Shulchan Arukh Orach Chayim 366
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:1
דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בו. ובו טו סעיפים: חצר שהרבה בתים פתוחים לתוכו אסרו חכמים לטלטל מבתיהם לחצר עד שיערבו דהיינו שגובים פת מכל בית ובית ונותנים אותו בא' מבתי החצרות שע"י כך אנו רואים כאלו כולם דרים באותו בית וכאלו כל החצר מיוחד לאותו בית:
Ley del eruv para un patio en el que residen muchas personas. Contiene quince apartados: En un patio al que se abren muchas casas, los Sabios prohibieron transportar objetos desde las casas al patio hasta que sus habitantes hagan un eruv: se recoge pan de cada una de las casas y se deposita en una de las casas del patio. Así se considera como si todos vivieran en esa casa y como si todo el patio estuviera destinado a ella.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:2
יושבי אהלים או סוכות או מחנה שהקיפוהו מחיצה אין מטלטלין מאהל לאהל עד שיערבו כולם אבל שיירא שהקיפוה מחיצה אין צריכים לערב לפי שכולם מעורבים ואין אותם אהלים קבועים להם: הגה בתים שבספינה צריכים עירוב אע"פ שיש לספינה מחיצות ואם אין לספינה מחיצות אסור לטלטל בספינה רק בארבע אמות (ב"י בשם שבולי לקט) (ועיין לקמן סוף סי' שפ"ב וסי' ת"ה סעיף ז'):
Quienes habitan tiendas, sucot o un campamento rodeado por una división no pueden trasladar objetos de una tienda a otra hasta que todos hagan un eruv. Pero una caravana que se rodeó de una división no necesita hacer eruv, porque todos están asociados y las tiendas no constituyen viviendas permanentes: Nota: Las casas situadas dentro de una embarcación necesitan eruv, aunque la embarcación tenga divisiones. Si la embarcación no tiene divisiones, solo se puede transportar en ella dentro de cuatro amot (Bet Yosef en nombre de Shibolé Haleket). Véase el final del capítulo 382 y el capítulo 405, apartado 7.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:3
הבית שמניחים בו העירוב א"צ ליתן פת ואין צריך שיהיה בעירוב שוה פרוטה ואין מניחין אותו בחצר אלא בבית שראוי לדיר' לאפוקי בית שער אכסדר' ומרפסת וצריך שיהא בו ד' אמות על ד' אמות ואפילו הוא של קטן ואם רגילים ליתנו תמיד בבית ידוע אין להם לשנותו וליתנו בבית אחר מפני דרכי שלום ואפי' קטן יכול לגבות העירוב ולקבצו: הגה והמנהג בזמן הזה להניח העירוב בבית הכנסת וכן נהגו הקדמונים ונראה לי הטעם דעירובין שלנו יש להם דין שתוף ואין צריך להניח בבית דירה וע' לקמן סי' שפ"ו ושפ"ז:
La casa donde se deposita el eruv no necesita aportar pan. El eruv no necesita tener el valor de una perutá. No se deposita en el patio, sino en una casa apta para vivienda, excluyendo una portería, un pórtico y una terraza. Debe medir cuatro por cuatro amot, aunque pertenezca a un menor. Si tienen la costumbre de depositarlo siempre en una casa determinada, no deben cambiarla por otra por razones de convivencia pacífica. Incluso un menor puede recoger y reunir el eruv: Nota: Hoy se acostumbra depositarlo en la sinagoga, como hacían los antiguos. A mi parecer, la razón es que nuestros eruvín tienen la condición de una asociación de callejones y no requieren depositarse en una vivienda. Véanse más adelante los capítulos 386 y 387.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:4
צריך ליתן כל העירוב בכלי א' ואם חלקו ונתנו בשני כלים אינו עירוב אלא אם נתמלא הא' ואז מותר והוא שיהיו שני הכלים בבית א':
Todo el eruv debe depositarse en un único recipiente. Si se divide y deposita en dos recipientes, no es válido, salvo que el primero se haya llenado; en ese caso está permitido, siempre que ambos recipientes estén en una misma casa.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:5
צריך שלא יקפיד שום א' מהם על עירובו אם יאכלנו חבירו ואם מקפיד אינו עירוב לכך צריך ליזהר שלא לערב בדבר שתיקן לצורך השבת:
Ninguno de los participantes debe objetar que otro coma del eruv; si lo objeta, el eruv no es válido. Por ello debe cuidarse de no hacer el eruv con alimentos preparados para las necesidades de Shabat.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:6
אין מערבין בפרוסה אפי' היא גדולה הרבה אבל בשלימה אפי' קטנה מאוד מערבין ובלבד שיהא בהם כל כך שיהא בהם כשיעור ומיהו אם ניטל ממנו כדי חלת נחתום שהוא א' ממ"ח מערבין בה אפי' לא היתה טבולה לחלה ואם נפרסה וחיברה בקיסם שהכניס הקצה הא' בתוך הפת והקצה השני בתוך הפרוסה אם אינו ניכר שנפרסה מערבים בה: הגה ויש שפירשו הא דאין מערבין רק בפת שלם היינו שכל העירוב ביחד יהיה פת שלם ולכן נהגו לקבוץ מכל בית ובית מעט קמח ועושין חלה אחת שלימה ומערבין בה (המגיד והגהות הראב"ד פ"א מהל' עירובין) וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו וצריך ליזהר שיהא בחלה כשיעור המפורש לקמן סי' שס"ח סעיף ג' ואע"פ שנשתייר מן הקמח ולא נעשה מכולו חלה אפ"ה הוי עירוב דלא גרע מאילו אחד מזכה לכולם ואדעתא דהכי נתנו קמחם מתחלה כן נראה לי:
No se hace el eruv con una rebanada de pan, aunque sea muy grande, sino con un pan entero, aunque sea muy pequeño, siempre que en conjunto alcancen la cantidad necesaria. Sin embargo, si se le retiró la porción de jalá que corresponde al panadero, una cuarentaiochoava parte, puede utilizarse para el eruv aunque no estuviera sujeto a la separación de jalá. Si se cortó y se volvió a unir con un palillo introduciendo un extremo dentro del pan y el otro dentro de la rebanada, cuando no se nota que fue cortado, puede utilizarse: Nota: Algunos interpretan que la exigencia de pan entero significa que el conjunto del eruv debe formar un solo pan entero. Por eso se acostumbra recoger un poco de harina de cada casa, preparar una jalá entera y hacer con ella el eruv (Maguid y Hagahot Raavad, primer capítulo de Hiljot Eruvín). Así es la costumbre general en todos estos países. Debe cuidarse de que la jalá contenga la cantidad indicada más adelante en el capítulo 368, apartado 3. Aunque sobre harina y no se use toda para elaborar la jalá, el eruv es válido, pues no es inferior al caso en el que una persona concede participación a todos; con esa intención entregaron su harina desde el principio. Así me parece.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:7
אם אחד מזכה לכולם יכול לערב בפרוסה:
Si una persona concede a todos la participación en el eruv, puede hacerlo con una rebanada.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:8
מערבין בפת אורז ועדשים אבל לא בפת דוחן:
Se puede hacer un eruv con pan de arroz o de lentejas, pero no con pan de mijo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:9
אם א' מבני החצר רוצה ליתן פת בשביל כולם שפיר דמי ובלבד שיזכנו להם על ידי אחר וכשזוכה בו צריך להגביהו מן הקרקע טפח וצריך לזכות לכל בני החצר או המבוי ולכל מי שיתוסף מיום זה ואילך וי"א שאע"פ שלא יזכה בפירוש למתוספים עליהם לב ב"ד מתנה עליהם ואם נתוספו דיורין לאחר שנתמעט העירוב מן השיעור צריך להוסיף מחמתן:
Si uno de los habitantes del patio quiere aportar pan por todos, puede hacerlo siempre que les transfiera su propiedad mediante un tercero. Cuando el tercero lo adquiere para ellos, debe levantarlo un tefaj del suelo. Debe conceder participación a todos los habitantes del patio o callejón y a cuantos se incorporen desde ese día en adelante. Algunos dicen que, aunque no mencione expresamente a los nuevos habitantes, se presume que el tribunal lo estipula en su nombre. Si se incorporan nuevos residentes cuando la cantidad de eruv ha disminuido por debajo de la medida necesaria, debe añadirse pan por ellos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:10
כשמזכה להם ע"י אחר לא יזכה על ידי בנו ובתו הקטנים אפילו אם אינם סמוכים על שלחנו ולא ע"י עבדו ושפחתו הכנענים אבל מזכה הוא ע"י בנו ובתו הגדולים אפי' סמוכים על שלחנו וע"י עבדו ושפחתו העברים אפי' הם קטנים וע"י אשתו אף על פי שהוא מעלה לה מזונו' ואפילו אין לה בית בחצר ויש אומרים שאינו מזכה ע"י בנו ובתו הסמוכים על שלחנו אפילו הם גדולים ולא ע"י בתו אפילו אינה סמוכה על שלחנו כל זמן שלא בגרה ולא ע"י אשתו שמעלה לה מזונות או שאמר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך ואפי' יש לה בית בחצר אבל מזכה ע"י בנו שאינו סמוך על שלחנו אפי' הוא קטן וע"י בתו שבגרה ואינה סמוכה על שלחנו וע"י אשתו שאינה מעלה לה מזונות אפילו אין לה בית בחצר ולכתחלה טוב לחוש לדברי שניהם היכא דאפשר: הגה ובדיעבד סומכין על דברי המיקל בעירוב וכן גדול שיש לו אשה אע"פ שסמוך על שלחן אביו מזכה על ידו (הגהות אשירי והגהות סמ"ג וכל בו) אפילו לכתחלה ואינו צריך להודיע לאותם שזיכה להם קודם השבת אלא אם מודיעם בשבת מותר לטלטל. (כל בו):
Cuando transmite la participación mediante un tercero, no puede hacerlo mediante sus hijos e hijas menores, aunque no dependan de su mesa, ni mediante sus esclavos y esclavas cananeos; pero sí mediante sus hijos e hijas mayores, aunque dependan de su mesa, sus siervos y siervas hebreos, aunque sean menores, y su esposa, aunque él le proporcione alimentos e incluso si ella no tiene casa en el patio. Algunos dicen que no puede hacerlo mediante hijos e hijas que dependan de su mesa, aunque sean mayores, ni mediante una hija que aún no haya alcanzado la mayoría de edad, aunque no dependa de su mesa, ni mediante su esposa si él la mantiene o le dice que se mantenga con el producto de su trabajo, aunque ella tenga casa en el patio; pero puede hacerlo mediante un hijo que no dependa de su mesa, aunque sea menor, mediante una hija mayor de edad que no dependa de su mesa y mediante su esposa si él no la mantiene, aunque ella no tenga casa en el patio. A priori es conveniente tener en cuenta ambas opiniones cuando sea posible: Nota: A posteriori, se sigue la opinión más flexible en materia de eruv. También puede transmitirse incluso a priori mediante un hijo adulto casado que dependa de la mesa de su padre (Hagahot Ashrí, Hagahot Semag y Kol Bo). No necesita informar antes de Shabat a aquellos a quienes concedió la participación; basta con informarles en Shabat para que les esté permitido transportar (Kol Bo).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:11
בני חבורה שהיו מסובין לאכול וקדש עליהם היום הפת שעל השלחן סומכין עליה משום עירוב והוא שמסובין בבית שהוא מקום הראוי להניח שם עירוב אבל בחצר לא (וה"ה אם יש להם פת בשותפות בא' מן הבתים סומכין עליו משום עירוב):
Si los miembros de un grupo estaban sentados para comer cuando comenzó Shabat, pueden contar como eruv con el pan que está sobre la mesa, siempre que estén en una casa apta para depositar el eruv; en un patio no sirve. Lo mismo ocurre si tienen pan en común en una de las casas: pueden apoyarse en él como eruv.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:12
אפוטרופוס של קטן יכול לערב בעדו:
El tutor de un menor puede hacer un eruv por él.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:13
מצוה לחזור אחר עירובי חצרות:
Es una mitzvá procurar realizar el eruv de los patios.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:14
מברך על מצות עירוב:
Se recita la bendición «por el precepto del eruv».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 366:15
אימתי מברך בשעה שמקבץ אותו מבני החצר או בשעה שמזכה להם ואומר בהדין עירובא יהא שרי לן לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית לכל הבתים שבחצר ואם גבו העירוב ולא ברכו עליו אין הברכה מעכבת ומותרים לטלטל:
¿Cuándo se bendice? En el momento de recogerlo de los habitantes del patio o al concederles la participación, y se dice: «Con este eruv nos estará permitido sacar e introducir objetos de las casas al patio y del patio a las casas, y de una casa a otra, entre todas las casas del patio». Si recogieron el eruv y no recitaron la bendición, la bendición no impide su validez y pueden transportar.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
