Shulján Aruj, Óraj Jaim 483:1
דין מי שאין לו יין. ובו סעיף אחד: מי שאין לו יין בליל פסח מקדש על הפת שמברך המוציא ובוצע ומניח ידיו עליו עד שגומר הקידוש ומברך על אכילת מצה ואוכל ואח"כ אוכל שאר ירקות ומסלק השלחן ואומר מה נשתנה וכל ההגדה עד גאל ישראל ומברך על המרור ואוכל ואח"כ כורך מצה ומרור ואוכל: הגה בלא ברכה ובמקום שנוהגים לשתות משקה הנעשה מדבש שקורין מע"ד יכול ליקח אותו משקה לארבע כוסות אם אין לו יין (מהרי"ל) וי"א שאין עושין קידוש על שאר משקין כמו שנתבאר לעיל סי' רע"ב סעיף ט' ול"נ דלענין ד' כוסות יש לסמוך אמאן דאמר דמקדשין על שאר משקין אם הוא חמר מדינה כמו שנתבאר לעיל סי' רע"ב:
Ley de quien no tiene vino. Contiene un apartado: Quien no tiene vino la noche de Pésaj hace Kidush sobre el pan: recita «Hamotzí», lo corta y mantiene las manos sobre él hasta terminar Kidush. Bendice «Al ajilat matzá» y come. Después come las demás verduras, retira la mesa y dice «Ma nishtaná» y toda la Hagadá hasta «Gaál Israel». Bendice sobre el maror y lo come; luego envuelve matzá y maror y los come. Glosa: Sin bendición. En los lugares donde se acostumbra beber una bebida de miel llamada mead, puede utilizarse para las cuatro copas cuando no se tiene vino (Maharil). Algunos opinan que no se hace Kidush sobre otras bebidas, como ya se explicó en el capítulo 272, apartado 9. A mí me parece que, respecto de las cuatro copas, puede seguirse la opinión que permite Kidush sobre otras bebidas cuando constituyen la bebida habitual de la región, como se explicó en el capítulo 272.