במה מודדין התחומין ובמקום המדידה ומי הוא המודד. ובו יא סעיפים: אין מודדין תחום העיר אלא בחבל של פשתן של חמשים אמה לא פחות שהוא נמתח ביותר ולא ארוך יותר מפני שאינו נמתח כראוי:
Con qué se miden los límites, dónde se mide y quién debe medir. Contiene once apartados: El límite de la ciudad solo se mide con una cuerda de lino de cincuenta amot, no más corta porque se tensaría demasiado ni más larga porque no podría tensarse adecuadamente.
אם יש נהר לפניו לסוף ע"ה אמה לאחר שמדד חמשים אמה חוזר לאחוריו כ"ה אמה כדי שיהא החבל של נ' אמה שלם עד הנהר:
Si delante de él hay un río a setenta y cinco amot, después de medir cincuenta debe retroceder veinticinco amot para que la cuerda completa de cincuenta amot llegue hasta el río.
ישים החבל כנגד לבו וימתחנו בכל כחו:
Debe colocar la cuerda a la altura de su corazón y tensarla con todas sus fuerzas.
לא ימדוד אלא כנגד העיר אפי' אם יש הרים וגאיות כנגדה ולא ילך מכנגדה בצדה שהוא ישר וימדוד שם ויחזור כנגד העיר ולפי מדה שמדד שם אלא ימדוד כנגד העיר וכשיגיע להר אם הוא כ"כ זקוף שאם יורידו חוט המשקולת מראשו לא יתרחק מכנגדו ולמטה בשיפולו ד' אמות אז אין צריך למדוד (כל כך) הירידה והעליה אם יש מישור בראשו אם אין מישור בראשו אינו מודד כלל ואם חוט מתרחק מכנגדו ארבע אמות ומתלקטים י' מתוך ה' דהיינו שבהילוך ה' אמות של שיפוע עולה עשרה טפחי' אז רואים אם אין משפתו אל שפתו אלא נ' אמה מבליעו בחבל של נ' אמה שזוקף עץ גבוה בשפתו מזה ועץ אחר כנגדו בשפתו מזה ומותח חבל מזה לזה ואם אינו יכול להבליעו בחבל של נ' אמה מודדו בחבל של ד' אמות וכך יעשה אחד עומד ברגלי ההר למטה ואחד למעלה ממנו ברחוק ד' אמות ונותן התחתון החבל כנגד לבו והעליון כנגד רגליו ועולה התחתון למקום שעומד העליון והעליון עולה ד' אמו' ומודדין כבתחלה וכן יעשה עד שימדוד כולו ואם הוא משופע יותר שבהילוך ד' אמות עולה י' טפחים אז הקילו בו ולא הטריחוה להבליעו בחבל של נ' אמה ע"י קורו' אלא אם אין בו אלא חמשים אמה ישער אותו כמה יש בו לפי אומד הדעת ואם יש בו יותר מנ' אמה מודדו בחבל של ארבע אמות:
Debe medir directamente frente a la ciudad, aunque haya montañas y valles delante. No debe desviarse hacia un terreno llano al lado de la ciudad, medir allí y volver frente a la ciudad utilizando esa medición; debe medir siempre frente a la ciudad. Cuando llega a una montaña, si es tan empinada que una plomada bajada desde su cima no se separaría de la ladera inferior cuatro amot, no necesita medir toda la bajada y subida cuando existe una superficie llana en la cima; si no hay una superficie llana arriba, no se mide en absoluto. Si la plomada se separa cuatro amot de la ladera y el terreno se eleva diez tefajim por cada cinco amot de recorrido, se observa la distancia entre sus dos bordes. Si no supera cincuenta amot, se salva la montaña mediante una cuerda de cincuenta amot: se coloca un poste alto en un borde y otro enfrente en el otro borde, tendiendo la cuerda entre ambos. Si no puede salvarse mediante una cuerda de cincuenta amot, se mide con una cuerda de cuatro amot. Para ello, una persona se coloca abajo al pie de la montaña y otra cuatro amot más arriba; la inferior mantiene la cuerda a la altura de su corazón y la superior a la altura de sus pies. La inferior sube después al punto donde estaba la superior y la superior asciende otras cuatro amot, midiendo como antes, y se repite hasta medirla toda. Si la pendiente es mayor y el terreno asciende diez tefajim en solo cuatro amot, se fue flexible y no se exigió salvarla mediante postes y una cuerda de cincuenta amot; si su anchura no supera cincuenta amot, se calcula su extensión a ojo, y si supera cincuenta, se mide con una cuerda de cuatro amot.
הגיע לגיא אם חוט המשקולת מתרחק מכנגדו למטה ד' אמות אז רואים אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה מבליעו ואם לאו מודדו בחבל של ד' אמות והוא שלא יהא עמוק יותר מאלפים אבל אם הוא עמוק יותר מאלפים מודד הירידה והעליה של כל השיפוע ואם אין החוט מתרחק מכנגדו ד' אמות אז אם יכול להבליעו בחבל של נ' אמה מבליעו ואם לאו אינו מודד כלל השיפוע של ירידה ועליה אלא המישור של מטה ואפי' אם עמוק יותר מאלפים:
Si llega a un valle y la plomada se separa cuatro amot de la parte inferior de la pendiente, se comprueba si puede salvarse con una cuerda de cincuenta amot; si es posible, se salva así, y si no, se mide con una cuerda de cuatro amot, siempre que la profundidad no supere dos mil amot. Si supera dos mil, se miden la bajada y la subida de toda la pendiente. Si la plomada no se separa cuatro amot, cuando puede salvarse con una cuerda de cincuenta amot se hace así; si no, no se mide nada de las pendientes de bajada y subida, sino solamente el terreno llano del fondo, aunque tenga más de dos mil amot de profundidad.
הגיע להר (או לגיא) וכל מה שהוא ממנו מכנגד העיר הוא רחב מחמשים אמה שאינו יכול להבליעו וכגון שהוא במזרח העיר וכל אורך מזרח אינו יכול להבליעו אם יכול להבליעו בתוך אלפי' של צד צפון או דרום ילך שם ויבליעו כיון שהוא עדיין בתוך התחום של צד העיר אבל אם אינו יכול להבליעו בתוך אלפים של צד העיר לא יתרחק יותר לצד העיר כדי להבליעו:
Si llega a una montaña (o valle) y toda la parte situada enfrente de la ciudad supera cincuenta amot de anchura y no puede salvarse con la cuerda, por ejemplo, si está al este de la ciudad y a lo largo de toda la parte oriental no se puede salvar, pero es posible hacerlo dentro de las dos mil amot del lado norte o sur, debe ir allí y salvarlo, porque todavía está dentro del límite correspondiente al lado de la ciudad. Si no puede salvarlo dentro de las dos mil amot del lado de la ciudad, no debe alejarse más hacia un lado para poder salvarlo.
אין סומכין אלא על מדידת אדם מומחה שהוא יודע מדת הקרקע:
Solo se acepta la medición de una persona experta que conoce cómo medir el terreno.
היו לנו תחומי שבת מוחזקין ובא מומחה ומדד ריבה בתחום מהם ומיעט בתחום שומעין לו אף בתחום שריבה: הגה מדד ומצא מדתו במזרחית צפונית יתירה על שכנגדו במזרחית דרומית מותח החוט של סי' התחום מזה לזה באלכסון (הרא"ש וטור) וי"א בשוה לפי המקום שריבה בו (ב"י בשם רש"י ורשב"א):
Si había límites de Shabat establecidos y un experto vino a medir, ampliando el límite en un lugar y reduciéndolo en otro, se sigue su medición incluso en el lugar donde lo amplió: Nota: Si midió y encontró que la distancia en el extremo nordeste supera la del extremo sudeste, se extiende en diagonal la cuerda que marca el límite desde uno a otro (Rosh y Tur). Algunos dicen que debe extenderse una línea recta conforme al lugar donde obtuvo la distancia mayor (Bet Yosef en nombre de Rashí y Rashbá).
אם באו ב' מומחים ומדדו את התחום אחד ריבה ואחד מיעט שומעין למרב' ובלבד שלא ירבה יותר ממדת אלכסונה של עיר כיצד בעת שירבה זה נאמר שמא הא' מקרן אלכסון של עיר מדד אלפים ולפיכך מיעט מדתו ונמצא צלע התחתון בינו ובין העיר פחות מאלפים וזה האחרון מדד אלפים מצלע העיר ואין מחזיקין על הראשון שטעה ביותר על זה:
Si llegaron dos expertos y midieron el límite, y uno lo amplió mientras el otro lo redujo, se sigue al que lo amplió, siempre que no lo amplíe más allá de la medida correspondiente a la diagonal de la ciudad. ¿Cómo se explica? Cuando uno amplió la medición, se considera que quizá el primero midió dos mil amot desde una esquina diagonal de la ciudad, con lo que su medición quedó reducida y el lado inferior entre ese punto y la ciudad resultó inferior a dos mil amot. El segundo, en cambio, midió dos mil amot desde el lado de la ciudad. No presumimos que el primero cometiera un error mayor que esa diferencia.
עושין התחומין כטבלא מרובעת דהיינו שמודד על פני כל אורך העיר למזרח אלפים אמה לחוץ וכן לצפון ואח"כ רואים כאלו היתה טבלא מרובעת בקרן למלאותו ונמצא התחום בקרן אלפים ואלכסונן שהם אלפים ות"ת אבל לא ימדוד מאמצע הקרן אלפים באלכסון וכן בקרן שכנגדו ויתן החוט מזה לזה שא"כ מפסיד הת"ת שבקרן וגם לא יהיה התחום כנגד העיר אלא אלף ותכ"ח:
Se establecen los límites como una tabla cuadrada: se miden dos mil amot hacia el este desde toda la longitud de la ciudad y también hacia el norte, y después se considera como si se completara la esquina con una tabla cuadrada. Así el límite en la esquina es de dos mil amot más su diagonal, es decir, dos mil ochocientas amot. No debe medirse desde el centro de la esquina dos mil amot en diagonal, ni hacer lo mismo en la esquina opuesta para tender una cuerda entre ellas, pues se perderían las ochocientas amot de la esquina y el límite frente a la ciudad quedaría reducido a mil cuatrocientas veintiocho amot.
אפילו עבד אפי' שפחה נאמנים לומר עד כאן תחום שבת אבל קטן לא בעודו קטן אבל נאמן הגדול לומר זכור אני שעד כאן היינו באים בשבת כשהייתי קטן וסומכין על עדותו:
Incluso un esclavo o una esclava son dignos de confianza para decir: «Hasta aquí llega el límite de Shabat». Pero no un menor mientras sigue siendo menor. Un adulto sí puede declarar: «Recuerdo que hasta aquí veníamos en Shabat cuando yo era niño», y se acepta su testimonio.
שולחן ערוך, אורח חיים שצ״ט
11 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
