Shulján Aruj, Óraj Jaim 367:1
אם אשה יכולה לערב. ובו סעיף אחד: אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו אפי' אם מיחה בה שלא לערב ואפי' אין רגיל לערב עמהם וה"מ כשאוסר עליהם כגון שאין הבית פתוח אלא לאותו חצר אבל אם הוא פתוח לשתי חצרות באחת רגיל לצאת ולבא תדיר שאוסר עליהם ובאחת אינו רגיל לצאת ולבא ברגיל שאוסר מערבת שלא מדעתו אפי' אינו רגיל לערב וכשאינו רגיל לצאת ולבא נמי אע"פ שאינו אוסר אם רגיל לערב עמהם מערבת שלא לדעתו אבל אם אינו אוסר וגם אינו רגיל לערב עמהם אינה מערבת שלא לדעתו וכל זמן שלא מיחה בה בפירוש אפי' אם אינו רגיל לערב עמהם ואינו אוסר מערבת שלא בידיעתו דמסתמא ניחא ליה אבל אינה יכולה לזכות משלו לאחרים שלא בידיעתו ואם אין הבעל והאשה בעיר יכולים בני הבית לערב שלא בידיעתו אם אין הבית פתוח אלא לחצר א' ואפילו אם היה פתוח לשתי חצרות אם הוא רגיל לערב לאחת מהם מערבין עליו אבל אם אינו רגיל לא אבל בני החצר אין יכולים ליקח פתו מביתו לערב שלא מדעת אחד מבני הבית אפילו רגיל עמהם ואוסר עליהם וי"א דאין אשתו מערבת אלא שלא בידיעתו אבל אם אומר שאינו רוצה לערב עמהם לא ואם הוא רגיל לערב עמהם ועכשיו אינו רוצה בני חצר נכנסים לתוך ביתו ונוטלים ממנו בע"כ ואם אינו רגיל אינם יכולים ליטול ממנו בע"כ אבל כופין אותו בב"ד לערב עמהם או בית דין יורדים לנכסיו: הגה מי שאינו רגיל לערב ועירב עם בני חצר וחזר מעירובו צריך לחזור ולזכות אבל אם רגיל לערב הוי עירוב בעל כרחו:
Si una mujer puede hacer un eruv. Contiene un apartado: La esposa de una persona puede hacer un eruv por él sin su conocimiento, aunque él se haya opuesto a que lo haga y aunque no suela asociarse con los demás, cuando su falta de participación prohíbe el uso a los demás, como cuando la casa solo se abre a ese patio. Si se abre a dos patios, uno por el que acostumbra entrar y salir y al que impide el uso, y otro por el que no suele pasar, en el patio que acostumbra usar y al que perjudica ella puede hacer el eruv sin su conocimiento, aunque él no acostumbre asociarse. Respecto del patio que no suele usar, aunque no impida el uso a otros, si acostumbra hacer allí un eruv puede hacerlo sin su conocimiento. Pero si no les impide el uso ni acostumbra asociarse con ellos, no puede hacerlo contra su voluntad. Mientras no se haya opuesto expresamente, aunque no acostumbre asociarse ni perjudique a los demás, ella puede hacer el eruv sin informarle, porque se presume que le conviene. Sin embargo, no puede ceder a otros bienes de él sin que lo sepa. Si el marido y la mujer no están en la ciudad, los demás habitantes de la casa pueden hacer el eruv sin que él lo sepa cuando la casa solo se abre a un patio; si se abre a dos patios, pueden hacerlo por él si acostumbra asociarse con uno de ellos, pero si no acostumbra, no. Los demás habitantes del patio no pueden tomar pan de su casa sin consentimiento de alguno de los miembros de su hogar para hacer el eruv, aunque él acostumbre asociarse con ellos y les impida el uso. Algunos dicen que la esposa solo puede hacerlo sin informarle, pero si él declara que no quiere asociarse, no. Si acostumbra asociarse y ahora se niega, los habitantes del patio pueden entrar en su casa y tomar pan de él incluso contra su voluntad; si no acostumbra, no pueden tomarlo por la fuerza, pero el tribunal puede obligarlo a asociarse o intervenir en sus bienes: Nota: Quien no acostumbra asociarse y participó en un eruv con los vecinos del patio, y luego retira su participación, necesita concederla de nuevo. Pero si acostumbra asociarse, el eruv es válido incluso contra su voluntad.