Shulján Aruj, Óraj Jaim 425:1
דיני ר"ח שחל להיות בשבת. ובו ג סעיפים: ראש חדש שחל להיו' בשבת ערבי' שחרי' ומנחה מתפלל שבע ואומר יעלה ויבא בעבודה ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבא ומוציאי' שני ספרי' וקורין בראשון שבעה בסדר היום ובשני קורא מפטיר וביום השבת ובראשי חדשיכ' עד סוף הפרש' ומפטירין השמי' כסאי (ואם מזכיר של ר"ח ע"ל סי' רפ"ד ס"ב) חוץ מראש חדש אלול שחל להיות בשבת שמפטירין עניי' סוערה: הגה ויש אומרים השמים כסאי (טור ומרדכי פרק בני העיר ומנהגים) וכן נוהגים במדינות אלו אבל ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין שמעו (אבודרהם ומרדכי פ' בני העיר ומנהגים) וי"א השמי' כסאי וכן עיקר במקום שאין מנהג (ת"ה סי' י"ט ומנהגי מהרא"ק) ואם אירע ראש חדש בד' פרשיות מפטירין בשל פרשה (מנהגים) ועיין לקמן סי' תרפ"ה:
Leyes de Rosh Jodesh cuando coincide con Shabat. Contiene tres apartados: Si Rosh Jodesh cae en Shabat, en Arvit, Shajarit y Minjá se rezan siete bendiciones y se añade «Yaale Veyavó» en la bendición del servicio, sin mencionar Shabat dentro de «Yaale Veyavó». Se sacan dos rollos de la Torá: del primero leen siete personas la porción semanal, y del segundo el maftir lee desde «Y en el día de Shabat» y «Y en los comienzos de vuestros meses» hasta el final de la sección. La Haftará es «Los cielos son Mi trono» (sobre la mención de Rosh Jodesh, véase el capítulo 284, apartado 2), salvo cuando Rosh Jodesh de Elul coincide con Shabat, en cuyo caso se lee «Afligida, azotada por la tormenta». Glosa: Hay quienes sostienen que se lee «Los cielos son Mi trono» (Tur, Mordejai, capítulo Bené haír, y Minhaguim), y así se acostumbra en estas tierras. Pero cuando Rosh Jodesh de Av cae en Shabat se lee «Escuchad» (Abudarham, Mordejai, capítulo Bené haír, y Minhaguim); otros dicen «Los cielos son Mi trono», y esta es la regla principal donde no hay costumbre establecida (Terumat Hadeshen, capítulo 19, y Minhagué Maharac). Si Rosh Jodesh coincide con alguna de las cuatro parashiyot especiales, se lee la Haftará de esa parashá (Minhaguim). Véase más adelante el capítulo 685.