Shulchan Arukh Orach Chayim 428
Shulján Aruj, Óraj Jaim 428:1
סדר קביעת המועדים וקריאת הפרשיות. ובו ח סעיפים: אלו הימי' שאין קובעי' בהם המועדי' לא אד"ו ר"ה ולא אג"ו י"ה לא זב"ד פורים לא בד"ו פסח ולא גה"ז עצרת והו"ר לא ג' חנוכ' ולא אג"ו צום אסתר ולא בד"ו צום תמוז ואב. לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל"ג לעומר וסימן פל"ג וביום שיהיה חנוכה יהיה עצרת:
Orden de fijación de las festividades y de lectura de las parashiyot. Contiene ocho apartados: Estos son los días de la semana en los que no se fijan las festividades: Rosh Hashaná no cae en los días indicados por אד״ו; Yom Kipur, no en אג״ו; Purim, no en זב״ד; Pésaj, no en בד״ו; Shavuot y Hoshana Rabá, no en גה״ז; Janucá, no en el tercer día de la semana; el ayuno de Ester, no en אג״ו; y los ayunos de Tamuz y Av, no en בד״ו. El día de la semana en que cae Purim es siempre aquel en que cae Lag Baómer, y su mnemotecnia es פל״ג. Y el día de la semana en que cae Janucá es aquel en que cae Shavuot.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 428:2
אלו הימים שהוקבעו בהם ראשי חדשי' ולא בזולתם ניסן אגה"ז אייר בגה"ז סיון אגד"ו תמוז אגה"ו אב בדו"ז אלול אבד"ו תשרי בגה"ז מרחשון גדו"א כסליו א"ב ג"ד ה"ו טבת אבגד"ו שבט בגדה"ז אדר זבד"ו (ובעיבור אדר ראשון בדה"ז ושני בדו"ז):
Estos son los únicos días de la semana en que pueden comenzar los meses: Nisán, אגה״ז; Iyar, בגה״ז; Siván, אגד״ו; Tamuz, אגה״ו; Av, בדו״ז; Elul, אבד״ו; Tishréi, בגה״ז; Marjeshván, גדו״א; Kislev, א״ב ג״ד ה״ו; Tevet, אבגד״ו; Shevat, בגדה״ז; Adar, זבד״ו (y, en año embolismal, Adar primero, בדה״ז; y Adar segundo, בדו״ז).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 428:3
סימן לקביעת המועדים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"ף פירוש ביום א' של פסח יהיה לעולם ת"ב וסימן על מצות ומרורים יאכלוהו ביום ב' בו שבועו' וביום ג' בו ר"ה ביום ד' בו קריאת התורה שהוא שמחת תורה ביום ה' בו צום כיפור ביום ו' בו פורים שעבר:
La mnemotecnia de la fijación de las festividades es א״ת ב״ש ג״ר ד״ק ה״ץ ו״ף. Significa que el día de la semana en que cae el primer día de Pésaj caerá siempre Tishá Beav, y la señal es «Con panes ácimos y hierbas amargas lo comerán»; el del segundo día de Pésaj, Shavuot; el del tercero, Rosh Hashaná; el del cuarto, la lectura de la Torá, es decir, Simjat Torá; el del quinto, el ayuno de Kipur; y el del sexto, el Purim anterior.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 428:4
לעולם קורין צו את אהרן קודם פסח בפשוט' ומצורע במעוברת חוץ מבה"ח מעוברת (וה"ש מעוברת) שקורים אחרי מות קודם הפסח ולעולם קורין פרשת במדבר סיני קוד' עצרת תשעה באב קודם ואתחנן אתם נצבי' קודם ר"ה ולכן כשר"ה ביום ב"ג שיש שתי שבתו' בין ר"ה לסוכו' צריכי' לחלק נצבים וילך כדי שיקראו וילך בין ר"ה לצום כפור והאזינו בין צום כפור לסוכו' וסי' ב"ג המלך פת וילך אבל כשר"ה ביום ה"ו אז אין בין ר"ה לסוכו' אלא שבת אחת שקורין בה האזינו אז וילך עם נצבי' קודם ר"ה וסימן לפשוט' פקדו ופסחו ולמעובר' סגרו ופסחו מנו ועצרו צומו וצלו קומו ותקעו:
En un año ordinario siempre se lee la parashá «Ordena a Aharón» antes de Pésaj, y en un año embolismal, «Metzorá», salvo en ciertos años embolismales designados בה״ח (y וה״ש), en los que se lee «Ajarei Mot» antes de Pésaj. Siempre se lee la parashá «En el desierto de Sinaí» antes de Shavuot, Tishá Beav antes de «Vaetjanán» y «Vosotros estáis firmes» antes de Rosh Hashaná. Por eso, cuando Rosh Hashaná cae en los días ב״ג, de manera que hay dos Shabatot entre Rosh Hashaná y Sucot, es necesario separar «Nitzavim» de «Vayélej» para leer «Vayélej» entre Rosh Hashaná y Yom Kipur, y «Haazinu» entre Yom Kipur y Sucot. Su señal es «ב״ג המלך פת וילך». Pero si Rosh Hashaná cae en los días ה״ו, solo hay un Shabat entre Rosh Hashaná y Sucot, en el que se lee «Haazinu»; en ese caso «Vayélej» se lee unido a «Nitzavim» antes de Rosh Hashaná. La mnemotecnia del año ordinario es: «Contad y celebrad Pésaj»; la del año embolismal: «Cerrad y celebrad Pésaj; contad y celebrad Shavuot; ayunad y orad; levantaos y haced sonar [el shofar]».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 428:5
פרשת האזינו מחלקים פרשיותיה כדרך שהיו מחלקין אותה במקדש שהיו קורין השירה פעם אחת לששת ימי השבוע וסי' הזי"ו ל"ך. האזינו. זכור. ירכיבהו. וירא. לו חכמו. כי אשא אל שמים עד סוף השירה והשביעי קורא מסוף השירה עד סוף הפרשה: הגה ודוקא בשבת מחלקין הפרשיות אבל במנחה בשבת וב' וה' אין לחוש (מרדכי פרק הקורא עומד):
La parashá «Haazinu» se divide en secciones de la misma manera que se dividía en el Templo, donde se leía el cántico completo una vez a lo largo de los seis días de la semana. La mnemotecnia es הזי״ו ל״ך: «Escuchad», «Recuerda», «Lo hizo cabalgar», «Y vio», «Si hubieran sido sabios» y «Porque alzaré a los cielos» hasta el final del cántico; el séptimo lector lee desde el final del cántico hasta el final de la parashá. Glosa: Solo en Shabat se aplican estas divisiones; en Minjá de Shabat y en las lecturas de lunes y jueves no es necesario tenerlas en cuenta (Mordejai, capítulo Hakoré omed).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 428:6
קללות שבתורת כהנים אין מפסיקין בהם אלא אחד קורא כולם ומתחילין בפסוקי' שלפניהם ומסיים בפסוקי' שלאחריהם אבל קללות שבמשנה תורה יכולים להפסיק בהם ואעפ"כ נהגו שלא להפסיק בהם: (וכן נהגו שלא לקרות א' בשמו לעלות אלא קורין מי שירצה):
Las maldiciones del Levítico no se interrumpen: una sola persona las lee enteras, comenzando por los versículos anteriores y terminando con los posteriores. En cambio, las maldiciones del Deuteronomio pueden dividirse, aunque se acostumbra no hacerlo. (También se acostumbra no llamar por su nombre a alguien para esa aliyá, sino decir que suba quien lo desee).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 428:7
ח' פסוקים אחרונים שבתורה אין מפסיקין בהם אלא יחיד קורא את כולם:
Los ocho últimos versículos de la Torá no se dividen: una sola persona los lee todos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 428:8
מי"ז בתמוז ואילך מפטירין ג' דפרענותא ז' דנחמתא תרתי דתיובתא ג' דפורענותא דברי ירמיה שמעו דבר ה' חזון ישעיהו שבע דנחמתא נחמו ותאמר ציון עניה סוערה אנכי רני עקרה קומי אורי שוש אשיש וביום צום גדליה במנחה מפטירין דרשו ובשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורי' מפטירין לעולם שובה וכשר"ה בב"ג שיש שבת בין י"ה לסוכו' וקורין בו האזינו מפטירין בו וידבר דוד וי"א שכשר"ה בב"ג שוילך בין ר"ה לי"ה מפטירין בו דרשו ובשבת שבין י"ה לסוכו' שקורין האזינו מפטירין שובה: הגה והמנהג כסברא הראשונה ובשאר שבתות השנה מפטירין מעין הפרשה (טור) כשקורין שתי פרשיות מפטירין באחרונה (מרדכי פרק בני העיר) ובלבד באחרי מות וקדושים דמפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרת א"מ (מנהגים) ונוהגין להפטיר בחתונה שוש אשיש ואין דוחין מפניה שום הפטרה הנזכרת כאן ולא של ד' פרשיות ולא של ר"ח או מחר חדש או חנוכה או שירה (מרדכי פרק בני העיר והטור ומנהגים) אבל שאר הפטרות דוחין מפניה וכבר נתבאר לעיל סי' תכ"ה דאין מדלגין מנביא לנביא (וגם נתבאר שם סעיף ב' אם דוחין מפני של ראש חדש אחת מאלו הפטרות שנזכרות כאן):
Desde el diecisiete de Tamuz se leen tres Haftarot de calamidad, siete de consuelo y dos de arrepentimiento. Las tres de calamidad son: «Palabras de Yirmiyahu», «Oíd la palabra del Eterno» y «Visión de Yeshayahu». Las siete de consuelo son: «Consolad», «Y dijo Sión», «Afligida, azotada por la tormenta», «Yo, Yo», «Canta, estéril», «Levántate, resplandece» y «Me alegraré mucho». En la tarde del ayuno de Guedaliá se lee «Buscad». En el Shabat entre Rosh Hashaná y Yom Kipur se lee siempre «Regresa». Cuando Rosh Hashaná cae en ב״ג y hay un Shabat entre Yom Kipur y Sucot, en el que se lee «Haazinu», se lee como Haftará «Y David habló». Algunos sostienen que, cuando Rosh Hashaná cae en ב״ג y se lee «Vayélej» entre Rosh Hashaná y Yom Kipur, debe leerse «Buscad» como Haftará, y en el Shabat entre Yom Kipur y Sucot, cuando se lee «Haazinu», debe leerse «Regresa». Glosa: La costumbre sigue la primera opinión. En los demás Shabatot del año se lee una Haftará relacionada con la parashá (Tur). Cuando se leen dos parashiyot se escoge la Haftará de la segunda (Mordejai, capítulo Bené haír), salvo cuando se leen «Ajarei Mot» y «Kedoshim», en cuyo caso se lee «¿No sois como los hijos de los etíopes?», que es la Haftará de Ajarei Mot (Minhaguim). En una boda se acostumbra leer «Me alegraré mucho»; sin embargo, esta Haftará no desplaza ninguna de las mencionadas aquí, ni las de las cuatro parashiyot especiales, ni las de Rosh Jodesh, «Mañana es luna nueva», Janucá o el cántico (Mordejai, capítulo Bené haír; Tur y Minhaguim). Sí desplaza las demás Haftarot. Ya se explicó en el capítulo 425 que no se salta de un profeta a otro (y en el apartado 2 de ese capítulo se explicó si la Haftará de Rosh Jodesh desplaza a alguna de las aquí mencionadas).
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
