Shulchan Arukh Orach Chayim 467
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:1
דין חטים שנפל עליהם מים ותבשיל שנמצא בתוכה חטה. ובו טז סעיפים: דגן שנטבע בנהר או שנפל עליו מים כשם שאסור לאוכלו כך אסור לקיימו אלא מוכרו לישראל ומודיעו כדי שיאכלנו קודם הפסח ואם מכרו לעכו"ם קודם הפסח מוכר מעט לכל אחד ואחד כדי שיכלה קודם הפסח שמא יחזור העכו"ם וימכרנו לישראל:
Leyes del trigo sobre el que cayó agua y de un guiso en el que se encontró un grano de trigo. Contiene dieciséis apartados: El cereal sumergido en un río o sobre el que cayó agua está prohibido tanto para comerlo como para conservarlo. Debe venderse a un judío y advertirle para que lo consuma antes de Pésaj. Si se vende a un no judío antes de Pésaj, se venderá poca cantidad a cada uno para que se termine antes de la festividad, no sea que el no judío vuelva a vendérselo a un judío.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:2
דגן זה שנטבע בנהר או שנפל עליו מים אף על פי שלא נתבקע אסור דכיון דמינח נייחי אתי לידי חימוץ: הגה ולכן יש ליזהר שלא יבאו מים או גשמים מזלפין על החטים כי אז אפי' לא נתבקעו אסורות ודגן שהיה מונח בעלייה וירדו גשמים דרך הגג בקצת המקומות ונתלחלחו אותן שנתלחלחו אסורות אבל שאר מקומות מותר להשהותן מכח ספק ספיקא שמא לא ירדו עליהם גשמים ואם תמצי לומר ירדו שמא לא נתחמצו אבל לאכלן בפסח אסור ולא מהני ספק ספיקא (אגור וכל בו):
El cereal sumergido en un río o sobre el que cayó agua está prohibido aunque los granos no se hayan abierto, pues al permanecer inmóviles pueden fermentar. Glosa: Por tanto, debe evitarse que el agua o la lluvia salpique el trigo, pues entonces, aunque los granos no se hayan abierto, estarán prohibidos. Si había cereal guardado en un desván y la lluvia penetró por el techo en algunos lugares, el que se humedeció está prohibido; pero en los demás lugares se permite conservarlo por una doble duda: quizá no les cayó lluvia y, aun si les cayó, quizá no fermentaron. Sin embargo, está prohibido comerlos en Pésaj, pues la doble duda no resulta suficiente (Agur y Kol Bo).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:3
חטים שבאו בספינה אם הם יבשות וקשות ולא נשתנה מראיהן אחזוקי איסורא לא מחזקינן:
Si el trigo llegó en barco y sus granos están secos y duros, sin cambios en su apariencia, no se presume una prohibición sin motivo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:4
שנה שרבו גשמים וירדו על ערימות שבשדות עד שהיו קצת מהשבלים שעל הערימות מעלים צמחים אין חוששין לסתם חטים של אותה שנה:
En un año de lluvias abundantes que alcanzaron los montones de cereales en los campos, hasta el punto de que algunas espigas de los montones germinaron, no se sospecha por ello de todo el trigo de ese año.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:5
דגן שבמחובר שנתייבש לגמרי ואינו צריך ליניק' כמאן דמנח בכדא דמי ומקבל חימוץ אם ירדו עליו גשמים:
El cereal que sigue unido a la tierra, pero se ha secado por completo y ya no necesita nutrirse de ella, se considera como si estuviera en un recipiente y puede fermentar si le cae lluvia.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:6
חטים שנמצאו בהן מבוקעות אותן שאינן מבוקעות מותרות מפני שהדבר מצוי שבשעת גשמים עליונות הגדיש ותחתיתו מתחמץ ומתבקע ואין המים נוגעים באמצעיתו כלל:
Si se encuentran algunos granos de trigo abiertos, los que no se abrieron están permitidos, porque frecuentemente, cuando llueve, fermentan y se abren los granos de la parte superior e inferior de un montón, mientras que el agua no llega a la parte central.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:7
ישראל שיש לו בורות מלאים חטים וחושש שמא יש בקרקעית הבור ובקירותיו חטים מבוקעים מלחות הבור והארץ בביטול בעלמא סגי: (וע"ל סי' תל"ו סעיף א'):
Un judío que tiene silos llenos de trigo y teme que en el fondo y en las paredes haya granos abiertos por la humedad del silo y de la tierra, se satisface con una simple anulación (véase también el capítulo 436, apartado 1).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:8
דבש של עכו"ם אין מחזיקין בו איסור ואוכלין אותו בפסח: הגה מיהו יש מחמירין (מרדכי פרק כל שעה והגמ"י פ"ד) והמנהג במדינות אלו שלא לאכול דבש רק אותו שמביאין בחביות מן הכוורת שעושין ממנו משקה שקורין מע"ד ותאנים יבשים וענבים יבשים שקורין רוזי"ני גדולים או קטנים תלוי במנהג המקומות כי יש מחמירין שלא לאכלן ויש מקילין ולכן נהגו במדינות אלו להחמיר שלא לאכול שום פירות יבשים אם לא שידוע שנתייבשו בדרך שאין לחוש לחמץ וצוקר אסור לאוכלו אפי' להשהותו אסור (ת"ה סי' קי"א) וביו"ט האחרון אוכלין פירות יבשים וצוק"ר קאנדי"ל שאין בו חשש חימוץ (מהרי"ל) והמנהג במדינות אלו שלא לאכול כרכום שקורין זפרי"ן או נעגלי"ך (מהרי"ל) מיהו אינן אוסרין תערובתן וכן נ"ל:
La miel de un no judío no se presume prohibida y puede comerse en Pésaj. Glosa: Sin embargo, algunos son estrictos (Mordejai, Kol Shaá, y Hagahot Maimoniot, capítulo 4), y en estos países se acostumbra consumir únicamente la miel traída de la colmena en barriles, con la que se elabora una bebida llamada mead. En cuanto a los higos secos y las pasas grandes o pequeñas, depende de la costumbre local: algunos prohíben comerlos y otros los permiten. En estos países se acostumbra evitar todos los frutos secos, salvo que se sepa que fueron secados de manera que no haya sospecha de jametz. Está prohibido comer azúcar, y hasta conservarlo está prohibido (Terumat HaDeshen, capítulo 111). En el último día de Yom Tov se comen frutos secos y azúcar cande que no presenten sospecha de fermentación (Maharil). En estos países se acostumbra no consumir azafrán, llamado safrán, ni clavo, llamado neguel (Maharil), aunque no hacen que su mezcla quede prohibida; así me parece.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:9
תבשיל שנתבשל ונמצאו בו שעורים או חטים אם נתבקעו ממש הרי כל התבשיל אסור ואם לא נתבקעו ממש התבשיל מותר: הגה ואין המנהג כן אלא אוסרים הכל במשהו אפילו לא נתבקעו ואותם חטים או שעורים שורפים אותם:
Si se cocinó un guiso y se encontraron granos de cebada o trigo, todo el guiso está prohibido si los granos se abrieron realmente; si no se abrieron, el guiso está permitido. Glosa: No se acostumbra proceder así, sino prohibirlo todo incluso por una cantidad mínima, aunque los granos no se hayan abierto; esos granos de trigo o cebada se queman.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:10
תרנגולת מבושלת שנמצא בה בפסח חטה מבוקעת מותר למוכרה לעכו"ם שאינה נמכרת יותר ביוקר בשביל החטה שנמצאת בתוכה: הגה ובמדינות אלו נוהגין לשרוף הכל (וע"ל סימן תמ"ז סעיף ג') ואם נמצאת ביום שמיני של פסח מותר להשהותה עד אחר הפסח:
Si en Pésaj se encuentra un grano de trigo abierto dentro de una gallina cocida, se permite venderla a un no judío, porque el grano de trigo encontrado no aumenta su precio. Glosa: En estos países se acostumbra quemarlo todo (véase el capítulo 447, apartado 3). Si se encuentra en el octavo día de Pésaj, puede conservarse hasta después de la festividad.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:11
אם נמצאת חטה בקועה בעיסה או במצה אפויה יסיר ממנה כדי נטילת מקום והשאר מותר ויש מי שאוסר כל העיסה או אותה מצה וראוי לחוש לדבריו אם לא במקום הפסד מרובה או בשעת הדחק: הגה וכן נוהגין תוך הפסח לאסור אותה מצה שנמצא בה החטה ומתירים את האחרות בין שנמצא בה אפויה או חיה ואמרינן כאן נמצאת כאן היתה ואם נמצאת בעיסה אוסרין כל העיסה ודוקא תוך הפסח אבל קודם הפסח אין אוסרין רק כדי נטילה והכי נהוג:
Si se encuentra un grano de trigo abierto en una masa o matzá horneada, se retira la parte alrededor de él en la medida correspondiente y lo restante está permitido. Algunos prohíben toda la masa o esa matzá, y es correcto tener en cuenta su opinión, salvo en caso de gran pérdida económica o necesidad apremiante. Glosa: Así se acostumbra durante Pésaj: se prohíbe la matzá en la que se encuentra el trigo y se permiten las demás, tanto si el grano se encuentra horneado como crudo, pues decimos que donde se encontró allí estaba. Si se encuentra en la masa, toda la masa queda prohibida. Esto se aplica durante Pésaj; antes de Pésaj solo se prohíbe la parte que se retira, y así se acostumbra.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:12
אם מלגו (פי' שהרתיחוהו במים להעביר הנוצה) תרנגולת ואח"כ מצאו במים גרעין חטה בקועה אסורה התרנגולת ואם נמצאת חיטה בקועה או לחם חמץ בכלי של מים ואין בו כדי ליתן טעם שהמים צוננים ובישלו באותו מים תבשיל או לשו עיסה מותר ויש מי שאוסר אם הוא בתוך הפסח: הגה ויש מי שמתיר אפי' במליגת תרנגולים משום דאמרינן שמא אחר כך נפלה לשם (תא"ו נ"ה מח"ו ומהרי"ב) ויש מי שאוסר בשאר בשר ומתיר בתרנגולת מכח ספק ספיקא (מרדכי פרק כל שעה) ולענין מנהג נראה לאסור בשאר בשר או בחטה שלימה אפי' תרנגולת ודוקא אם נמלגו תרנגולים דהיינו שהיו המים חמין אבל אם היו צוננים ושרו שם התרנגולים אין לאסור מספיקא ובמקום דאיכא למימר שמא נתעכלה החטה בתרנגולת כגון שהיא שבורה (מהרי"ב) אפי' במליגה יש להתיר מכח ספק ספיקא מיהו אם נתערבו התערובות ויש הפסד מרובה ומניעת שמחת יום טוב יש להקל בכל זה בספיקת איסור דרבנן שהוא משהו ויש להתיר שאר תבשילין שיש בהן תערובת מאותו תבשיל של הבשר שנשרה במים או נמלג כך נראה לי:
Si se escaldó una gallina en agua caliente para quitarle las plumas y después se encontró en el agua un grano de trigo abierto, la gallina está prohibida. Si se encuentra un grano de trigo abierto o pan jametz en un recipiente de agua fría que no ha recibido sabor de él, y luego se cocinó un guiso o se amasó con esa agua, está permitido. Algunos lo prohíben si sucede durante Pésaj. Glosa: Algunos permiten incluso el escaldado de gallinas, argumentando que quizá el grano cayó después (Toledot Adam VeJavá, sección 5, parte 6, y Mahari Brin). Otros prohíben las demás carnes pero permiten la gallina por una doble duda (Mordejai, Kol Shaá). Respecto a la costumbre, considero que debe prohibirse en otras carnes, o cuando se encuentra un grano entero incluso en una gallina, siempre que las gallinas hayan sido escaldadas con agua caliente; pero si el agua estaba fría y las gallinas permanecieron en remojo, no debe prohibirse por mera duda. Cuando cabe pensar que el trigo fue digerido dentro de la gallina, por ejemplo, si está roto (Mahari Brin), puede permitirse incluso tras el escaldado por la doble duda. No obstante, si las mezclas se mezclaron entre sí, hay gran pérdida y se frustraría la alegría de Yom Tov, puede adoptarse una postura flexible en todas estas situaciones de duda sobre una prohibición rabínica referida a una cantidad mínima. También deben permitirse los demás guisos que contengan una mezcla del guiso de carne que estuvo en remojo o fue escaldada del modo explicado; así me parece.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:13
אם הגעילו יורה מחומצת בת יומא וירדו המים (המחומצים) לבור בתוך הפסח אסור לשתות מימיו בפסח בשביל שנתערבו:
Si se hizo hagalá durante Pésaj a una caldera que contenía jametz y había sido usada ese mismo día, y el agua (con jametz) cayó en una cisterna, está prohibido beber el agua de la cisterna durante Pésaj debido a esa mezcla.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:14
אם נמצאת חטה מבוקעת בתרנגלת קודם מליחה די בשטיפה ואם אחר מליחה די בקליפה ויש מחמירים לומר שמעמיק כל סביבותיה וחותך ומשליך ואם נמלחו עמה תרנגולו' אחרות קולף את כולם: הגה ויש מחמירים לאסור כל מה שימלח ביחד אבל העיקר לאסור אותה חתיכה כולה שנמצא החטה עליה ולהתיר האחרות ע"י קליפה קצת ואם רוצה יוכל למכור הכל לעכו"ם כמו שנתבאר סי' תמ"ז סעיף א' אע"ג דאין נוהגין כן בשאר תערובות חמץ כן נ"ל:
Si se encuentra un grano de trigo abierto en una gallina antes de salarla, basta con enjuagarla; si se encuentra después de salarla, basta con quitarle una capa superficial. Algunos son estrictos y dicen que debe cortarse profundamente alrededor del lugar y desecharlo. Si se salaron otras gallinas junto con ella, se quita la capa superficial de todas. Glosa: Algunos prohíben todo lo que fue salado junto; pero la opinión principal es prohibir toda la pieza sobre la que se encontró el trigo y permitir las demás retirando una pequeña capa. Quien quiera puede venderlo todo a un no judío como se explicó en el capítulo 447, apartado 1, aunque no acostumbramos hacerlo con otras mezclas de jametz; así me parece.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:15
תרנגולת צלויה שנמצאת בה חטה מבוקעת בתוך הפסח חותך מקום פיעפועו לפי אומד הדעת ויש אוסרים את כולה לפי שכשמהפכים השפוד מתפשט הטעם בכל התרנגולת וכן יש מי שאוסר כל התרנגולות הצלויות עמה באותה שפוד הנוגעות זו בזו כי ע"י היפוך השפוד מתפשט מזו לזו:
Si durante Pésaj se encuentra un grano de trigo abierto en una gallina asada, debe cortarse, según la estimación, la parte hasta donde penetró su sabor. Algunos prohíben toda la gallina, porque al girar el espetón el sabor se extiende por toda ella. También hay quien prohíbe todas las gallinas asadas en el mismo espetón que estén tocándose, porque al girarlo se transmite el sabor de unas a otras.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 467:16
חטה או שעורה שנמצאת בזפק העוף לאחר שהבהבו אותו העוף מותר והחטה והשעור' צריך לשרפם דלא חשיבי כמעוכלים:
Si se encuentra trigo o cebada en el buche de un ave después de chamuscarla, el ave está permitida; pero el trigo y la cebada deben quemarse, pues no se consideran digeridos.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
