Shulján Aruj, Óraj Jaim 416:1
דין עירובי תחומין ביום טוב שחל להיות סמוך לשבת. ובו ה סעיפים: יום טוב שחל להיות סמוך לשבת בין מלפניה בין מלאחריה או שני י"ט של גליות יש לו לערב שני עירובין לשתי רוחות וסומך על איזה מהם שירצה ליום הראשון ועל העירוב שברוח השני ליום השני או מערב עירוב אחד לרוח אחת וסומך עליו לאחד משני הימים וביום השני יהיה כבני העיר וכאלו לא עשה עירוב ויש לו אלפים אמה לכל רוח בד"א בשני י"ט של גליות אבל בשני י"ט של ר"ה הרי הן כיום א' ואינו מערב לשני ימים אלא לרוח אחת וכן מתנה אדם על עירובו ואומר עירוב לשבת זו אבל לא לשבת אחרת לשבת אחרת אבל לא לשבת זו לשבתות ולא לימים טובים לי"ט ולא לשבתות:
Ley del eruv de límites cuando Yom Tov cae junto a Shabat. Contiene cinco apartados: Cuando Yom Tov está inmediatamente antes o después de Shabat, o cuando se celebran dos días festivos en la diáspora, una persona puede establecer dos eruvín en dos direcciones y apoyarse para el primer día en el que prefiera y para el segundo en el del otro lado. También puede establecer uno solo en una dirección para uno de los dos días y, el otro día, ser como los habitantes de la ciudad, como si no hubiera hecho eruv, con dos mil codos en cada dirección. Esto se aplica a los dos días festivos de la diáspora, pero los dos días de Rosh Hashaná se consideran un único día, y solo puede establecer un eruv en una sola dirección para ambos. También puede condicionar el eruv diciendo: «Este eruv es para este Shabat, no para el otro», o al contrario, «para el otro, no para este»; «para los Shabatot y no para los días festivos», o «para los días festivos y no para los Shabatot».