Shulján Aruj, Óraj Jaim 408:1
דיני הנחת העירוב וקניית השביתה. ובו ד סעיפים: (מותר לערב עירובי תחומין ולקנות שביתה סוף התחום ולכן) מי שיצא מהעיר בע"ש והניח מזון ב' סעודו' רחוק מהעיר בתוך התחו' וקבע שביתתו שם אע"פ שחזר לעיר ולן בביתו נחשב אותו כאלו שבת במקו' שהניח בו הב' סעודות וזהו הנקרא עירובי תחומין ויש לו להלך ממקום עירובו למחר אלפי' אמה לכל רוח לפיכך כשהוא מהלך ממקום עירובו למחר אלפי' אמה כנגד העיר אינו מהלך בעיר אלא עד סוף מדתו ואם היתה העיר מובלע' בתוך מדתו תחשב העיר כולה כד"א וישלים מדתו חוצה לה כיצד הרי שהניח את עירובו ברחוק אלף אמה מביתו שבעיר לרוח מזרח נמצא מהלך למחר ממקום עירובו אלפי' אמה למזרח ומהלך ממקום עירובו אלפים אמה למערב אלף שמן העירוב עד ביתו ואלף אמה מביתו בתוך העיר ואינו מהלך בעיר אלא עד סוף האלף ואם היה מביתו עד סוף העיר פחות מאלף אפילו אמה אחת שנמצאת מדתו כלתה חוץ לעיר תחשב המדינה כולה כד"א ויהלך חוצה לה תתקצ"ו אמה תשלום האלפי' לפיכך אם הניח עירובו ברחוק אלפי' אמה מביתו שבעיר הפסיד את כל העיר ונמצא מהלך מביתו עד עירובו אלפי' אמה ואינו מהלך מביתו בעיר לרוח מערב אפי' אמה אחת: הגה ויש אומרים דאפילו כלתה מדתו באמצע העיר מהלך בכל העיר כולה אבל לא חוצה לה ויש להקל (טור והגהות מיימוני פכ"ז מה"ש בשם סמ"ק ורש"י) ואם כלתה מדתו בסוף העיר ואע"ג דעדיין עיבור לפני העיר כל העיר כארבע אמות דלא אמרינן עיבור של העיר כעיר להחמיר (המגיד פכ"ז מה' שבת) כל מקום שהניח עירוב תחומין ויש לו אלפים לכל רוח אסור לו לילך לצפון ולדרום רק נגד רוחב המקום שקנה בו שביתה ואם אינו רק ארבע אמות כגון שאין העירוב ברשות היחיד אסור לו לילך לכל רוח אלפים רק ברוחב ארבע אמותיו עם זויותיהן כדלעיל סי' שצ"ח סעיף ב' ומכל מקום אם כלתה המדה סוף העיר וכולה כארבע אמותיו מותר לילך כל רחבה ויש לו אלפים חוץ לעיר לצפון ולדרום אע"פ שאין לו רחב כל כך נגד המקום שקנה בו עירוב (הר"ר יונתן):
Leyes de colocación del eruv y adquisición de residencia sabática. Contiene cuatro apartados: (Está permitido establecer un eruv de límites sabáticos y adquirir residencia al final del límite; por eso), quien salió de la ciudad en vísperas de Shabat, depositó alimentos para dos comidas a cierta distancia dentro del límite y fijó allí su residencia sabática, aunque regresara a la ciudad y durmiera en su casa, se considera como si hubiera pasado Shabat en el lugar donde dejó las dos comidas. Esto se denomina eruv de límites sabáticos, y al día siguiente puede caminar dos mil codos en todas las direcciones desde su eruv. Por tanto, cuando recorre desde el eruv dos mil codos en dirección a la ciudad, solo puede caminar dentro de ella hasta donde termine su medida. Si toda la ciudad queda comprendida en su medida, toda ella cuenta como cuatro codos y completa la distancia restante más allá de ella. ¿Cómo? Si dejó el eruv mil codos al este de su casa situada en la ciudad, al día siguiente puede caminar dos mil codos al este desde el eruv y dos mil al oeste: mil desde el eruv hasta su casa y otros mil dentro de la ciudad. No puede avanzar dentro de ella más allá de esos mil. Si desde su casa hasta el extremo de la ciudad hay menos de mil codos, aunque solo sea por un codo, de modo que el límite de su medida termina fuera de la ciudad, toda la ciudad se considera como cuatro codos y puede recorrer fuera de ella novecientos noventa y seis codos para completar los dos mil. Por tanto, si dejó su eruv a dos mil codos de su casa, habrá perdido toda la ciudad, pues puede ir de su casa al eruv, dos mil codos, pero no puede caminar desde su casa ni siquiera un codo hacia el oeste dentro de la ciudad. Glosa: Hay quienes dicen que, aunque su medida termine a mitad de la ciudad, puede recorrerla toda, pero no salir de ella, y puede adoptarse la opinión indulgente (Tur y Hagahot Maimoniot, cap. 27 de las leyes de Shabat, en nombre de Semak y Rashi). Si su medida acaba al final de la ciudad, aunque esta tenga una zona añadida delante, toda la ciudad cuenta como cuatro codos, pues no se considera la zona añadida de la ciudad como parte de ella para aplicar una restricción (Hamaguid, cap. 27 de las leyes de Shabat). En todo lugar en el que se deposita un eruv de límites y se tienen dos mil codos en cada dirección, está prohibido caminar al norte y al sur salvo dentro de la anchura correspondiente al lugar donde adquirió residencia. Si ese lugar es solamente de cuatro codos, por ejemplo porque el eruv no está en dominio privado, no puede caminar dos mil codos en cada dirección más allá de la franja de sus cuatro codos con sus esquinas, como se explicó antes en el capítulo 398, apartado 2. No obstante, si la medida termina al final de la ciudad y toda ella cuenta como cuatro codos, puede recorrer toda su anchura, y dispone de dos mil codos fuera de la ciudad hacia el norte y hacia el sur, aunque su lugar de eruv no tenga tal anchura (Rabí Yonatán).