Shulchan Arukh Orach Chayim 490
Shulján Aruj, Óraj Jaim 490:1
סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד. ובו ט סעיפים: ביום שני קורין בפרשת אמור שור או כשב עד סוף הענין ומפטיר קורא כמו ביום ראשון ומפטיר במלכים בפסח דיאשיהו מוישלח המלך עד ואחריו לא קם כמוהו:
Orden de la plegaria del segundo día y de las plegarias de Jol HaMoed. Contiene nueve apartados: El segundo día se lee en la parashá Emor desde «Un toro o un cordero» hasta el final de ese asunto. El maftir lee lo mismo que en el primer día. La haftará se lee en el libro de los Reyes, sobre el Pésaj de Yoshiyahu, desde «Y el rey mandó» hasta «Después de él no surgió otro semejante».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 490:2
יום ג' שהו' חש"מ ערבית ושחרית ומנחה מתפלל כדרכו ואומר יעלה ויבא בעבודה ואם לא אמרו מחזירין אותו וכן מזכירו בברכת המזון ואם לא אמרו אין מחזירין אותו ובמוסף מתפלל כדרך שמתפלל במוסף של י"ט: הגה אלא כשמגיע לעל ידי משה עבדך כאמור אומר והקרבתם עולה וגו' עד ושני תמידים כהלכתם (טור):
El tercer día, que es Jol HaMoed, se rezan Arvit, Shajarit y Minjá como de costumbre, introduciendo «Yaalé veyavó» en la bendición del servicio. Si se omitió, se repite la plegaria. También se menciona en Birkat HaMazón, pero si se omitió, no se repite. En Musaf se reza como en el Musaf de Yom Tov. Glosa: Sin embargo, al llegar a «Por medio de Moshé, Tu siervo, como está escrito», se dice «Y ofreceréis un holocausto», etc., hasta «Y los dos sacrificios diarios conforme a su ley» (Tur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 490:3
נוהגים שבי"ט אומר את יום טוב מקרא קודש הזה ובחש"מ אומר את יום מקרא קודש הזה (ואנו אין נוהגין לומר מקרא קודש כלל לא בי"ט ולא בחוה"מ) (טור):
Se acostumbra decir en Yom Tov «Este día festivo de santa convocación» y en Jol HaMoed «Este día de santa convocación». (Nosotros no acostumbramos decir «santa convocación» en absoluto, ni en Yom Tov ni en Jol HaMoed) (Tur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 490:4
כל הימים של חולו של מועד ושני ימים אחרונים של י"ט קורין ההלל בדילוג כמו בראש חודש:
Durante todos los días de Jol HaMoed y los dos últimos días de Yom Tov se recita el Halel abreviado, como en Rosh Jódesh.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 490:5
סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח משך תורא קדש בכספא פסל במדברא שלח בוכרא וזה הסדר לא ישתנה כי אם כשחל פסח ביום ה' שביום שלישי שהוא שבת קורא ראה אתה אומר אלי שהוא פסל וביום א' ב' ג' קורין קדש בכספא במדברא:
La señal mnemotécnica de las lecturas de los ocho días de Pésaj es: «Mishjú, toro, consagra, con plata, talla, en el desierto, envió, primogénito». Este orden solo cambia cuando Pésaj comienza en jueves: el tercer día, que es Shabat, se lee «Mira, Tú me dices», correspondiente a «talla»; y el domingo, lunes y martes se leen «consagra», «con plata» y «en el desierto».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 490:6
בכל ימי חול המועד ושני ימים טובים אחרונים קורים (הרביעי) בספר שני בקרבנו' המוספין שבפנח' ומתחיל והקרבתם עד סוף פיסקא:
Durante todos los días de Jol HaMoed y los dos últimos días festivos, el cuarto llamado lee en un segundo rollo los sacrificios adicionales de la parashá Pinjás, desde «Y ofreceréis» hasta el final del pasaje.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 490:7
בליל יום טוב האחרון מקדשין על היין ואין אומרים זמן: הגה ואומרים בתפלה ובקידוש זמן חירותינו כמו בי"ט ראשון (מהרי"ל ומנהגים):
La noche del último Yom Tov se hace Kidush sobre vino y no se dice la bendición del tiempo, Shehejeianu. Glosa: En la plegaria y en Kidush se dice «Tiempo de nuestra libertad», como en el primer Yom Tov (Maharil y Minhaguim).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 490:8
מפטירין ביום שביעי וידבר דוד וביום שמיני עוד היום בנוב לעמוד:
La haftará del séptimo día es «Y David pronunció»; la del octavo día es «Hoy todavía se detendrá en Nov».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 490:9
שבת שחל בחול המועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו של שבת ואומר יעלה ויבא בעבוד' ובמוסף אומר סדר מוסף יום חול המועד אלא שמזכיר של שבת ואומר ותתן לנו את יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וכן אומר את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים ומפטירים היתה עלי: הגה ואין מזכירין בברכת ההפטרה לפסח לא באמצע ולא בחתימה ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד ואם שבת בי"ט האחרון אומרים אותו באותו שבת וכן הדין בסוכות עם קהלת ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם) והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים:
Cuando Shabat cae en Jol HaMoed se rezan Arvit, Shajarit y Minjá según el orden habitual de Shabat, añadiendo «Yaalé veyavó» en la bendición del servicio. En Musaf se recita el orden de Musaf de Jol HaMoed, pero mencionando Shabat: «Y nos concediste este día de reposo y este día de la festividad de las matzot»; también se dice «Los sacrificios adicionales de este día de reposo y de este día de la festividad de las matzot», y se concluye «Que santifica el Shabat, a Israel y los tiempos festivos». Como haftará se lee «La mano de Adonai vino sobre mí». Glosa: En las bendiciones de la haftará no se menciona Pésaj, ni en el cuerpo de la bendición ni en su conclusión. Se acostumbra leer Shir HaShirim durante el Shabat de Jol HaMoed. Si Shabat coincide con el último Yom Tov, se lee ese Shabat. Lo mismo ocurre en Sucot con Kohelet, y se acostumbra leer Rut en Shavuot (Abudraham). El pueblo acostumbra no pronunciar sobre estas lecturas las bendiciones «Sobre la lectura de la Meguilá» ni «Sobre la lectura de los Escritos».
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
