Shulján Aruj, Óraj Jaim 469:1
שלא ליחד בשר לפסח. ובו סעיף אחד: אסור לומר על שום בהמ' בין חיה בין שחוטה בשר זה לפסח לפי שנראה שהקדישו מחיים לקרבן פסח ונמצא אוכל קדשי' בחוץ אלא יאמר בשר זה ליום טוב: הגה וגדי מקולס (פי' שלם על ראשו ועל כרעיו ועל קרבו) אע"פ שלא פירש ואמר בשר זה לפסח אסור לעשותו (טור) כדלקמן ר"ס תע"ו אבל מותר לומר חטים אלו לפסח:
Prohibición de destinar carne expresamente a Pésaj. Contiene un apartado: Está prohibido decir de cualquier animal, vivo o sacrificado, «esta carne es para Pésaj», pues parece que se lo consagró en vida como sacrificio pascual y se estaría comiendo carne consagrada fuera del lugar permitido. En cambio, debe decirse: «Esta carne es para Yom Tov». Glosa: Está prohibido preparar un cabrito asado entero, con cabeza, patas y entrañas, incluso si no se dijo expresamente que la carne era para Pésaj (Tur), como se explica más adelante, al comienzo del capítulo 476. Sin embargo, se permite decir «este trigo es para Pésaj».