Shulchan Arukh Orach Chayim 526
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:1
דין מת ביום טוב. ובו יב סעיפים: מת המוטל לקברו אם הוא בי"ט א' (לא יתעסקו בו ישראל ואפי' יסריח ואי אפשר בעממין אבל) יתעסקו בו עממין אפי' מת בו ביום (וע"ל סי' ד"ש) ואפי' יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח וכל זה בעשיית (קבר) וארון ותכריכין אבל להלבישו ולהחם לו מים לטהרו ולהוציאו ולשומו בקבר מותר ע"י ישראל: הגה וטוב ליזהר לטהרו ע"י קש על גב עור או נסר ולא ע"י סדינים שלא יבא לידי סחיטה (תה"ד סימן פ"ב):
Leyes de una persona fallecida en Yom Tov. Contiene doce apartados: Si hay un cadáver pendiente de sepultura durante el primer día de Yom Tov, los judíos no se ocuparán de prepararlo, aunque vaya a descomponerse, y si no es posible recurrir a no judíos; sin embargo, los no judíos sí se ocuparán de ello, incluso si la persona falleció ese día, y aunque pudiera esperarse hasta el día siguiente sin que se descomponga. Esto se refiere a preparar la tumba, el ataúd y los sudarios, pero se permite a los judíos vestirlo, calentar agua para purificarlo, llevarlo y depositarlo en la tumba. Nota: Conviene efectuar la purificación con paja sobre una piel o tabla, y no con sábanas, para evitar escurrirlas (Terumat Hadeshen, cap. 82).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:2
מת בי"ט ראשון אסור להלינו עד יו"ט שני כדי שיתעסקו בו ישראל:
Si la persona falleció el primer día de Yom Tov, está prohibido retrasar su entierro hasta el segundo para que sean judíos quienes se ocupen de él.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:3
בשבת וביום הכיפורים לא יתעסקו בו כלל אפי' ע"י עממין אפילו להוציאו על ידיהם ולהניחו בכוך (פי' בחפירה) העשויה מאתמול:
En Shabat y en Yom Kipur no se realiza ninguna actividad relativa al entierro, ni siquiera por medio de no judíos, aunque solo se trate de trasladar el cadáver hasta una fosa preparada desde el día anterior.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:4
בי"ט שני יתעסקו בו ישראל אפי' ביום שני של ראש השנה ואפי' לא אשתהי אפילו לחתוך לו הדס מהמחובר ולעשות לו תכריכין וארון ולחצוב לו קבר ולחמם לו מים לטהרו ולגזוז לו שערו ואם אין באותו העיר מקום קברות לישראל מוליכין אותו לעיר אחרת שיש בה שכונת קברות אפי' חוץ לתחום ומשכירין לו ספינה להוליכו ממקום למקום דיום טוב שני לגבי מת כחול שוויה רבנן ואפילו אפשר בעממין יתעסקו בו ישראל: הגה אבל באשכנז ובמדינות אלו אין נוהגים כן אלא כל היכא דאפשר בעממין עושין הקבר והארון ותכריכין ע"י עממין ושאר הדברים עושים ישראלים כמו ביו"ט ראשון אבל אם לא אפשר בעממין מותר לעשות הכל ע"י ישראלים (מרדכי הל' אבל ותה"ד סי' פ"ב) חוץ מן הכיפה שבונים על הקבר שאין בונין אותה בי"ט: הגה אבל מותר לכסותו בעפר כדרכו בחול (ב"י) ודלא כיש מחמירין כן נ"ל בד"א כשרוצים לקברו בו ביום אבל אם אין רוצים לקברו בו ביום אין עושין לו שום דבר איסור מלאכה אפי' ע"י עכו"ם אבל טלטול מותר: (ודין קריאת שמע ותפילה אם מת לו מת בי"ט ראשון או בשני ע"ל סי' ע"א סעיף ב' ולקמן סי' תקמ"ח בסעיף ה'):
En el segundo día de Yom Tov pueden ocuparse del fallecido los judíos, incluso el segundo día de Rosh Hashaná, aunque el cuerpo no haya permanecido sin enterrar mucho tiempo. Pueden incluso cortar mirto aún unido a la tierra, preparar sudarios y ataúd, cavar la tumba, calentar agua para purificarlo y cortarle el cabello. Si no existe un cementerio judío en la ciudad, pueden llevarlo a otra donde sí lo haya, incluso fuera del límite permitido, y alquilar una embarcación para transportarlo, porque los Sabios consideraron el segundo día de Yom Tov como un día laborable para lo relativo al difunto, y los judíos pueden ocuparse aunque haya no judíos disponibles. Nota: Sin embargo, en Ashkenaz y estas regiones no se acostumbra hacerlo así: siempre que sea posible, se encargan a no judíos la tumba, el ataúd y los sudarios, y los judíos hacen lo demás como en el primer día. Si no es posible recurrir a no judíos, los judíos pueden hacerlo todo (Mordejai y Terumat Hadeshen, cap. 82), salvo construir la estructura que se erige encima de la tumba, que no se construye en Yom Tov. Nota: Se permite cubrirla con tierra como en los días laborables (Beit Yosef), y no seguimos a quienes son más estrictos; así me parece. Todo esto es cuando quieren enterrarlo ese mismo día. Si no lo enterrarán hoy, no se hace ningún trabajo prohibido, ni siquiera mediante un no judío, aunque se permite mover el cuerpo. (En cuanto al Shemá y la oración cuando fallece un familiar el primer o segundo día de Yom Tov, véanse el capítulo 71, apartado 2, y el 548, apartado 5).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:5
החופר קבר למת בי"ט שני מותר לו ליטול שכר:
Quien cava una tumba para una persona fallecida durante el segundo día de Yom Tov puede cobrar por su trabajo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:6
מותר ללוות המת ביו"ט ראשון תוך התחום ובי"ט שני אפילו חוץ לתחום וחוזרין למקומם בו ביום וכן מותר להחזיר כלי הקבורה שהוליכו עמהם חוץ לתחום:
Se permite acompañar al difunto durante el primer día de Yom Tov dentro del límite permitido y durante el segundo incluso fuera de dicho límite, regresando a sus casas ese mismo día. También pueden devolver los utensilios funerarios que trasladaron fuera del límite.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:7
המלוים את המת אסורים לרכוב על בהמה אפילו בי"ט שני ואפילו האבלים אבל הקוברים שצריכים לקברו אם אי אפשר מתירים להם בי"ט שני לרכוב על גבי בהמה:
Quienes acompañan al fallecido no pueden montar un animal ni siquiera el segundo día de Yom Tov, incluidos los dolientes; pero a los sepultureros que deben enterrarlo se les puede permitir montar un animal el segundo día, si no hay otro modo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:8
אם נודע לבני עיר אחת שישראל מת רחוק משם ד' או חמשה ימים ולא ניתן לקבורה אע"פ שלא יוכלו להגיע לו עד לאחר המועד מותר לצאת לדרך בי"ט שני כדי למהר קבורתו: הגה ומותר להביא מת בי"ט שני מחוץ לתחום לתוך העיר לקברו בקברות ישראל אף ע"פ שהיה אפשר לקברו במקומו: (ב"י בשם תשובת רשב"א):
Si los habitantes de una ciudad se enteran de que un judío falleció a cuatro o cinco días de viaje y no recibió sepultura, se permite emprender viaje durante el segundo día de Yom Tov para apresurar su entierro, aunque no puedan llegar hasta después de la festividad. Nota: Se permite traer en el segundo día de Yom Tov un cadáver desde fuera del límite hasta la ciudad para enterrarlo en un cementerio judío, aunque hubiera sido posible enterrarlo en su lugar (Beit Yosef, citando una responsa del Rashba).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:9
תינוק שמת בתוך שלשים אם גמרו שערו וצפרניו הוא בחזקת בן קיימא ודינו כמת גדול אע"פ שאין אנו יודעים אם כלו לו חדשיו דרוב נשים יולדות ולד קיימא:
Si un bebé muere dentro de sus primeros treinta días de vida y tiene el cabello y las uñas completamente desarrollados, se presume que era viable y se lo considera como un fallecido adulto, aunque no sepamos si había cumplido todos los meses de gestación, pues la mayoría de las mujeres dan a luz bebés viables.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:10
נפלים שנהגו להסיר ערלתן בצרור אבן או בקנה אסור אפילו ביום טוב שני של גליות: הגה ואסור לקברו ביום טוב אלא מניחו עד למחר: (ב"י)
Los fetos o bebés no viables a los que se acostumbra quitar el prepucio con una piedra o caña no pueden ser circuncidados de ese modo ni siquiera el segundo día de Yom Tov de la diáspora. Nota: Está prohibido enterrarlos en Yom Tov; se los deja hasta el día siguiente (Beit Yosef).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:11
אין קורעין על המת אפי' בי"ט שני אפילו קרוביו:
No se rasgan las vestiduras en señal de duelo por un difunto, ni siquiera durante el segundo día de Yom Tov, aun si se trata de sus familiares.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 526:12
כשמת בליל י"ט שני משכימין וקוברין אותו קודם תפלה כשמת ביום קוברים אותו אחר אכילה: הגה דין צדוק הדין ביום טוב עיין בי"ד סימן ת"א סעיף ו':
Si una persona fallece durante la noche del segundo día de Yom Tov, se madruga y se la entierra antes de la oración; si fallece durante el día, se la entierra después de comer. Nota: Para las reglas de recitar Tziduk Hadín en Yom Tov, véase Yoré Deá, capítulo 401, apartado 6.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
