Shulján Aruj, Óraj Jaim 396:1
דין ארבע אמו' שיש לכל אדם בשבת. ובו ב' סעיפים: שבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד' אמות בכל מקום אפי' יצא חוץ לתחום ומודדי' לכל אדם באמה שלו ואם היה ננס באיבריו נותנים לו ארבע אמות בינוני' של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחי': הגה ואלו ד' אמות מודדין לו מרווחת והוא באמצען (טור) ויש אומרים דמותר להלך ארבע אמות לכל צד אבל לטלטל אין לו רק ארבע אמות עם אלכסונן כמו שנתבאר לעיל סי' שמ"ט: (טור בשם הרז"ה פי"ב בשם רשב"א):
Ley de las cuatro amot que corresponden a cada persona en Shabat. Contiene dos apartados: «Permaneced cada uno en su lugar»: de aquí aprendemos que cada persona tiene cuatro amot en cualquier lugar, aunque haya salido fuera del límite de Shabat. Se miden según el codo de cada persona; si sus miembros son muy pequeños, se le conceden cuatro amot de tamaño medio, cada una de seis tefajim: Nota: Estas cuatro amot se miden con holgura, quedando la persona en el centro (Tur). Algunos dicen que puede caminar cuatro amot en cada dirección, pero para transportar solo dispone de cuatro amot con su diagonal, como se explicó en el capítulo 349 (Tur en nombre del Razá, capítulo 12, en nombre del Rashbá).