Shulchan Arukh Orach Chayim 382
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:1
אם דירת עכו"ם מעכב' בעירובו. ובו כ סעיפים: הדר עם העכו"ם בחצר אינו אוסר עליו עד שיהיו שני ישראלים דרים בשני בתים ואוסרים זה על זה אז העכו"ם אוסר עליהם ואינו מועיל שיבטל העכו"ם רשותו אלא צריך שישכירו ממנו: הגה ישראל שהשכיר או השאיל ביתו לעכו"ם אינו אוסר עליו דלא השכיר או השאיל לו ביתו כדי שיאסור עליו (המגיד פרק ב') אבל אם הבית של עכו"ם ושכרו ישראל ממנו ועכו"ם דר בבית עמו אין שכירות הבית מועיל לענין שכירות העירוב (א"ז) ישראל שהשאיל או השכיר בית לחבירו (במקום שדרים עכו"ם) אע"פ שיש לו תפיסה בבית לא מהני וצריכים לשכור מעכו"ם (ב"י בשם מצאתי כתוב):
Si la residencia de un no judío impide el eruv. Contiene veinte apartados: Quien comparte un patio con un no judío no queda impedido por este, salvo que residan allí dos israelitas en dos casas y se prohíban mutuamente el uso; entonces el no judío les impide usarlo y no basta con que renuncie a su derecho: es necesario alquilarle su derecho de uso: Nota: Un israelita que alquiló o prestó su casa a un no judío no queda impedido por él, porque no se la alquiló ni prestó con la intención de que este le prohibiera el uso (Maguid, capítulo 2). Pero si la casa pertenece a un no judío, un israelita la alquiló de él y el no judío vive con él en la casa, el alquiler de la casa no sirve como alquiler del derecho para el eruv (Or Zarúa). Un israelita que prestó o alquiló una casa a un compañero (en un lugar donde viven no judíos), aunque conserve objetos bajo su control en ella, eso no sirve y deben alquilar el derecho al no judío (Bet Yosef en nombre de un texto encontrado).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:2
אם בטלו הישראלים רשותם לאחד מהם כדי שיחשב כיחידי אצל העכו"ם אינו מועיל:
Si los israelitas renuncian a sus derechos en favor de uno de ellos para que se considere una sola persona frente al no judío, no sirve.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:3
אם אין לעכו"ם דריסת רגל על הישראלים אינו אוסר כגון שני חצירות הפתוחו' זו לזו ואין להם דריסת רגל זה על זה ובחצר א' דר עכ"ם ובחצר א' דרים ב' ישראלים או יותר מכניסין ומוציאין מחצר זו לחצר זו בשבת דרך חלון שביניהם ואין צריך לשכור מהעכו"ם:
Si el no judío no tiene derecho de paso a través del espacio de los israelitas, no impide su uso. Por ejemplo, dos patios abiertos entre sí, cuyos habitantes no necesitan atravesar uno el patio del otro, con un no judío que vive en uno y dos o más israelitas en el otro: se pueden introducir y sacar objetos de un patio a otro durante Shabat a través de la ventana que los conecta, sin necesidad de alquilar al no judío.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:4
השוכר מן העכו"ם סתם מועיל וא"צ לפרש לו שהוא להתיר הטלטול וא"צ לכתוב שום כתיבה על השכירו':
El alquiler general del derecho de uso al no judío es válido, sin necesidad de explicarle que sirve para permitir transportar ni de redactar documento alguno sobre el alquiler.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:5
שוכרין מעכו"ם אפילו בפחו' משוה פרוטה ומותר לשכור ממנו בשבת (מרדכי ריש פרק הדר) (וע"ל סימן שפ"ג):
Se puede alquilar el derecho al no judío incluso por menos de una perutá y está permitido alquilárselo en Shabat (Mordejai, comienzo del capítulo Hadar); véase más adelante el capítulo 383.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:6
כל זמן שאין העכו"ם חוזר בו מועיל השכירו' ואפילו לזמן מרובה (ואינו יכול לחזור משכירתו עד שיחזור הדמים) (ב"י בשם רש"י פרק הדר):
Mientras el no judío no se retracte, el alquiler sigue siendo válido, incluso durante mucho tiempo (y no puede retractarse del alquiler hasta que devuelva el dinero) (Bet Yosef en nombre de Rashí, capítulo Hadar).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:7
אם שכרו מהעכו"ם לזמן ידוע לכשיכלה הזמן צריך לחזור ולשכור שנית וצריך לחזור ולערב דאין עירוב ראשון חוזר וניעור:
Si alquilaron el derecho al no judío por un plazo determinado, al vencer el plazo deben volver a alquilarlo y hacer de nuevo el eruv, porque el eruv anterior no recupera su validez por sí solo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:8
אם שכרו מהעכו"ם לזמן ידוע ובתוך הזמן השכיר העכו"ם דירתו לאחר די בשכירו הראשון:
Si alquilaron el derecho al no judío por un plazo determinado y durante ese plazo este alquiló su vivienda a otra persona, basta el primer alquiler.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:9
חמשה הדרים בחצר אחד שוכר מהעכו"ם בשביל כולם:
Si cinco personas viven en un patio, una sola puede alquilar al no judío el derecho en representación de todas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:10
אם שכרו ממנו בעל כרחו אינו מועיל אף ע"פ שהיה רגיל להשכיר מקודם:
Si le alquilaron el derecho contra su voluntad, no sirve, aunque antes acostumbrara alquilarlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:11
אבל מאשתו או משכירו ולקיטו שוכרים אע"פ שהוא מוחה (ושכירו של שכירו ולקיטו של בעל הבית הוא כשכיר בעל הבית עצמו) (ריב"ש סי' תכ"ז):
Sin embargo, se puede alquilar el derecho de su esposa o de su empleado o administrador, aunque el no judío se oponga. El empleado de su empleado y el administrador del propietario tienen la misma condición que el empleado del propio propietario (Ribash, capítulo 427).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:12
אם אינו רוצה להשכיר יתקרב לו א' מבני החצר עד שישאיל לו רשותו שיהא לו רשות להניח בו שום דבר דהוי ליה כשכירו ולקיטו ומשכיר שלא מדעת העכו"ם ויש אומרים שאינו צריך להשכיר אלא נותן עירובו ודיו:
Si no quiere alquilar su derecho, uno de los habitantes del patio debe acercarse a él hasta conseguir que le preste un espacio en el que pueda depositar cualquier objeto; entonces se considera su empleado o administrador y puede alquilar el derecho sin conocimiento del no judío. Algunos dicen que no necesita alquilarlo, sino que basta depositar allí su eruv.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:13
אם ייחד לו מקום בבית שמשאיל לו כיון שאינו כשלוחו בכל הבית לא מהני:
Si el no judío le asigna un espacio determinado dentro de la casa que le presta, como no actúa como su representante en toda la casa, eso no sirve.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:14
שכרו משכירו ולקיטו לזמן אע"פ שסילקו תוך הזמן מהיות שכירו ולקיטו מותרים עד תום הזמן אבל אם שכרו ממנו סתם כיון שסילקו נתבטל השכירו': הגה וה"ה אם שכרו מגזבר המלך ונסתלק לגמרי מן המלך אבל אם לא סלקו רק מן הגזברות ועדיין אוכל פרס המלך עדיין מיקרי שכירו ולקיטו ויוכל לשכור ממנו ולכן גם שכירות הראשון עדיין קיים (ב"י בשם תשובת רשב"א):
Si alquilaron el derecho a su empleado o administrador por un plazo determinado, aunque durante ese plazo aquel dejara de ser empleado o administrador, el permiso continúa hasta el fin del plazo. Pero si se alquiló sin especificar plazo, en cuanto deja su cargo queda anulado el alquiler: Nota: Lo mismo sucede si se alquiló el derecho al tesorero del rey y este fue completamente apartado del servicio del rey. Pero si solo fue apartado de la tesorería y sigue recibiendo manutención del rey, continúa considerándose su empleado o administrador y se le puede alquilar el derecho, por lo que el alquiler anterior sigue vigente (Bet Yosef en nombre de Responsa Rashbá).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:15
אם ישראל ועכו"ם דרים בבית א' צריך לשכור מהעכו"ם ולערב עם הישראל: הגה אם יש לכל א' דירה בפני עצמו וה"ה שני (עכו"ם) הדרים בכה"ג בבית אחד צריך לשכור (משניהם) (ב"י בשם הג"א):
Si un israelita y un no judío viven en una misma casa, debe alquilarse el derecho al no judío y hacer eruv con el israelita: Nota: Cuando cada uno tiene su vivienda independiente. Asimismo, si dos no judíos viven de esa manera en una casa, debe alquilarse el derecho a ambos (Bet Yosef en nombre de Hagahot Ashrí).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:16
אם יש לעכו"ם ה' שכירים או לקיטים ישראלים דרים בביתו אין דירתם חשובה דירה שיאסרו זה על זה (דשכירות של עכו"ם אין אוסר אם שכרו מבעל הבית) (ב"י):
Si un no judío tiene cinco empleados o administradores israelitas viviendo en su casa, su residencia no se considera independiente como para prohibirse mutuamente el uso (pues el arrendamiento del no judío no impide el uso cuando se alquiló el derecho al propietario) (Bet Yosef).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:17
שתי חצירו' זו לפנים מזו ישראל ועכו"ם בפנימי' וישראל בחיצונה או שישראל ועכו"ם בחיצונה וישראל בפנימי' ואפילו עכו"ם בפנימי' ושני ישראלים בחיצונה אוסר ויש מי שאומר שאפי' עכו"ם בפנימי' וישראל א' בחיצונה אוסר:
Dos patios, uno interior y otro exterior, con un israelita y un no judío en el interior y un israelita en el exterior, o con un israelita y un no judío en el exterior y un israelita en el interior, o incluso con un no judío en el interior y dos israelitas en el exterior: el no judío impide el uso. Hay quien dice que incluso cuando hay un no judío en el interior y un solo israelita en el exterior, impide el uso.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:18
עכו"ם שהשכיר ביתו לחבירו עכו"ם אם נשאר לו שום תפיסה בבי' שיש לו רשות להניח שם שום כלים יכולים לשכור ממנו ואם לא נשאר לו שום תפיס' אם יכול המשכיר לסלק השוכר תוך זמנו יכולים לשכור ממנו ואם לאו אינו מועיל אלא אם כן ישכרו מהשוכר: הגה וה"ה איש א' שיש לו תפיסה בבית יכולין לשכור ממנו דלא גרע משכירו ולקיטו (ב"י בשם ריב"ש סי' תנ"ז):
Un no judío que alquiló su casa a otro no judío: si conserva algún derecho sobre la casa, como poder depositar allí objetos, se le puede alquilar el derecho. Si no conserva ningún derecho, pero el arrendador puede desalojar al inquilino antes de vencer el plazo, se le puede alquilar el derecho; de lo contrario, solo sirve alquilárselo al inquilino: Nota: También puede alquilarse el derecho a cualquier otra persona que tenga un derecho de uso en la casa, pues su condición no es inferior a la de un empleado o administrador (Bet Yosef en nombre de Ribash, capítulo 457).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:19
חצר שישראל ועכו"ם דרים בה ובית א' של ישראל אצל ביתו של זה ואינו פתוח לחצר וחלונו' ביניהם אינו יכול לערב עמו דרך החלון שביניהם כדי להוציא כליו דרך בית שכנו הפתוח לחצר אבל אם פתח פתוח ביניהם מותר ויש מי שאומר דאף אם פתח פתוח ביניהם אסור:
Un patio habitado por un israelita y un no judío, junto a cuya casa hay otra casa de un israelita que no se abre al patio, pero tiene ventanas que conectan ambas casas: este último no puede hacer eruv con su vecino mediante la ventana para sacar sus utensilios a través de la casa del vecino abierta al patio. Si hay una puerta abierta entre ambas casas, está permitido. Algunos dicen que está prohibido incluso si hay una puerta.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 382:20
חצר שישראל ועכו"ם שרוים בה והיו חלונות פתוחות מבית ישראל זה לבית ישראל זה ועשו עירוב דרך חלונות אף ע"פ שהם מותרים להוציא מבית לבית דרך חלונות הרי הם אסורים להוציא מבית לבית דרך פתחים מפני העכו"ם עד שישכיר: הגה ספינה שיש בה ישראלים רבים ויש להם בתים מיוחדים צריכים לערב ולשכור רשות מן עכו"ם בעל הספינה או להבליעו בשכר הספינה (ב"י בשם שבולי לקט) וע"ל סי' שס"ו ס"ב:
Un patio donde viven israelitas y un no judío, y hay ventanas que se abren de la casa de un israelita a la del otro: si hicieron eruv por las ventanas, aunque pueden sacar objetos de una casa a otra a través de ellas, está prohibido hacerlo por las puertas debido al no judío, hasta que alquilen su derecho: Nota: En una embarcación con muchos israelitas que tienen casas independientes, deben hacer eruv y alquilar el derecho al no judío propietario de la embarcación, o incluirlo en el precio del viaje (Bet Yosef en nombre de Shibolé Haleket). Véase el capítulo 366, apartado 2.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
