Shulján Aruj, Óraj Jaim 389:1
עכו"ם שיש לו חלון פתוח למבוי. ובו סעיף אחד: עכו"ם הדר במבוי ויש לו חלון אחורי ביתו פתוח לבקעה או לקרפף אפי' אין בו אלא ד"ט על ד"ט אינו אוסר על בני מבוי אפי' מכניס ומוציא גמלים וקרונו' דרך המבוי כל היום שחפץ יותר באותו שפתוח לו מאחוריו לבדו שיש לו אויר והוי פתחו למבוי כמו שאינו רגיל שאינו אוסר והוא שיש בבקעה או בקרפף יותר מסאתים אבל אם אין בו אלא סאתים קטן הוא ולא ניחא ליה ביה וישראל שיש לו פתח למבוי ופתח מאחוריו לקרפף ושכח ולא עירב אם הקרפף יותר מסאתים אוסר לפי שאינו ראוי לו ואינו מסתלק מן המבוי ואם הוקף לדירה אפי' יותר מסאתי' אינו אוסר כיון שראוי לו ויש מי שאומר דאדרבה אם הוקף לדירה אפי' בית סאתים אוסר שכיון שהוקף לדירה אין בו אויר ואינו חפץ בו להסתלק בשבילו מן המבוי:
Un no judío que tiene una ventana abierta al callejón. Contiene un apartado: Un no judío que vive en un callejón y tiene una ventana en la parte trasera de su casa que se abre a un valle o recinto cercado, aunque solo mida cuatro por cuatro tefajim, no impide el uso a los habitantes del callejón, aunque entre y saque camellos y carros por el callejón todo el día, pues prefiere la salida trasera que utiliza él solo y que dispone de espacio abierto; por eso su entrada al callejón se considera no habitual y no impide el uso. Esto se aplica cuando el valle o recinto supera dos seá. Si tiene solamente dos seá, es pequeño y no le resulta conveniente. Si un israelita tiene una puerta al callejón y otra detrás hacia un recinto cercado, y olvidó hacer eruv, cuando el recinto supera dos seá impide el uso, pues no es apto para él y no se considera que se haya apartado del callejón. Si el recinto está cercado para vivienda, aunque supere dos seá, no impide el uso porque sí es apto para él. Hay quien dice, al contrario, que si está cercado para vivienda, aunque mida dos seá, impide el uso, pues al estar cercado para vivienda carece de espacio abierto y no desea apartarse del callejón a favor de ese recinto.