Shulján Aruj, Óraj Jaim 482:1
דין מי שאין לו מצה שמורה. ובו סעיף אחד: מי שאין לו מצה משומרת אלא כזית מברך על אכיל' מרור ואוכל וכשגומר סעודתו ממצ' שאינה משומרת מברך על אכילת מצה ואוכל אותו כזית ואינו טועם אחריו כלום: הגה ומי שאין לו ב' הלילות רק ג' מצות יברך ליל ראשון המוציא ועל אכילת מצה וכן הכריכה הכל מן הפרוסה וב' השלימות לליל ב' (אבודרהם בשם אבן ירחי):
Ley de quien carece de matzá vigilada. Contiene un apartado: Quien tiene únicamente un kezáit de matzá vigilada bendice «Al ajilat maror» y come maror. Cuando termina su comida de matzá no vigilada, bendice «Al ajilat matzá» y come ese kezáit, sin probar nada después. Glosa: Quien dispone de solo tres matzot para ambas noches debe bendecir la primera noche «Hamotzí» y «Al ajilat matzá» y hacer también el bocado envuelto utilizando la matzá partida, reservando las dos enteras para la segunda noche (Abudraham en nombre de Ibn Yarji).