Shulchan Arukh Orach Chayim 358
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:1
דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה. ובו יד סעיפים: כל היקף שלא הוקף לדירה כגון גנות ופרדסים ובורגנין שאינם עשוים אלא לשמור בתוכן אסרו חכמים לטלטל בתוכה יותר מד' אמות אם הוא יותר מסאתים אבל אם היא סאתים שהוא שיעור ע' אמה וד' טפחים על ע' אמה וד' טפחים מותר לטלטל בכולו בין שהוא מרובע בין שהוא עגול או אריך וקטין ובלבד שלא יהא אורכו יותר משנים ברחבו אמה אחת ואם הוקף לדירה אפי' יש בה כמה מילין מותר לטלטל בכולו: הגה ועיין לקמן סי' ת"א דין סתם עיירות אי מוקפות לדירה וי"א דסתם קרפיפות שלנו מקרי מוקפות לדירה דרגילים לפתוח פתח תחילה ואח"כ להקיף (מרדכי פרק עושין פסין) וי"א עוד דכל קרפף שהוא סמוך לביתו מקרי היקף לדירה כי דעתיה עלויה (הגהות אשירי פ"ב דעירובין) ויש חולקין בזה (ב"י בשם תוס'):
Ley de qué lugares se consideran cercados para vivienda. Contiene catorce apartados: Toda superficie cercada que no fue cercada para vivienda, como jardines, huertos y casetas que solo sirven para vigilar lo que hay dentro, los Sabios prohibieron transportar dentro de ella objetos a más de cuatro amot cuando supera dos seá. Pero si tiene dos seá, que equivalen a setenta amot y cuatro tefajim por setenta amot y cuatro tefajim, está permitido transportar por toda ella, sea cuadrada, redonda, larga o estrecha, siempre que su longitud no exceda el doble de su anchura ni siquiera en una amá. Si fue cercada para vivienda, aunque mida varias millas, está permitido transportar por toda ella: Nota: Véase más adelante el capítulo 401, sobre si las ciudades en general se consideran cercadas para vivienda. Algunos dicen que nuestros recintos cercados se consideran destinados a vivienda, pues se acostumbra abrir primero una entrada y después cercarlos (Mordejai, capítulo Osin Pasin). Otros dicen que todo recinto cercado contiguo a la casa se considera cercado para vivienda, porque la persona tiene intención de utilizarlo (Hagahot Ashrí, capítulo 2 de Eruvín), pero algunos discrepan (Bet Yosef en nombre de Tosafot).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:2
ומה נקרא מוקף לדירה זה שבנה בו בית דירה או שפתח לו פתח מביתו ואח"כ הקיפו ואם היה מוקף שלא לשם דירה א"צ לפרוץ כולו אלא יפרוץ בו פרצה ביותר מעשרה ונמצא בית פתוח בו בלא היקף ויחזור ויגדור הפרצה כולו או אמה היתיר' על עשר אמות והעשר אמות פתח הן והרי הוא פתוח ולבסוף הוקף ואם פרץ אמה וגדרה וחזר ופרץ אמה אצל מה שגדר וחזר ועשה כן עד שהשלימו לעשרה מותר: (עיין ת"ש): הגה ואם קשה עליו לפרוץ הכותל י"א דיכול להניח עפר אצל הכותל משני צדדיה עד שיתמעט הכותל מגובה עשר ורוחב העפר רחב מעשר אמות באורך הכותל וארבע רוחב ואם אין בגובה העפר עשר א"כ הוי כאלו פרץ שם הכותל שלא נשאר שם גבוה עשר למעלה מן העפר דהוי כקרקעות הקרפף ואף אם חוזר ולוקח משם אח"כ העפר הואיל ובטלו שם שבת אחת ויש חולקים דעפר לא הוי ביטול אא"כ אין עתיד לפנותו לעולם (תה"ד סי' ע"ה הרא"ש פ"ק דסוכה):
¿Qué se considera cercado para vivienda? Un lugar donde se construyó una casa habitable, o donde se abrió primero una entrada desde la casa y después se hizo el cercado. Si estaba cercado sin intención de habitarlo, no es necesario derribar toda la cerca: basta con abrir en ella una brecha mayor de diez amot, quedando la casa abierta a un lugar sin cercado; después se reconstruye toda la brecha o la parte que excede diez amot, quedando las diez amot como entrada. Así se considera que primero se abrió y después se cercó. Si derriba una amá, la reconstruye y después derriba otra amá junto a la reconstruida, repitiendo el procedimiento hasta completar diez amot, está permitido (véase Terumat Hadeshen): Nota: Si resulta difícil derribar el muro, algunos dicen que puede acumular tierra junto a él por ambos lados para reducir su altura por debajo de diez tefajim, con una anchura a lo largo del muro superior a diez amot y cuatro tefajim de profundidad. Si la tierra acumulada no mide diez tefajim de altura, se considera como si el muro se hubiera abierto allí, porque ya no sobresale diez tefajim por encima de la tierra, que se integra en el suelo del recinto. Incluso si después retira la tierra, sirve, siempre que la haya dejado allí durante un Shabat; algunos discrepan y sostienen que la tierra no anula el muro a menos que no tenga intención de retirarla nunca (Terumat Hadeshen, capítulo 75; Rosh, primer capítulo de Sucá).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:3
תל גבוה עשרה דינו כקרפף:
Una elevación de tierra de diez tefajim de altura tiene la misma condición que un recinto cercado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:4
קרפף יותר מסאתים שנטע בו אילנות למעט אוירו לא הוי מיעוט (אפילו יש בהן גבוה עשרה ורחב ארבעה) (המגיד פי"ו) והוא הדין לחופר בו בור:
Un recinto cercado mayor de dos seá en el que se plantaron árboles para reducir su espacio libre: no se considera una reducción, aunque tengan diez tefajim de altura y cuatro de anchura (Maguid, capítulo 16). Lo mismo se aplica si se excava en él un pozo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:5
בנה בו עמוד ונתמעט בכך אם הוא רחב ג' טפחים הוי מיעוט:
Si construyó en él una columna y con ello redujo su superficie, si la columna tiene tres tefajim de anchura, se considera una reducción.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:6
בנה מחיצה באורך עשר לפני מחיצה הראשונה לבטלה שתהיה כמו שאינה ויהיה מוקף לדירה על ידי השניי' אם הרחיקה מהראשונה שלשה טפחים מותר:
Si construyó una división de diez amot de longitud delante de la primera, con el propósito de anular la primera para que se considere inexistente y lograr que el recinto esté cercado para vivienda mediante la segunda, cuando separó la nueva división tres tefajim de la primera, está permitido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:7
טח טיט על מחיצות הראשונות למעט אוירו ונתמעט אם הטיט עבה שאם תנטל מחיצה הראשונה ראויה לעמוד בפני עצמה הוי מיעוט ואם לאו לא הוי מיעוט:
Si revocó con barro las primeras divisiones para reducir el espacio y este quedó reducido, cuando el barro es lo bastante grueso para sostenerse por sí mismo si se retira la primera división, se considera una reducción; si no, no se considera una reducción.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:8
בנה מחיצות על הראשונה להקיפו על ידם לדירה אינו מועיל ואם נבלעו התחתונות ונשארו העליונות מאליהם ניתר על ידם אבל תל יותר מסאתים ועשה מחיצות אפי' על שפתו לדירה מועיל שהרי דר באויר מחיצות שעשה עתה:
Si construyó divisiones encima de las primeras para cercar mediante ellas el recinto con fines de vivienda, no sirve. Si las inferiores quedaron enterradas y las superiores permanecieron por sí solas, entonces estas permiten su uso. Pero cuando se trata de una elevación de tierra mayor de dos seá y construye divisiones destinadas a vivienda, incluso sobre el borde de la elevación, sí sirve, pues reside dentro del espacio delimitado por las divisiones que acaba de construir.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:9
קרפף יותר מסאתים שהוקף לדירה ונטע רובו אילנות אפילו אינם נטועים שורות שורות אינם מבטלים הדירה אבל אם נזרע רובו הזרעים מבטלים הדירה אפי' אין בהם אלא סאתים נזרע מיעוטו אם אין בו אלא סאתים מותר יותר מסאתים אסור:
Un recinto cercado mayor de dos seá que fue cercado para vivienda y donde se plantaron árboles en la mayor parte de su superficie: aunque los árboles no estén ordenados en filas, no anulan su carácter de vivienda. Pero si la mayor parte se sembró, las siembras anulan su carácter de vivienda aunque ocupen solamente dos seá. Si se sembró la menor parte, cuando no supera dos seá está permitido, pero si supera dos seá está prohibido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:10
מי שיש לו גנה בחצירו אם הוא רוב החצר אפילו אין בה אלא בית סאתים לא יטלטל ממנו ומן החצר לבית ואם הוא יותר מסאתים לא יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות ואם היא מיעוט החצר מה שיש בה יותר מסאתים אוסר כל החצר ואם יש בה סאתים או פחות אסור להוציא ממנה לבית:
Quien tiene un jardín en su patio: si el jardín ocupa la mayor parte del patio, aunque no alcance más de dos seá, no debe transportar desde él ni desde el patio hacia la casa. Si supera dos seá, dentro del jardín y del patio solo puede transportar hasta cuatro amot. Si ocupa la menor parte del patio, cuando supera dos seá prohíbe el transporte en todo el patio; si mide dos seá o menos, está prohibido sacar objetos desde él a la casa.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:11
קרפף יותר מבית סאתים שהוקף לדירה ונכנסו בו מים אם ראוים לשתיה אין מבטלין הדירה אפילו אם המקום שנתפשטו שם יותר מסאתים ואפילו הם עמוקים הרבה ואם אינם ראוים לשתיה דינם כזרעים והוא שיהא בעמקם עשרה טפחים:
Un recinto mayor de dos seá cercado para vivienda en el que ha entrado agua: si el agua es apta para beber, no anula su condición de vivienda, aunque se haya extendido por una superficie mayor de dos seá, incluso si es muy profunda. Si no es apta para beber, se considera como una superficie sembrada, siempre que tenga diez tefajim de profundidad.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:12
קרפף בית שלשה סאין וקירה ממנה בית סאה מותר אפילו אם הקירוי משופע:
Un recinto cercado de tres seá de superficie, del cual se techó una seá, está permitido aunque el techo sea inclinado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:13
קרפף בית סאתים מצומצם וחצר שנפרצו במילואה זה לזה הקרפף אסור מפני שמקום המחיצה מייתרו ונעשה יותר על סאתים:
Un recinto de exactamente dos seá y un patio que se abrieron completamente uno al otro: el recinto queda prohibido, porque el lugar que ocupaba la división aumenta su superficie y la hace superior a dos seá.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 358:14
קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה ופתח בו פתח ועשה מחיצה לפניו יותר מעשרה והותר ע"י מחיצה שעל ידיה בטלה מחיצה ראשונה שלא היתה לשם דירה ואח"כ נפלה מחיצה אחרונה חוזר לאיסורו:
Un recinto mayor de dos seá no cercado para vivienda, en el que se abrió una entrada y se construyó delante de ella una división de más de diez amot, quedando permitido gracias a esta división, que anuló la primera cerca no destinada a vivienda: si después cae la última división, vuelve a su estado de prohibición.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
