Shulchan Arukh Orach Chayim 398
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:1
דין היאך מודדין אלפים אמה. ובו יא סעיפים: הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר אם היתה העיר אריכא וקטינא או שהיתה מרובעת לא לרבוע העולם הואיל ויש לה ארבע זויות שוות מניחים אותה כמות שהיא ומודדים לה אלפים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה:
Ley de cómo se miden dos mil amot. Contiene once apartados: Quien viene a medir las dos mil amot del límite de una ciudad: si la ciudad es larga y estrecha, o es cuadrada pero no está orientada según los puntos cardinales, como ya tiene cuatro esquinas iguales se deja como está y se miden dos mil amot desde cada uno de sus cuatro lados en todas las direcciones.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:2
היתה עגולה עושין לה זויות ורואין אותה כאלו היא בתוך המרובע ומודדין חוץ מצלעות אותו מרובע אלפי' אמה לכל רוח שנמצא משתכר הזויות וכן אם היתה העיר משולשת או שיש לה צלעות רבות מרבעין אותה ואח"כ מוציאין חוץ למרובע אלפי' אמה לכל רוח:
Si la ciudad es redonda, se le trazan esquinas y se la considera inscrita dentro de un cuadrado, midiendo dos mil amot desde cada lado de ese cuadrado, con lo que se gana el espacio de las esquinas. Asimismo, si la ciudad es triangular o tiene muchos lados, se la encuadra primero en un cuadrado y luego se miden dos mil amot desde cada lado de este.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:3
כשהוא מרבעה מרבעה בריבוע העולם כדי שתהא כל רוח ממנה משוכה כנגד רוח מרוחו' העולם ומכוונ' כנגדה:
Al encuadrarla, se utiliza un cuadrado orientado según los puntos cardinales, para que cada uno de sus lados se extienda frente a una de las direcciones del mundo y quede alineado con ella.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:4
היתה רחבה מצד א' וקצרה מצד א' רואין אותה כאלו כולה רחבה היתה עשויה כמין גם או כקשת אם יש בין שני ראשיה פחות מארבע אלפי' אמה מודדין לה מן היתר ורואין את כל הרוחב שבין היתר והקשת כאלו הוא מלא בתים ואם היו בין שני ראשיה ד' אלפי' אין מודדין לה אלא מן הקשת: הגה ויש אומרים מן המקום שנתקצר שם הקשת שאין בו ארבע אלפים אמה וכל זה שיש בין הקשת והיתר יותר מאלפים אבל אם אין ביניהם אלפים מודדין בכל ענין מן היתר וכן נראה להקל (הגהות מיימוני פרק כ"ה מהלכות שבת והרא"ש והטור):
Si la ciudad es ancha en uno de sus lados y estrecha en el otro, se considera como si toda ella tuviera la anchura mayor. Si tiene forma de letra gam o de arco y entre sus dos extremos hay menos de cuatro mil amot, se mide desde la línea recta que une los extremos, considerando todo el espacio entre esa línea y el arco como si estuviera lleno de casas. Si entre los extremos hay cuatro mil amot, se mide únicamente desde el arco: Nota: Algunos dicen que se mide desde el punto donde el arco se estrecha y ya no hay cuatro mil amot entre sus extremos. Todo esto se aplica cuando entre el arco y la línea recta hay más de dos mil amot; pero si no hay dos mil entre ellos, siempre se mide desde la línea recta. Así parece correcto aplicar la opinión flexible (Hagahot Maimoniot, capítulo 25 de Hiljot Shabat; Rosh y Tur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:5
כל בית דירה שהוא יוצא מהעיר אם היה בינו ובין העיר שבעי' אמה ושני שלישים שהוא צלע בית סאתים המרובעות או פחות מזה הרי זה מצטרף לעיר ונחשב ממנה וכשמודדין לה אלפים אמה לכל רוח מודדין חוץ מבית דירה זה: הגה ויש אומרים שאין מתחילין למדוד מיד מן הבית אלא מותחין חוט על פני רוחב העיר נגד הבית ומרחיקין משם שבעים אמה ושיריים ומתחילין וכן בכל מקום שמודדין (טור) וכן נראה לי להקל:
Toda vivienda que sobresale de la ciudad y está separada de ella por setenta amot y dos tercios, equivalentes al lado de un cuadrado de dos seá, o por una distancia menor, se incorpora a la ciudad y se considera parte de ella. Al medir las dos mil amot en cada dirección, se comienza desde el exterior de esa vivienda: Nota: Algunos dicen que no se comienza a medir inmediatamente desde la vivienda, sino que se extiende una línea a lo ancho de la ciudad frente a ella, se añaden setenta amot y algo más, y desde allí se inicia la medición. Lo mismo en todos los lugares donde se mide (Tur). Así me parece correcto ser flexible.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:6
היה בית קרוב לעיר בשבעי' אמה ובית שני קרוב לבית ראשון בשבעי' אמה ובית שלישי קרוב לשני בשבעים אמה וכן עד מהלך כמה ימי' הרי הכל כעיר אח' וכשמודדין מודדין מחוץ לבית האחרון והוא שיהי' בית דירה זה ד' אמות על ד"א או יותר וכן בית הכנס' שיש בו בית דירה לחזני' ובית ע"א שיש בו בית דירה לכהני' והאוצרו' שיש בהם בית דיר' והגשר והקבר שיש בהם בית דירה ושלש מחיצו' שאין עליהם תקרה ויש בהם ד"א על ד"א והבית הבנוי בים ושתי מחיצות שיש עליהם תקרה ומעזיבה ומערה שיש בנין על פיה ויש בה בית דיר' כל אלו מצטרפין עמה אם היו בתוך שבעי' אמה ושירי' ומאותו הבית היוצא רואים כאלו חוט מתוח על פני כל העיר ומודדין חוץ מאותו החוט אלפים אמה: הגה ואם היו שני בתים כאלו נגד העיר דינם כעיר העשויה כקשת (טור) אבל שתי מחיצות שאין עליהם תקרה אע"פ שדרים ביניהם והגשר והקבר ובית הכנסת ובית ע"א והאוצרות שאין בהם בית דירה והבור והשיח והמערה והשובך ובית שבספינה כל אלו וכיוצא בהם אין מצטרפין עמה:
Si hay una casa a setenta amot de la ciudad, otra casa a setenta amot de la primera, una tercera a setenta amot de la segunda, y así sucesivamente durante una distancia de varios días de camino, todo se considera una sola ciudad. Cuando se mide, se comienza desde fuera de la última casa. Es necesario que esas viviendas midan cuatro por cuatro amot o más. También se incorporan una sinagoga con residencia para sus encargados, un templo de idolatría con residencia para sus sacerdotes, almacenes con viviendas, un puente y una tumba con espacio habitable, tres paredes sin techo que delimitan cuatro por cuatro amot, una casa construida en el mar, dos paredes con techo y revestimiento, y una cueva con una construcción habitada sobre su entrada. Todos estos se suman a la ciudad cuando están dentro de setenta amot y algo más. Desde esa vivienda que sobresale se considera tendida una línea a lo largo de toda la ciudad, y las dos mil amot se miden desde fuera de la línea: Nota: Si hay dos casas semejantes frente a la ciudad, se aplica la ley de una ciudad en forma de arco (Tur). Pero dos paredes sin techo, aunque habiten entre ellas, así como un puente, una tumba, una sinagoga, un templo de idolatría o almacenes sin vivienda, un pozo, una fosa, una cueva, un palomar y una casa dentro de una embarcación, y todos los casos semejantes, no se incorporan a la ciudad.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:7
היו שתי עיירות זו סמוכה לזו קמ"א אמות ושליש כדי שיהיה ע' אמה ושיריים לזו ושבעים אמה ושיריים לזו חשובים שתיהם כעיר אחת ונמצאת כל עיר מהן מהלכות את כל העיר השניה וחוצה לה אלפים אמה: הגה וכן חומת העיר שנפרצה מב' רוחותיה זו כנגד זו וחרבו הבתים שביניהם עד קמ"א אמה ושליש דינו כסתום (טור) אבל בית אחד אפי' גדול הרבה אין לו דין עיר לתת לו שבעים אמה ושיריים. (תוס' ורא"ש פרק כיצד מעברין וטור):
Si hay dos ciudades separadas entre sí por ciento cuarenta y una amot y un tercio, de modo que a cada una le corresponden setenta amot y algo más, ambas se consideran una sola ciudad. Los habitantes de cada una pueden caminar por toda la otra ciudad y dos mil amot más allá de ella: Nota: También si la muralla de una ciudad se abrió por dos lados opuestos y se destruyeron las casas que había entre las aberturas en una extensión de hasta ciento cuarenta y una amot y un tercio, se considera cerrada (Tur). Pero una sola casa, por grande que sea, no tiene condición de ciudad como para concederle setenta amot y algo más (Tosafot y Rosh, capítulo Keitzad Meabrín, y Tur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:8
היו שלשה כפרים משולשים אם יש בין האמצעים ובין כל אחד מהחיצונים אלפים אמה או פחות מכאן ובין שנים החיצונים רפ"ג אמות פחות שליש (מלבד רוחב העיר האמצעי) (טור) כדי שיהיה בין כל אחד מהם ובין האמצעי כשתראה אותו כאלו הוא ביניהם קמ"א ושליש הרי שלשתן כמדינה אחת ומודדים להם אלפים אמה לכל רוח מחוץ לשלשתן (וי"א דאין מודדין מן האמצעי רק מחומותיה) (תוס' והרא"ש פ' כיצד מעברין וטור):
Si hay tres aldeas dispuestas en forma de triángulo, y entre la aldea central y cada una de las exteriores hay dos mil amot o menos, y entre las dos exteriores hay doscientas ochenta y tres amot menos un tercio, sin contar la anchura de la aldea central (Tur), de modo que, al imaginar la central situada entre ambas, quede entre ella y cada exterior una distancia de ciento cuarenta y una amot y un tercio, las tres se consideran una sola ciudad y se miden dos mil amot en cada dirección desde fuera de las tres. Algunos dicen que desde la aldea central solo se mide a partir de sus murallas (Tosafot, Rosh, capítulo Keitzad Meabrín, y Tur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:9
עיר שיושבת על שפת הנחל שרוב העתים הוא יבש ומשתמשים בו שאינו מלא אלא בשעת הגשם אם יש לפניה מצבה רוחב ד' אמות על שפת הנחל כדי שיעמדו עליה וישתמשו בנחל נמצא הנחל בכלל העיר ומודדין לה אלפים אמה משפת הנחל השני ויעשה הנחל כלו בכלל העיר מפני המצבה הבנויה בצדה ואם לא היה שם מצבה אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם ונמצא הנחל נמדד מן האלפים שלהם:
Una ciudad situada a orillas de un arroyo que permanece seco la mayor parte del tiempo y se utiliza habitualmente porque solo se llena cuando llueve: si delante de la ciudad, a la orilla del arroyo, hay una plataforma de cuatro amot de anchura sobre la cual las personas pueden situarse y utilizar el arroyo, este se incorpora a la ciudad y las dos mil amot se miden desde la orilla opuesta, considerando todo el arroyo parte de la ciudad gracias a la plataforma construida a su lado. Si no hay plataforma, se mide únicamente desde las entradas de las casas, y el arroyo queda incluido dentro de las dos mil amot.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:10
יושבי צריפים דהיינו שיושבים באהלים שעושין מהוצין וערבה אין להם דין עיר ולפיכך אין מודדין להם אלפים אמה אלא מפתח בתיהם: (אם אין להם כמין היקף מחיצה י' או חריץ י' סביב בתיהם) (ב"י בשם שבולי לקט) ואם יש שם שלש חצירות של שני שני בתים קבועים של אבן או של נסרים אלו עושים את כלם קבע ויש להם דין עיר ומרבעים אותה ונותנין לה אלפים אמה לכל רוח כשאר העיירות:
Quienes habitan chozas, es decir, tiendas hechas con ramas de palmera y sauce, no tienen condición de ciudad; por tanto, las dos mil amot se miden desde la entrada de sus viviendas (cuando no tienen alrededor de las casas una división de diez tefajim de altura o una zanja de diez de profundidad) (Bet Yosef en nombre de Shibolé Haleket). Si hay allí tres patios con dos casas permanentes cada uno, construidas de piedra o tablas, estas dan carácter permanente a todo el conjunto, que adquiere la condición de ciudad. Se la encuadra en un cuadrado y se conceden dos mil amot por cada lado, como a las demás ciudades.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 398:11
עיר שהוקפה ואח"כ ישבה מודדין לה ממקום ישיבתה ישבה ואחר כך הוקפה מודדין לה מחומתה:
Una ciudad que primero fue cercada y después habitada se mide a partir del lugar habitado; si primero fue habitada y después cercada, se mide desde su muralla.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
