Shulchan Arukh Orach Chayim 451
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:1
דיני הגעלת כלים. ובו כז סעיפים: קדרות של חרס שנשתמש בהם חמץ כל השנה אפילו אותם שעושים בהם דייס' ומיני קמחים משפשפן היטב בענין שלא יהא חמץ ניכר בהם ומותר לשהותן לאחר הפסח להשתמש בהם בין במינו בין שלא במינו ומצניען בפסח במקום צנוע שאינו רגיל לילך שם כדי שלא יבא להשתמש בהם בפסח וטוב לסוגר' בחדר ולהצניע המפתח אבל היסק שיסיקם באש אינו מועיל להם ולא לשום כלי חרס שנשתמש בהם חמין אפילו שלא ע"י האור אלא שעירה לתוכו רותחין: הגה ויש אוסרים אפילו בכלי שני (המגיד פ"ה) ואפילו אם ימלאום גחלים דחיישי' דלמא חייס עלייהו שמא פקעו (פי' שמא יתבקעו) ולא עביד להו הסקה מעליא ומיהו אם החזירן לכבשן שמצרפן בו כלי חרש חדשים מותר דכיון שמכניסן להיסק גדול כזה ודאי לא חייס עלייהו דילמא פקעי אבל לתנורים שלנו לא: הגה כל כלי הצריך ליבון או הגעלה אסור להשתמש בו אפי' צונן בלא הכשר (מרדכי ר"פ כל שעה) וע' בי"ד סי' קכ"א:
Leyes de hagalá de utensilios. Contiene veintisiete apartados: Las ollas de barro que se utilizaron para jametz durante todo el año, incluso aquellas en las que se preparan gachas y alimentos hechos con harina, deben frotarse bien hasta que no quede en ellas jametz visible. Se pueden conservar para utilizarlas después de Pésaj, sea para alimentos de la misma clase o de otra clase, y durante Pésaj deben guardarse en un lugar apartado al que no se suela ir, para que nadie llegue a utilizarlas. Es conveniente encerrarlas en una habitación y guardar la llave. Sin embargo, calentarlas al fuego no sirve para habilitarlas, ni sirve para ningún otro utensilio de barro que haya sido utilizado con alimentos calientes, aunque no se hubiera calentado directamente al fuego sino únicamente vertido agua hirviendo dentro de él. Glosa: Hay quienes prohíben incluso si fue utilizado como recipiente de segundo grado (Hamaguid, capítulo 5). Aunque se llenen de brasas, se teme que el dueño se apiade de los utensilios para que no se agrieten y no los caliente suficientemente. Sin embargo, si se vuelven a introducir en el horno donde se cuecen utensilios nuevos de barro, están permitidos, porque al someterlos a un fuego tan intenso ciertamente no se teme que el dueño se apiade de ellos por miedo a que se rompan. Esto no se aplica a nuestros hornos domésticos. Glosa: Todo utensilio que requiera calentamiento al rojo o hagalá no debe usarse ni siquiera en frío sin su debida habilitación (Mordejai, comienzo del capítulo Kol Shaá). Véase Yoré Deá, capítulo 121.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:2
כוביא שהוא כלי שעושין מלבנים ועפר ואופים ומטגנין בו וכן תנור קטן שקורין פירלי"א הסיקו מבחוץ אסור לאפות בו בפסח דאין חמץ שבו נפלט בכך ואם מלאו גחלים מבפנים שרי:
Un «kuvia», que es un recipiente construido con ladrillos y tierra en el que se hornea y fríe, así como un horno pequeño llamado «firliá», si solo se calentó desde fuera, está prohibido hornear en él durante Pésaj, pues el jametz que absorbió no se expulsa de ese modo. Si se llena de brasas por dentro, está permitido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:3
סכינים מגעילן בכלי ראשון ומותרין וכלי ראשון נקרא שהרתיחו בו מים על האש אפי' אינו עתה על האש רק שעודנו רותח וקודם ההגעלה צריך לשופם יפה במשחזת או ברחיים להעביר כל חלודה שבהם קודם הכשרה הילכך אם יש בו גומות ואינו יכול לנקותו יפה אין מועיל לו הגעלה (פי' הפלטה שהכלי פולטים האיסור שבהם והוא מלשון שורו עבר ולא יגעיל) לבד וצריך ליבון במקום הגומות: הגה והנדן של סכינים אין לה תקנה בהגעלה ואסור להכניס בה הסכין בפסח (מהרי"ל):
Los cuchillos pueden habilitarse mediante hagalá en un recipiente de primer grado y quedan permitidos. Se llama recipiente de primer grado a aquel en el que se ha hecho hervir agua sobre el fuego, aunque ya no esté sobre el fuego, siempre que el agua siga hirviendo. Antes de la hagalá deben frotarse bien con una piedra de afilar o muela para quitarles todo el óxido que tengan, previamente a la habilitación. Por tanto, si el cuchillo tiene hendiduras que no se pueden limpiar completamente, la sola hagalá no es suficiente (hagalá significa hacer que el utensilio expulse lo prohibido que ha absorbido, de una palabra que significa expulsar), y se necesita calentamiento al rojo en los lugares con hendiduras. Glosa: La vaina de un cuchillo no puede rehabilitarse mediante hagalá y está prohibido introducir en ella el cuchillo durante Pésaj (Maharil).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:4
כלים שמשתמשים בהן ע"י האור כגון שפודים ואסכלאות וכיוצא בהם צריכים ליבון והליבון הוא עד שיהו נצוצות נתזין מהם: הגה ויש מקילין אם נתלבן כל כך שקש נשרף עליו מבחוץ (מרדכי סע"א והגהות מיימוני פי"ו מהלכות מ"א) ונוהגין כסברא הראשונה בכל דבר שדינו בלבון אבל דבר שדינו בהגעלה רק שיש בו סדקים או שמחמירין ללבנו סגי בלבון קל כזה חצובה צריך ליבון (מהרי"ל):
Los utensilios utilizados directamente sobre el fuego, como espetones, parrillas y similares, necesitan libún, es decir, calentarse al rojo hasta que salten chispas de ellos. Glosa: Algunos son indulgentes cuando se calientan tanto que una brizna de paja se quema al aplicarla por fuera (Mordejai, capítulo Ein maamidín, y Hagahot Maimoniot, capítulo 16 de las leyes de alimentos prohibidos). Se acostumbra seguir la primera opinión en todos los utensilios que requieren libún. Pero cuando el utensilio solo requiere hagalá y se le aplica libún por tener grietas o por adoptar una restricción adicional, basta ese calentamiento ligero. El soporte o trípode de las ollas requiere libún (Maharil).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:5
כלים שנשתמש בהם בחמין כפי תשמישן הכשרן אם תשמישן בכלי ראשון כגון כף שמגיסין בו בקדרה צריך להכשירן בכלי ראשון ואם תשמישן בכלי שני הכשרן בכלי שני וכלי שמשתמשים בו בעירוי שמערה מכלי ראשון לא סגי ליה בהכשר דכלי שני אלא צריך לערות עליו מכלי ראשון: הגה כל הכלים שיש בהם סדקים או גומות או חלודה והוא בתוך הכלי ולא יוכל לנקרן ולנקותן אין להגעילן וצריכין ליבון במקום הסדק והחלודה: (רשב"א בתשובה):
Los utensilios utilizados con alimentos calientes deben habilitarse de la misma manera en que se usaron. Si su uso fue en un recipiente de primer grado, como una cuchara con la que se remueve una olla, necesitan habilitación en un recipiente de primer grado. Si su uso fue en un recipiente de segundo grado, pueden habilitarse en uno de segundo grado. Un utensilio que se usa vertiendo sobre él líquido de un recipiente de primer grado no queda habilitado por un tratamiento de segundo grado, sino que es necesario verterle líquido desde un recipiente de primer grado. Glosa: Los utensilios que tienen grietas, hendiduras u óxido en su interior y no pueden rasparse y limpiarse no deben someterse a hagalá; necesitan libún en el lugar de la grieta o del óxido (Rashba, en una responsa).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:6
כל כלי הולכין בו אחר רוב תשמישו הילכך קערות אע"פ שלפעמים משתמשין בהם בכלי ראשון על האש כיון שרוב תשמישן הוא בערוי שמערה עליהם מכלי ראשון כך הוא הכשרן: הגה ויש מחמירין להגעיל הקערות בכלי ראשון (טור בשם אבי העזרי ומרדכי פ' כל שעה ותוס' סוף מסכת ע"ז) וכן הוא המנהג וכן בכל דבר שיש לחוש שמא נשתמש בו בכלי ראשון כגון כפות וכדומה לזה (הגהות מיימוני פ"ה ואגור) ויש מחמירין להגעיל כל כלי שתייה אע"פ שתשמישן בצונן משום שלפעמים משתמשין בהם בחמין (רבינו ירוח') וכן הוא המנהג להגעילן ובדיעבד סגי להו בשטיפ' וקערות גדולות שלא יוכל להכניס תוך כלי ראשון יתן עליהן אבן מלובן ויערה עליהם רותחין מכלי ראשון והוי ככלי ראשון וכן כל כיוצא בזה ויעביר האבן על כל הכלי שאז מגעיל כולו: (מרדכי פרק כל שעה והגהת מיימוני פ"ה ואגור ואיסור והיתר הארוך כלל נ"ח):
Respecto de cada utensilio, se sigue su forma de utilización más frecuente. Por tanto, aunque a veces se empleen los cuencos dentro de un recipiente de primer grado situado sobre el fuego, dado que por lo general se usan vertiendo sobre ellos líquido de un recipiente de primer grado, así deben habilitarse. Glosa: Algunos son estrictos y exigen hacer hagalá de los cuencos en un recipiente de primer grado (Tur, en nombre de Avi Haezrí; Mordejai, capítulo Kol Shaá; Tosafot, final de Avodá Zará), y así es la costumbre. Lo mismo ocurre con todo objeto que pudiera haber sido utilizado en un recipiente de primer grado, como cucharas y similares (Hagahot Maimoniot, capítulo 5, y Agur). Algunos exigen hacer hagalá a todos los recipientes para beber aunque se usen en frío, porque a veces se emplean con bebidas calientes (Rabenu Yerujam), y esa es la costumbre; pero a posteriori basta con enjuagarlos. Para los cuencos grandes que no puedan introducirse en un recipiente de primer grado, se debe colocar encima de ellos una piedra calentada al rojo y verter sobre ellos agua hirviendo procedente de un recipiente de primer grado; así se consideran tratados como por un recipiente de primer grado. Se hará lo mismo en casos semejantes y se moverá la piedra por toda la superficie para que el utensilio entero reciba la hagalá (Mordejai, capítulo Kol Shaá; Hagahot Maimoniot, capítulo 5; Agur; Isur Veheter Hearoj, regla 58).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:7
יש מי שאומר דכפות העשויות מקרן אין להם תקנה בהגעלה דכיון שמתקלקלין במים חמין חיישינן דלמא חייס עלייהו:
Hay quien dice que las cucharas hechas de cuerno no pueden rehabilitarse mediante hagalá, pues se deterioran con el agua caliente y se teme que el dueño evite someterlas a un tratamiento suficiente para no estropearlas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:8
אחד כלי עץ ואחד כלי אבן ואחד כלי מתכת דינם להכשירם בהגעלה: הגה וכן כלי עצם צריכים הגעלה (מרדכי פרק כל שעה):
Los utensilios de madera, de piedra y de metal se rigen por la misma regla: pueden habilitarse mediante hagalá. Glosa: También los utensilios hechos de hueso necesitan hagalá (Mordejai, capítulo Kol Shaá).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:9
המגעיל קודם שעה חמישית יכול להגעיל ביחד כלי ראשון וכלי שני וכלים שבלעו דבר מועט ואינו חושש (ג"כ אם מגעיל מקצת הכלי שני פעמים) (ד"ע):
Quien realiza la hagalá antes de la quinta hora puede introducir juntos utensilios de primer grado y de segundo grado, así como utensilios que solo absorbieron una cantidad pequeña, sin tener que preocuparse. (Tampoco hay problema si somete dos veces a hagalá una parte del utensilio) (opinión propia).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:10
סלים שמולחים בהם הבשר יש מצריכים להם הגעלה ויש מי שחולק ונראין דבריו: (וטוב להגעילן או לקנות חדשים):
Respecto de los cestos que se usan para salar carne, algunos exigen hagalá, y otros discrepan; la opinión de estos últimos parece correcta. (No obstante, es conveniente hacerles hagalá o comprar cestos nuevos).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:11
מחבת שמטגנין (פי' שיוצקין בה שמן לאפותו) בה מותרת בהגעלה ואם היא ארוכה משים חציה והופך עוד ומשים חצי' האחר ואם היא ארוכ' ביותר מלבנ' באמצע ויש מחמירין ללבן המחבת (טי"ד בשם ר' יואל ותשובת רשב"א וטור בשם רש"י ור"ת) (ובלבון כל דהו שקש נשרף עליו מבחוץ סגי ליה) (ד"ע) ונוהגין ללבנו לכתחלה מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין בו גומות (מהרי"ל):
Una sartén utilizada para freír (es decir, en la que se vierte aceite para cocinar el alimento) puede habilitarse mediante hagalá. Si es larga, se introduce la mitad en el recipiente, después se da la vuelta y se introduce la otra mitad. Si es demasiado larga, se somete la parte central a libún. Algunos son estrictos y exigen libún para toda la sartén (Tur, Yoré Deá, en nombre de rabí Yoel; responsa de Rashba; Tur, en nombre de Rashi y Rabenu Tam). (Basta un calentamiento ligero, en el que se queme una brizna de paja aplicada desde fuera) (opinión propia). Se acostumbra hacer libún desde el principio; no obstante, basta la hagalá si la sartén no tiene hendiduras (Maharil).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:12
כל הכלים צריך להגעיל ידותיהן כמותן: הגה מיהו אם לא הגעילו הידות אין לאסור בדיעבד אפי' לכתחלה יכול להגעילו ע"י עירוי שמערה עליהן: (איסור והיתר הארוך כלל ע"א):
Todos los utensilios deben someterse a hagalá también en sus mangos, de igual modo que el resto. Glosa: Sin embargo, si no se sometieron los mangos a hagalá, no debe prohibirse su utilización a posteriori; incluso desde un principio se pueden habilitar vertiendo agua hirviendo sobre ellos (Isur Veheter Hearoj, regla 71).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:13
כלי שיש בו טלאי אם קדם הטלאי לבליעת האיסור אין צריך להסירו דכבולעו כך פולטו ואם קדמה בליעת האיסור לטלאי צריך להסיר הטלאי קודם הגעלה או ישים גחלים על מקום הטלאי עד שישרוף גוף האיסור אם ישנו ואח"כ מגעיל כל הכלי ואם הוא של עץ אין לו תקנה אא"כ ירחיב הסדק כל כך שיוכל להוציא משם מה שבתוכו: הגה רושם שעושים האומנים בתוך כלים מותר להגעילן מאחר שנעשה מחדש וינקרם היטב: (איסור והיתר והגהות):
Si un utensilio tiene un parche, cuando el parche se colocó antes de que el utensilio absorbiera lo prohibido no es necesario quitarlo, porque así como absorbió, también puede expulsarlo. Pero si la absorción de lo prohibido ocurrió antes de colocar el parche, debe quitarse antes de la hagalá, o poner brasas sobre el lugar del parche hasta quemar la sustancia prohibida, si existe, y después someter el utensilio entero a hagalá. Si el utensilio es de madera, no tiene reparación a menos que se ensanche tanto la grieta que sea posible extraer lo que hay dentro. Glosa: Se puede someter a hagalá un utensilio con una marca grabada por el artesano, si fue hecha al fabricarlo, siempre que se raspe y limpie bien (Isur Veheter y Hagahot).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:14
כסוי של ברזל שמכסים בו הקדרה צריך הגעלה כיון שמזיע בכל שעה מחום הקדרה ואם נתנוהו בפסח על הקדרה בלא הגעלה כל התבשיל אסור שזיעת הכסוי מתערב בתבשיל:
Una tapa de hierro utilizada para cubrir una olla necesita hagalá, pues recibe continuamente el vapor del calor de la olla. Si durante Pésaj se puso una tapa así sobre una olla sin haberla sometido a hagalá, todo el guiso queda prohibido, porque el vapor condensado de la tapa se mezcla con el alimento.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:15
כסוי של ברזל שמשימים אותו על החררה כשנאפית על הכירה צריך ליבון:
Una tapa de hierro que se coloca sobre un pan plano mientras se hornea encima de un fogón necesita libún.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:16
מדוכה מותרת בהגעלה ואם היא גדולה שאינו יכול להכניסה ביורה משים בה מים רותחים ומכניס בתוכה אבן רותחת ועולה הרתיחה על שפת' דכל כהאי גונא הוי הגעלה דכלי ראשון: הגה ויש מחמירין ללבן המדוכה (טור י"ד בשם ר' יואל ותשו' רשב"א וטור בשם רש"י ור"ת) אך בלבון כל דהו דהיינו שישרוף עליו קש מבחוץ סגי (ד"ע) ונוהגין ללבן לכתחלה מיהו סגי ליה בהגעלה אם אין בו גומות (מהרי"ל) ואם המדוכה של עץ יש לקלפו בכלי אומנות דחיישינן לגומות ולהגעילו אח"כ: (הגהות מיימוני פ"ה):
Un mortero puede habilitarse mediante hagalá. Si es tan grande que no cabe en una caldera, se pone dentro agua hirviendo y se introduce una piedra calentada al rojo, de manera que el hervor suba hasta el borde; este procedimiento se considera hagalá en recipiente de primer grado. Glosa: Algunos exigen hacer libún al mortero (Tur, Yoré Deá, en nombre de rabí Yoel; responsa de Rashba; Tur, en nombre de Rashi y Rabenu Tam). Pero basta un libún ligero, es decir, quemar paja en el exterior del mortero (opinión propia). Se acostumbra aplicar libún desde el principio; sin embargo, basta la hagalá si no presenta hendiduras (Maharil). Si el mortero es de madera, debe rasparse con una herramienta profesional, por temor a las hendiduras, y después someterse a hagalá (Hagahot Maimoniot, capítulo 5).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:17
הדף שעורכים עליו כל השנה וכן עריבה שלשין בה צריכים הגעלה: הגה ולא מהני בה קילוף בכלי אומנות וכן כל דבר הצריך הגעלה לא מהני ליה קליפה (מהרי"ו) והמנהג שלא להשתמש בפסח בעריבות ודפין שלשין עליהן כל השנה אפי' ע"י הגעלה וכן עיקר (מרדכי פ' כל שעה וכל בו) וכבר נתבאר לעיל סי' תמ"ב סעיף י"א:
La tabla sobre la que se prepara y estira la masa durante todo el año, así como la artesa en la que se amasa, necesitan hagalá. Glosa: No basta con rasparlas con una herramienta profesional; en general, en todo objeto que requiere hagalá no basta con rasparlo (Mahariv). La costumbre es no utilizar durante Pésaj las artesas ni las tablas en las que se amasó durante todo el año, ni siquiera después de someterlas a hagalá, y así debe hacerse (Mordejai, capítulo Kol Shaá, y Kol Bo). Ya se explicó antes en el capítulo 442, apartado 11.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:18
הנפה צריך לדקדק בה מאוד לנקות' מפתיתי החמץ הנדבק בה ונסרך ונדבק בנקבי אריגת הנפה ובעץ שבה וישפשפו אותו במים יפה יפה והוא הדין לכל שאר כלי הלישה שהשפשוף בהם עיקר גדול: הגה ונהגו שלא להשתמש בנפה על ידי הגעלה ואין לשנות (מהרי"ל וב"י) וכן בכל כיוצא בזה כגון הכלי שקורין רי"ב אייז"ן או הכיס של רחיים (מהרי"ל) בכולן לא מהני להו הגעלה וכן סלים שמשתמשין בהם חמץ דינם כנפה אבל שקים ישנים נוהגין בהם היתר ע"י כבוס וצריך להתיר כל התפירות שבהן קודם הכבוס: (ת"ה סי' קי"ו):
El tamiz debe limpiarse con extremo cuidado de las partículas de jametz que se adhieren y quedan atrapadas en los agujeros de su tejido y en sus partes de madera; hay que frotarlo muy bien con agua. Lo mismo vale para todos los demás utensilios utilizados para amasar, pues frotarlos bien tiene una importancia fundamental. Glosa: Se acostumbra no utilizar un tamiz durante Pésaj aunque se someta a hagalá, y no debe modificarse esta costumbre (Maharil y Bet Yosef). Lo mismo se aplica a otros utensilios semejantes, como el llamado «rib aizen» o las bolsas de los molinos (Maharil): la hagalá no es suficiente para ninguno de ellos. También los cestos utilizados con jametz tienen la misma regla que un tamiz. En cambio, los sacos viejos se permiten después de lavarlos, pero es necesario deshacer todas sus costuras antes del lavado (Terumat Hadeshen, capítulo 116).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:19
הרחת שקורין פאל"ה יש אומרים שאין מועיל לה הגעלה וצריך לקנות חדשה:
Respecto de la pala de horno llamada «palá», hay quienes dicen que no sirve someterla a hagalá y que debe comprarse una nueva.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:20
השלחנות והתיבות שמצניעים בהם אוכלין כל השנה רגילים לערות עליהם רותחין לפי שלפעמים נשפך מרק מן הקדרה לתוכן:
Es costumbre verter agua hirviendo sobre las mesas y los arcones en los que se guardan alimentos durante todo el año, porque a veces se derrama sobre ellos caldo procedente de una olla.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:21
חביות של חרס שנתנו בהם שכר שעורים מותרי' בהגעלה או בעירוי שלשה ימים: הגה והגעלת החביות יעשה בדרך זה ילבן אבנים וישימם בהם ויערה עליהם רותחים מכלי ראשון ויגלגל החבית שיגיע הגעלה לכל מקום (הגהות מיימוני פ"ה) ובדיעבד אם נתנו בהם יין או דבש בלא הגעלה רק שהדיחן היטב תחלה מותר לשתות ממנו בפסח (מרדכי פ' כל שעה והגהות אשירי פ"ב דע"א ותה"ד סימן ר"א):
Los barriles de barro en los que se guardó cerveza de cebada pueden habilitarse mediante hagalá o vertiendo agua en ellos durante tres días. Glosa: La hagalá de los barriles debe hacerse de esta manera: se calientan piedras al rojo, se introducen en ellos, se vierte encima agua hirviendo procedente de un recipiente de primer grado y se hace girar el barril para que la hagalá alcance todas sus partes (Hagahot Maimoniot, capítulo 5). A posteriori, si se introdujo en ellos vino o miel sin hagalá, pero se habían enjuagado bien antes, se permite beber su contenido durante Pésaj (Mordejai, capítulo Kol Shaá; Hagahot Asherí, capítulo 2 de Avodá Zará; Terumat Hadeshen, capítulo 201).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:22
כל הכלים אפי' של חרס שנשתמש בהם חמץ בצונן מותר להשתמש בהם מצה אפי' בחמין חוץ מבית שאור ובית חרוסת שאע"פ שלא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן אסור להשתמש בהם מצה בחמין אבל בצונן להניח בהם מצה אפויה מותר אבל אסור ללוש בהם וכל זה בלא הגעלה אבל על ידי הגעלה אפילו בית שאור וחרוסת מותרים אם אינם של חרס אבל לשל חרס לא מהני הגעלה ואפי' לא נשתמש בהם חמץ אלא בצונן לא ישתמש בהם מצה אפילו בצונן והאידנא נהגו עלמא דלא לאשתמושי בפסחא במאני דפחר' עתיקי (פי' כלי חרס ישנים) ותנור של בית החורף דינו ככלי חרס ואסור לשום שום דבר על התנור בפסח (מהרי"ו):
Todos los utensilios, incluso los de barro, que se utilizaron con jametz en frío pueden utilizarse con matzá, incluso caliente, salvo los recipientes destinados a masa madre y a jaróset: aunque solo se hayan utilizado con jametz en frío, está prohibido usarlos con matzá caliente. En frío está permitido colocar en ellos matzá ya horneada, pero no amasar dentro. Todo esto se refiere a utensilios que no recibieron hagalá. Si se hace hagalá, incluso los recipientes de masa madre y jaróset pueden utilizarse, siempre que no sean de barro; en los de barro la hagalá no sirve y, aunque solo se hubieran utilizado con jametz en frío, no se deben usar con matzá ni siquiera en frío. Hoy en día la costumbre general es no utilizar durante Pésaj utensilios viejos de barro (es decir, utensilios de barro antiguos). Un horno utilizado para calentar la vivienda se considera como utensilio de barro y está prohibido colocar cualquier cosa sobre él durante Pésaj (Mahariv).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:23
כלי חרס המצופין בהתוך זכוכית דינם ככלי חרס: הגה ויש מקומות שנהגו שלא להשתמש בכלי חרס גלייזיאר"ט אפילו חדשים (מהרי"ל) ואין להחמיר רק במקום המנהג (תשובת מהרי"ל):
Los utensilios de barro recubiertos de vidrio fundido tienen la misma consideración que los de barro. Glosa: En algunos lugares se acostumbra no utilizar utensilios de barro vidriados, llamados «glaiziart», aunque sean nuevos (Maharil). Solo debe aplicarse esta restricción donde exista esa costumbre (responsa de Maharil).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:24
כלי עץ המצופים בסממנים שקורין ברניס דינם ככלי חרס: הגה ויש מקומות שמחמירים שלא להשתמש בכלים צבועים אפי' הן חדשים (מהרי"ל) וכן המחופין בבדיל ואין להחמיר בזה רק במקום שנהגו איסור (תשובת מהרי"ל):
Los utensilios de madera revestidos con sustancias llamadas «barniz» tienen la misma consideración que los de barro. Glosa: En algunos lugares se adopta la restricción de no utilizar utensilios pintados, aunque sean nuevos (Maharil), ni los recubiertos de estaño. Esta restricción solo debe aplicarse donde exista la costumbre de prohibirlos (responsa de Maharil).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:25
כל כלי השתי' בין צלוחיות בין כוסות מותרי' בשטיפה בין שהם של זכוכית בין שהם של עץ בין שהם של מתכת בין שהם של חרס ואע"פ שלפעמים נותנים בהם לחם חם כיון שרוב תשמישן אינו אלא בצונן סגי בשטיפה שלא הלכו בכל כלי אלא אחר רוב תשמישו: הגה מיהו יש מחמירין ומצריכין הגעלה וכן נוהגין וע"ל ס"ו:
Todos los recipientes para beber, tanto botellas como vasos, pueden habilitarse mediante enjuague, sean de vidrio, madera, metal o barro. Aunque a veces se coloque pan caliente en ellos, como la mayoría de las veces se utilizan solo en frío, basta enjuagarlos; para cada utensilio se sigue su utilización más frecuente. Glosa: No obstante, hay quienes son estrictos y exigen hagalá, y esa es la costumbre. Véase antes el apartado 6.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:26
כלי זכוכית אפי' מכניסן לקיום ואפילו משתמש בהם בחמין אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים ובשטיפה בעלמא סגי להו. הגה ויש מחמירים ואומרים דכלי זכוכית אפי' הגעלה לא מהני להו וכן המנהג באשכנז ובמדינות אלו (סמ"ג ואגור) וכן כלי כסף שיש בתוכן התוך זכוכית שקורין גשמעלצ"ט אין להגעילו אבל מבחוץ אינו מזיק. (תה"ד סימן קלב):
Los utensilios de vidrio, incluso cuando se utilizan para guardar alimentos durante largos períodos y aunque se usen con cosas calientes, no necesitan ninguna habilitación especial, porque no absorben, y basta con enjuagarlos. Glosa: Hay quienes son estrictos y dicen que los utensilios de vidrio no pueden habilitarse ni siquiera mediante hagalá, y así es la costumbre en Ashkenaz y en estas tierras (Semag y Agur). Tampoco deben someterse a hagalá los utensilios de plata recubiertos por dentro con vidrio fundido, llamados «geshmelzt»; pero si el recubrimiento está por fuera no perjudica (Terumat Hadeshen, capítulo 132).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 451:27
שפוד ישן שצלו בו עופות בפסח מותרין אע"פ שמקודם צלו בו בשר מלוח ממלח שלא נבדק: הגה מיהו אין להתיר רק בדיעבד וכן הברזות שבחביות של יין נוהגין להדיחן (אגור ומהרי"ל). וכן העצים שתוחבין בהם כלי שתיה צריכין הדחה לשום בהם כלים בפסח (מהרי"ו):
Si durante Pésaj se asaron aves en un espetón viejo, están permitidas, aunque anteriormente se hubiera asado en él carne salada con sal que no había sido revisada. Glosa: Sin embargo, solo debe permitirse a posteriori. También se acostumbra enjuagar los grifos de los barriles de vino (Agur y Maharil), y los soportes de madera en los que se introducen recipientes para beber deben lavarse antes de colocar en ellos utensilios durante Pésaj (Mahariv).
