Shulchan Arukh Orach Chayim 409
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:1
דיני מקום נתינת העירוב. ובו יג סעיפים: הנותן עירובו בבית הקברות אינו עירוב לפי שבית הקברות אסור בהנאה וכיון שרוצה בקיום העירוב שם אחר קנייה הרי נהנה בו ואם נתנו בבית הפרס הרי זה עירוב ואפי' היה כהן מפני שיכול להכניס שם במגדל הפורח או שינפח והולך:
Leyes relativas al lugar donde se deposita el eruv. Contiene trece apartados: Quien deposita su eruv en un cementerio no ha hecho un eruv válido, porque está prohibido obtener beneficio del cementerio y, al querer que el eruv permanezca allí después de haber adquirido su residencia sabática, obtiene beneficio de él. Si lo colocó en un campo declarado sospechoso de contener tumbas (bet haprás), el eruv es válido incluso si la persona es kohén, porque puede entrar allí en una caja transportada por el aire o avanzar soplando [para apartar los restos de huesos].
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:2
צריך שיהא הוא ועירובו במקום א' כדי שיהיה אפשר לו לאכלו בין השמשות לפיכך אם נתכוון לשבות ברה"ר והניח עירובו ברה"י או ברה"י והניח עירובו ברה"ר אינו עירוב שא"א לו להוציא מרה"י לרה"ר בין השמשות אלא בעבירה אבל אם נתכוון לשבות ברה"י או ברה"ר והניח עירובו בכרמלית או שנתכוון לשבות בכרמלי' והניח עירובו ברה"י או ברה"ר הרי זה עירוב שבשעת קניית העירוב שהוא בין השמשות מותר להוציא ולהכניס מכל א' משני הרשויו' לכרמלית לדבר מצוה שכל דבר שהוא מדברי סופרים לא גזרו עליו בין השמשות במקום מצוה או בשעת הדחק:
La persona y su eruv deben estar en un mismo lugar, de manera que le sea posible comerlo durante el crepúsculo. Por eso, si pretendía establecer su residencia sabática en dominio público y depositó el eruv en dominio privado, o a la inversa, no es válido, porque no podría sacar algo del dominio privado al público durante el crepúsculo sin cometer una transgresión. Pero, si pretendía establecerse en dominio privado o público y dejó el eruv en un karmelit, o pretendía establecerse en un karmelit y dejó el eruv en dominio privado o público, es válido: en el momento de adquirir la residencia, el crepúsculo, se permite sacar e introducir objetos de cualquiera de los dos dominios al karmelit con fines de mitzvá, pues los sabios no aplicaron allí sus prohibiciones durante el crepúsculo cuando se trata de una mitzvá o de una situación apremiante.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:3
נתנו בראש הקנה או הקנדס הצומחים מן הארץ אינו עירוב מפני שמאחר שהם רכים ונוחים לקטום ויתחייב חטאת גזרו בהם (ואם הם רכים כירק ע"ל ריש סי' של"ו) אפי' בין השמשות אפי' במקו' מצוה ואם היו תלושי' ונעוצים ה"ז עירוב:
Si lo puso en la punta de una caña o de un tallo que crece de la tierra, no es un eruv válido, porque, dado que son blandos y fáciles de cortar, de modo que podría incurrirse en la obligación de una ofrenda por pecado, los sabios lo prohibieron (si son tan blandos como una verdura, véase el comienzo del capítulo 336), incluso durante el crepúsculo y aun por una mitzvá. Si estaban arrancados de la tierra y clavados en ella, el eruv es válido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:4
נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח מבע"י או שנפל עליו גל אם יכול להוציאו בלא עשיית מלאכה דאורייתא ה"ז עירוב:
Si lo puso en una torre o armario y cerró la puerta, y la llave se perdió antes de anochecer, o un derrumbe cayó sobre él, si puede sacarlo sin realizar una labor prohibida por la Torá, el eruv es válido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:5
כל המניח עירובו במקום יש לו במקום עירובו ארבע אמות לפיכך המניח עירובי תחומין שלו בסוף התחום ונתגלגל בתוך ד"א ה"ז עירוב חוץ לד' אמות אינו עירוב:
Quien deposita su eruv en un lugar dispone allí de cuatro codos. Por eso, si dejó su eruv de límites sabáticos al final del límite y este rodó hasta un lugar situado dentro de cuatro codos, es válido; si rodó más allá de cuatro codos, no es válido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:6
אבד עירובו או נשרף או אם הי' בסוף התחום ונתגלגל חוץ לד"א או שהיתה תרומה ונטמא' מבע"י אינו עירוב משחשיכה ה"ז עירוב שקניית העירוב בין השמשו' אם ספק כשר שספק העירוב כשר והוא שיהי' לו חזקת כשרו' כגון זה שהניחו שם ואירע בו ספק אבל אם לא הי' לו חזקת כשרו' כגון ספק אם הונח שם אם לאו לא:
Si el eruv se perdió o se quemó, si estaba al final del límite y rodó más allá de cuatro codos, o si era terumá y se volvió impura, y todo ello ocurrió antes del anochecer, no es válido. Si ocurrió después de anochecer, es válido, porque la adquisición del eruv ocurre durante el crepúsculo. Si existe duda, se considera válido, porque la duda respecto de un eruv se resuelve a favor de su validez, siempre que antes existiera una presunción de validez, como cuando se lo colocó en el lugar indicado y después surgió la duda; pero, si nunca tuvo esa presunción, por ejemplo cuando se duda de si llegó a depositarse, no es válido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:7
כיצד עשיית עירוב אם רוצה לילך בסוף התחום או בתוכו ולהחשיך שם זה הוא עיקר מצותו ואפי' לא אמר שביתתי במקומי אלא החשיך שם ושתק לא שנא מי שיוצא מביתו להחשיך על התחום לא שנא מי שבא בדרך וחשכה לו קונה אלפים אמה בלא אמירה ואם אינו רוצה לטרוח להחשיך שם ילך מבעוד יום ויניח שם מזון שני סעודו' כל א' וא' כפי מזונו ואם הוא חולה או רעבתן שיעורו ב' סעודו' בינוניו' שהם כששה ביצים מפת (וע"ל סי' שס"ח ס"ג) או מכל דבר שמשתתפין בו שתופי מבואות) ואם היא ליפתן בכדי לאכול בו ב' סעודו' סגי ואומר בזה העירוב אהיה מותר לילך למחר אלפים אמה וחוזר ולן בביתו ואפילו הכי' מודדים לו תחומו ממקום עירובו שאנו רואים כאלו דר שם אבל התלמידים האוכלים אצל בעלי בתים שבתיהם בשדה וחוזרים ולנים בבית רבם מודדין להם תחומם מבית רבם שהוא מקום לינתם שהוא להם עיקר ששם היו חפצי' גם לאכול אלו הי' שם מזונם:
¿Cómo se hace un eruv? Si la persona desea caminar hasta el extremo de su límite o a algún punto dentro de él y permanecer allí hasta que anochezca, ese es el modo principal de cumplir la mitzvá. Aunque no diga «Mi residencia sabática está en este lugar» y simplemente permanezca allí hasta anochecer, en silencio, ya sea alguien que salió de su casa para permanecer en el límite o un viajero al que sorprendió la noche, adquiere dos mil codos sin decir nada. Si no quiere esforzarse en permanecer allí hasta anochecer, debe ir durante el día y depositar allí alimento para dos comidas, cada uno según lo que acostumbra comer. Para quien está enfermo o come en exceso, la medida es la de dos comidas ordinarias, equivalentes a aproximadamente seis huevos de pan (véase el capítulo 368, apartado 3), o de cualquier alimento apto para el shituf de callejones. Si se trata de un acompañamiento, basta una cantidad suficiente para acompañar dos comidas. Dirá: «Mediante este eruv podré caminar mañana dos mil codos», y regresará a dormir en su casa. Aun así, se mide su límite desde el lugar del eruv, pues se considera como si viviera allí. Sin embargo, los estudiantes que comen en casas de particulares situadas en el campo y vuelven a dormir a la casa de su maestro tienen el límite medido desde la casa del maestro, donde pernoctan, ya que ese es su lugar principal y allí habrían querido comer si hubieran tenido sus alimentos allí.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:8
אם ירצה ישלח העירוב ע"י שליח ויאמר בזה העירוב יהא פלוני מותר לילך ובלבד שלא יהא חרש שוטה וקטן או שאינו מודה בעירוב ואם שלחו ע"י חרש שוטה וקטן או עכו"ם או א' שאינו מודה בעירוב אינו עירוב ואם אמר לאחר לקבלו ממנו ושלחו ע"י אחד מאלו ואפילו שלחו על הפיל או על הקוף וראה מרחוק שהגיע שם ונתנו לו הוי עירוב אע"פ שלא ראה שהניחו האחר דחזקה שליח עושה שליחותו וכן רבים שנשתתפו בעירובי תחומין ורצו לשלוח עירובם ביד אחר הרי אלו משלחין:
Si quiere, puede enviar el eruv por medio de un emisario, que dirá: «Mediante este eruv, fulano podrá caminar». El emisario no debe ser una persona sorda [en el sentido jurídico tradicional], alguien sin discernimiento, un menor o alguien que no reconoce la institución del eruv. Si lo envió por medio de uno de ellos o de un no judío, el eruv no es válido. Pero, si encargó a otra persona que lo recibiera de manos del portador y lo envió mediante cualquiera de los mencionados, incluso sobre un elefante o un mono, y vio de lejos que el portador llegó allí y se lo entregó al receptor, es válido aunque no viera a la segunda persona depositarlo, porque se presume que un emisario cumple su misión. Del mismo modo, varias personas asociadas en un eruv de límites pueden enviarlo por medio de otra persona.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:9
אחד או רבים שאמרו לא' צא ערב עלינו ועירב עליהם באיזה רוח שרצה ה"ז עירוב ויוצאים בו שהרי לא ייחדו לו רוח:
Si una persona o varias dicen a alguien «Ve a establecer un eruv por nosotros», y este establece un eruv en la dirección que desee, el eruv es válido para ellos, puesto que no le especificaron ninguna dirección.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:10
האומר לחבירו ערב עלי בתמרים ועירב עליו בגרוגרו' בגרוגרו' ועירב עליו בתמרים אמר הנח עירובי במגדל והניחו בשובך בשובך והניחו במגדל בבי' והניחו בעלייה בעלייה והניחו בבי' אינו עירוב אבל אם אמר לו ערב עלי סתם ועירב עליו בין בגרוגרו' בין בתמרים בין בבי' בין בעלייה ה"ז עירוב:
Si alguien dijo a su compañero «Haz mi eruv con dátiles», y este lo hizo con higos secos, o pidió higos secos y utilizó dátiles; o dijo «Coloca mi eruv en una torre» y lo puso en un palomar, o pidió un palomar y lo puso en una torre, o pidió una casa y lo puso en un desván, o pidió un desván y lo puso en una casa, el eruv no es válido. Pero si le dijo simplemente «Haz mi eruv», sin precisar, es válido ya sea que lo haga con higos secos o dátiles, en una casa o en un desván.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:11
מי שבא בדרך ומכיר אילן או גדר בסוף אלפי' אמה וירא שמא תחשך קודם שיגיע שם ואמר שביתתי תחתיו בעיקרו קנה שביתה בעיקרו ויש לו משם אלפים אמה אע"פ שאינו יכול להגיע שם מבע"י במהלך בינוני אא"כ ירוץ מותר לילך לשם בנחת אע"פ שאינו מגיע שם מבע"י אבל אם לא היה יכול להגיע שם כלל מבע"י לא יזוז ממקומו שהרי עקר דעתו מכאן וגם שם לא קנה ודוקא שייחד ד"א והם בתוך אלפים אמה כגון שאמר שביתתי בעיקרו ומכאן עד עיקרו אין יותר מאלפים אבל אם אין כל האילן בתוך אלפים ולא ייחד מקום תחתיו לא קנה שבית' דשמא היה בדעתו על ד"א שהם חוץ לאלפי' וגם כאן לא קנה שהרי עקר דעתו מכאן ולא יזוז ממקומו ואם כולו עומד תוך אלפים ולא ייחד מקום שביתתו כגון שאמר שביתתי תחתיו יש לו ד' אלפים ממקומו לצד האילן חוץ משיעור משך תחתיו של אילן כגון אם שיעור האילן עשרים אמה יש לו שם אלפים פחות עשרים אמה ולהרמב"ם הקונה שביתה ברחוק מקום ולא סיים מקום שביתתו לא קנה שביתה שם אלא במקום שהיה עומד בו כשחשכה וכן אם אמר שביתתי במקום פלוני והוא רחוק ממנו יותר מאלפים קנה שביתה במקומו והאומר שביתתי תחת אילן פלוני אם יש תחתיו שמונה אמות או יותר לא קנה שביתה שהרי לא כוון מקום שביתתו לפיכך צריך להתכוין לשבות בעיקרו או בד"א שבצפונו או בדרומו ואם היה תחתיו פחות משמונה אמות ונתכוין לשבות תחתיו קנה שהרי מקצת מקומו מסוים וכן דעת הרי"ף בזה:
Quien viene por el camino y reconoce un árbol o una cerca situados al extremo de los dos mil codos, y teme que anochezca antes de llegar, si dice «Mi residencia sabática estará al pie de ese árbol, junto al tronco», adquiere allí la residencia y dispone de dos mil codos desde él. Aunque a paso normal no pueda llegar antes de que anochezca salvo corriendo, puede ir tranquilamente hasta allí aunque llegue después de anochecer. Pero si le es imposible llegar allí antes de anochecer de cualquier manera, no puede moverse del lugar en que está: ha retirado su intención de adquirir residencia allí y tampoco la adquirió en el otro sitio. Esto se aplica cuando designó cuatro codos comprendidos en los dos mil, como al decir «Al pie del tronco», y no hay más de dos mil codos hasta él. Pero si no todo el árbol está dentro de los dos mil codos y no señaló un lugar preciso bajo él, no adquirió residencia, pues quizá pensaba en cuatro codos situados fuera del límite; tampoco la adquirió en su lugar de origen por haber retirado de allí su intención, y no puede moverse. Si todo el árbol está dentro de los dos mil codos y no señaló su lugar de residencia, sino que dijo «Debajo de él», tiene cuatro mil codos desde su posición hacia el lado del árbol, menos la extensión que cubre este: si el árbol mide veinte codos, tendrá allí dos mil menos veinte. Según Rambam, quien adquiere residencia en un sitio distante sin definir el lugar preciso no adquiere residencia allí, sino en donde se encontraba al anochecer. Igualmente, si dijo «Mi residencia estará en tal lugar», estando este a más de dos mil codos, la adquiere donde se encuentra. Si dice «Mi residencia estará bajo tal árbol», cuando el espacio que queda debajo mide ocho codos o más, no adquiere residencia, pues no determinó el punto exacto. Por eso debe señalar el pie del tronco o los cuatro codos al norte o al sur. Si el espacio bajo el árbol mide menos de ocho codos y pensó establecerse debajo, la adquiere, ya que parte de su lugar está delimitado. Esta es también la opinión de Rif.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:12
היו שנים א' מכיר וא' אינו מכיר שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר ואומר שביתתנו במקום פלוני:
Si son dos personas, una conoce el lugar y la otra no, la que no lo conoce confía la determinación de su residencia a la que sí lo conoce, y esta dice: «Nuestra residencia sabática estará en tal lugar».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 409:13
ודוקא לבא בדרך התירו לו כה"ג אבל לא למי שהוא בביתו ואם אמר כן לא עלה לו ואין לו אלא שביתת ביתו:
Esta posibilidad se permitió únicamente a quien viene por el camino, no a quien se encuentra en su casa. Si este último lo dijo, no le sirve y solo conserva la residencia sabática de su casa.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
