Shulján Aruj, Óraj Jaim 443:1
דין חמץ בערב פסח לאחר שש. ובו ג סעיפים: חמץ מו' שעות ולמעלה ביום י"ד אסור בהנאה (אפי' חמצו של עכו"ם אסור ליהנות ממנו) (טור סי' ת"נ וריב"ש סי"ח) ואסרוהו חכמים ב' שעות קודם דהיינו מתחלת שעה חמישית ומיהו כל שעה חמישית מותר בהנאה ורשאי למכרו לעכו"ם אפי' הרבה ביחד שודאי לא יאכלנו קודם פסח ויכול להאכילו לבהמה חיה ועוף ובלבד שיעמוד עליהם לראות שלא יצניעו ממנו ויבער מה ששיירו ממנו ומתחלת שעה ששית ולמעל' אסרוהו גם בהנא': הגה ובשנת העיבור שהיום ארוך אלו הארבע שעות לפי ענין היום ומותר לאכול חמץ עד שליש היום (רמב"ם בפירוש המשנה ריש ברכות ומהרי"ו) וי"א עד ב' שעות קודם חצות: (תה"ד סימן קכ"א):
Ley del jametz en vísperas de Pésaj, después de la sexta hora. Contiene tres apartados: El jametz está prohibido para obtener beneficio desde la sexta hora en adelante del día catorce (incluso está prohibido obtener beneficio del jametz de un no judío; Tur, capítulo 450, y Rivash, capítulo 18). Los sabios lo prohibieron dos horas antes, es decir, desde el comienzo de la quinta hora. Sin embargo, durante toda la quinta hora está permitido obtener beneficio de él y venderlo a un no judío, incluso una gran cantidad junta que con seguridad no consumirá antes de Pésaj. También puede dárselo de comer a ganado, animales y aves, siempre que los vigile para comprobar que no lo esconden y elimine lo que dejen. Desde el comienzo de la sexta hora los sabios lo prohibieron incluso para beneficio. Glosa: En un año embolismal, cuando el día es largo, estas cuatro horas se calculan de acuerdo con la duración del día, y está permitido comer jametz hasta un tercio de la jornada (Rambam, comentario a la Mishná, inicio de Berajot; Mahariv). Otros dicen que hasta dos horas antes del mediodía (Terumat Hadeshen, capítulo 121).