misma condición de «karmelit» (Ran, capítulo Keitzad Mishtatfín; Hagahot Mordejai, capítulo 15 de Shabat; Tur y Beit Yosef en nombre de Rambam). Otros no distinguen entre dominio público y «karmelit» (Rashi y Maguíd Mishné, capítulo 14, en nombre de Rashbá). Si está en dominio privado, todos coinciden en que se considera privado (Beit Yosef).
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
