Shulchan Arukh Orach Chayim 468
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:1
שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות. ובו י סעיפים: העוש' מלאכ' בערב פסח מחצות ולמעלה משמתין אותו ואפי' לעשות בחנם אסור ויש מי שאוסר אפילו ע"י עכו"ם ויש מי שמתיר (וכן הוא המנהג):
Prohibición de realizar trabajos en la víspera de Pésaj después del mediodía. Contiene diez apartados: A quien realiza un trabajo en la víspera de Pésaj desde el mediodía en adelante se le impone una sanción de excomunión; está prohibido incluso hacerlo gratuitamente. Algunos lo prohíben incluso mediante un no judío; otros lo permiten (y esta es la costumbre).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:2
במה דברים אמורים כשעושה מלאכה להשתכר (או בחנם והוא מלאכה גמורה לתפור בגדים ממש) (ב"י) אבל מתקן הוא כליו ליום טוב וכן מי שכותב ספרים לעצמו דרך לימודו מותר:
¿A qué se refiere lo anterior? Al trabajo que se realiza para ganar dinero (o gratuitamente, si se trata de un trabajo propiamente dicho, como confeccionar prendas de vestir) (Bet Yosef). Pero se permite reparar los propios utensilios para Yom Tov; también quien escribe libros para sí mismo como parte de sus estudios puede hacerlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:3
קודם חצות מקום שנהגו לעשות מלאכה עושים מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין: הגה ולדידן מקום שנהגו שלא לעשות (מהרי"ו) ודוקא מלאכות גמורות אבל שאר מלאכות אפי' מנהג ליכא (מהרי"ב):
Antes del mediodía, donde se acostumbra trabajar, se trabaja; y donde se acostumbra no hacerlo, no se trabaja. Glosa: Para nosotros rige la costumbre de no hacerlo (Mahari Weil), pero esto se refiere solo a labores propiamente dichas; respecto de otros trabajos no existe ni siquiera tal costumbre (Mahari Brin).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:4
ההולך ממקו' שעושים למקום שאין עושים לא יעשה ביישוב מפני המחלוקת אבל עושה הוא במדבר וההולך ממקו' שאין עושים למקום שעושי' לא יעשה ונותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם ואעפ"כ לא יתראה בפניהם שהוא בטל מפני איסור לעולם אל ישנה אדם מפני המחלוקת וכן מי שדעתו לחזור למקומו נוהג כאנשי מקומו בין להקל בין להחמיר והוא שלא יתראה בפני אנשי המקום שהוא בו מפני המחלוק':
Quien viaja de un lugar donde se trabaja a otro donde no se trabaja no debe trabajar en la zona habitada para evitar disputas, aunque puede hacerlo en un lugar desierto. Quien viaja de un lugar donde no se trabaja a uno donde sí se trabaja tampoco debe trabajar. Se le aplican tanto las restricciones del lugar de origen como las del lugar de destino. Sin embargo, no debe mostrarse inactivo ante los habitantes a causa de la prohibición, pues una persona nunca debe comportarse de modo diferente si ello provoca una disputa. Quien piensa regresar a su lugar de origen sigue las costumbres de ese lugar, tanto las lenidades como las severidades, siempre que no lo exhiba ante la población del lugar donde se encuentra, para evitar disputas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:5
אפי' במקום שנהגו לעשות לא יתחיל בתחל' מלאכ' בארבע עשר אע"פ שהוא יכול לגומרה קודם חצות אלא שלשה אומניות בלבד הם שמתחילין בהם במקום שנהגו לעשות ועושין עד חצות ואלו הם החייטים והספרים והכובסים אבל שאר אומניות אם התחיל בהם קודם ארבעה עשר הוא שיגמור עד חצות: הגה ויש מקילין לומר ששלשה אומניות הנזכרים מתחילין ועושין עד חצות אפי' במקום שנהגו שלא לעשות ואם התחיל מבעוד יום בשאר אומניות והוא לצורך המועד עושין עד חצות והכי נהוג (טור בשם הרא"ש):
Incluso donde se acostumbra trabajar no se debe comenzar en el día catorce un trabajo nuevo, aunque se pueda terminar antes del mediodía. Únicamente tres oficios pueden comenzar trabajos ese día, en los lugares donde se acostumbra trabajar, y continuar hasta el mediodía: sastres, barberos y lavanderos. Los demás oficios solo pueden terminar antes del mediodía trabajos que iniciaron antes del día catorce. Glosa: Algunos son flexibles y permiten que los tres oficios indicados empiecen y trabajen hasta el mediodía incluso en los lugares donde se acostumbra no trabajar. Si los de otros oficios comenzaron antes del día catorce un trabajo necesario para la festividad, pueden terminarlo hasta el mediodía, y así se acostumbra (Tur en nombre del Rosh).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:6
מושיבין שובכים לתרנגולים בארבע עשר דהיינו לתקן מקום שיעמדו התרנגולים והתרנגולות:
En el día catorce se preparan los gallineros para las gallinas, es decir, se acondicionan los lugares donde estarán los gallos y las gallinas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:7
תרנגולת שישבה על הביצים שלשה ימים או יותר ומתה מושיבין אחרת תחתיה כדי שלא יפסידו הביצים:
Si una gallina estuvo incubando huevos durante tres días o más y murió, se coloca otra en su lugar para que no se pierdan los huevos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:8
גורפין (פי' מוציאין במגריפה והוא כלי המיוחד לכך) זבל מתחת רגלי בהמה:
Se retira con una pala (instrumento destinado a ese fin) el estiércol que se encuentra bajo las patas de los animales.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:9
הזבל שבחצ' לא יוציאנו אלא יסלקנו לצדדי' ואם נתרב' בחצר יוציאנו לאשפה:
No se saca el estiércol del patio; se lo desplaza hacia los lados. Si se acumuló en gran cantidad, se puede llevar al basurero.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 468:10
מוליכים ומביאים כלים מבית האומן כל היום אף על פי שאינם לצורך המועד (ונהגו שלא להקיז בשום עי"ט ואין לשנות) (כל בו בשם מהרי"ו):
Durante todo el día está permitido llevar y recoger utensilios de la casa del artesano, aunque no se necesiten para la festividad. (Se acostumbra no practicar sangrías en ninguna víspera de Yom Tov, y no se debe alterar esta costumbre) (Kol Bo en nombre de Mahari Weil).
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
