Shulján Aruj, Óraj Jaim 53:1
דין מי הראוי לירד לפני התיבה. ובו כו סעיפים: אומר שליח צבור ישתבח מעומד:
Ley sobre quién es apto para dirigir la oración. Contiene veintiséis apartados: El oficiante congregacional dice Ishtabaj de pie.
דין מי הראוי לירד לפני התיבה. ובו כו סעיפים: אומר שליח צבור ישתבח מעומד:
Ley sobre quién es apto para dirigir la oración. Contiene veintiséis apartados: El oficiante congregacional dice Ishtabaj de pie.
אין לומר ישתבח אא"כ אמר ברוך שאמר וקצת פסוקי דזמרה:
No se debe decir Ishtabaj a menos que se haya dicho Baruj Sheamar y una parte de los Pesukei DeZimrá.
אין לברך על עטיפת ציצית בין פסוקי דזמרה לישתבח אלא בין ישתבח ליוצר: הגה הש"ץ אם לא היה לו טלית תחלה יתעטף בציצית קודם שיתחיל ישתבח כדי שיאמר הקדיש מיד אחר ישתבח ולא יפסיק וכן אם אין מנין בב"ה ימתין הש"ץ עם ישתבח וישתוק עד שיבא מנין ויאמר ישתבח וקדיש::
No se recita la bendición por envolverse en los tzitzit entre los Pesukei DeZimrá e Ishtabaj, sino entre Ishtabaj y Yotzer. Nota: Si el oficiante no tenía talit al principio, se envolverá en los tzitzit antes de comenzar Ishtabaj, para poder decir Kadish inmediatamente después de Ishtabaj sin interrupción. Asimismo, si no hay minián en la sinagoga, el oficiante esperará antes de Ishtabaj y guardará silencio hasta que llegue un minián; entonces dirá Ishtabaj y Kadish.
ש"צ צריך שיהיה הגון ואיזהו הגון שיהא ריקן מעבירות ושלא יצא עליו שם רע אפי' בילדותו ושיהיה עניו ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים:
El oficiante debe ser una persona digna. ¿Qué significa digna? Que esté libre de transgresiones, que no haya adquirido mala reputación ni siquiera en su juventud, que sea humilde y aceptado por el pueblo, que tenga una melodía agradable y una voz grata, y que esté habituado a leer la Torá, los Profetas y los Escritos.
אם אין מוצאין מי שיהיה בו כל המדות האלו יבחרו הטוב שבצבור בחכמה ובמעשים טובים: הגה ואם היה כאן עם הארץ זקן וקולו נעים והעם חפצים בו ובן י"ג שנה המבין מה שאומ' ואין קולו נעים הקטן הוא קודם מי שעבר עבירה בשוגג כגון שהרג הנפש בשגגה וחזר בתשובה מותר להיות ש"ץ אבל אם עשה במזיד לא דמ"מ יצא עליו שם רע קוד' התשוב':
Si no se encuentra a alguien que reúna todas esas cualidades, se elegirá al mejor de la congregación en sabiduría y buenas acciones. Nota: Si hay un anciano ignorante con voz agradable a quien la gente desea, y un joven de trece años que comprende lo que dice pero cuya voz no es agradable, tiene prioridad el joven. Quien cometió una transgresión involuntariamente, como causar una muerte por error, y se arrepintió, puede ser oficiante; pero quien lo hizo intencionadamente no, pues adquirió una mala reputación antes de arrepentirse.
אין ממנין אלא מי שנתמלא זקנו מפני כבוד הצבור אבל באקראי משהביא שתי שערות יכול לירד לפני התיבה ובלבד שלא יתמנה מפי הצבור או מפי ש"צ הממנה אותו להקל מעליו להתפלל בעדו לעתים ידועים:
Solo se nombra oficiante fijo a quien ya tenga la barba desarrollada, por respeto a la congregación. Pero ocasionalmente, desde que le hayan aparecido dos vellos, puede dirigir el rezo, siempre que no sea nombrado formalmente por la congregación ni por un oficiante que pretenda aligerar su propia carga haciéndolo rezar en su lugar en ocasiones determinadas.
אם אין שם מי שיודע להיות ש"ץ כי אם בן י"ג ויום א' מוטב שיהא הוא ש"ץ משיבטלו מלשמוע קדוש' וקדיש:
Si no hay nadie que sepa oficiar excepto un muchacho de trece años y un día, es preferible que oficie él a que se pierda la oportunidad de escuchar Kedushá y Kadish.
מי שאינו בעל זקן כל שניכר בו שהגיע לכלל שנים שראוי להתמלאות זקנו נתמלא זקנו קרינן ביה הילכך בן כ' שנה אע"פ שאין לו זקן ממנין אותו: הגה וכן אם היה לו זקן אפי' מעט קרינן ביה נתמלא זקנו אם הוא מבן י"ח ולמעלה::
A quien no tiene barba, si es evidente que ha alcanzado la edad en que podría desarrollársele, se le considera como si ya la tuviera; por lo tanto, puede nombrarse a uno de veinte años aunque no tenga barba. Nota: Asimismo, si tiene barba, aunque sea poca, desde los dieciocho años se considera que ya la tiene desarrollada.
סריס י"א שמותר למנותו אם הוא בן כ':
Respecto de un eunuco, algunos dicen que está permitido nombrarlo si tiene veinte años.
יש ללמוד זכות על מקומות שנוהגים שהקטנים יורדין לפני התיבה להתפלל תפלת ערבית במוצאי שבתות: הגה ובמקומות שלא נהגו כן אין לקטן לעבור לפני התיבה אפי' בתפלת ערבית אפי' הגיע לכלל י"ג שנים ביום השבת אין להתפלל ערבית של שבת דהרי עדיין אין לו י"ג שנה:
Se puede defender la costumbre de aquellos lugares donde los menores dirigen la oración vespertina a la salida del Shabat. Nota: Donde no existe esa costumbre, un menor no debe dirigir la oración, ni siquiera Arvit. Aunque cumpla trece años durante el día de Shabat, no debe dirigir la oración de la noche de Shabat, porque todavía no ha cumplido los trece años.
ש"ץ שמאריך בתפלה כדי שישמעו קולו ערב אם הוא מחמת ששמח בלבו על שנותן הודאה להש"י בנעימה תבא עליו ברכה והוא שיתפלל בכובד ראש ועומד באימה ויראה אבל אם מכוין להשמיע קולו ושמח בקולו ה"ז מגונה ומ"מ כל שמאריך בתפלתו לא טוב עושה מפני טורח הצבור:
Si el oficiante prolonga la oración para que escuchen su hermosa voz, cuando lo hace porque se alegra de corazón de agradecer al Santo, bendito sea, con una melodía, merece bendición, siempre que rece con seriedad y permanezca con reverencia y temor. Pero si pretende hacer oír su voz y se regocija de ella, esto es censurable. En cualquier caso, no hace bien quien prolonga demasiado la oración, por la carga que impone a la congregación.
אין ממנין מי שקור' לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן:
No se nombra a quien pronuncia las letras álef como áyin y las áyin como álef.
פוחח והוא מי שבגדו קרוע וזרועותיו מגולים לא ירד לפני התיבה:
Quien va vestido de forma indecorosa, es decir, con la ropa rasgada y los brazos descubiertos, no debe dirigir la oración.
סומא יורד לפני התיבה ובלבד שלא יקרא בתורה משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה:
Una persona ciega puede dirigir la oración, pero no debe leer la Torá, porque no está permitido recitar oralmente lo que debe leerse de un texto escrito.
ש"צ קבוע יורד לפני התיבה מעצמו ולא ימתין שיאמרו לו:
El oficiante fijo pasa espontáneamente a dirigir la oración, sin esperar que se lo pidan.
מי שאינו ש"צ קבוע צריך לסרב מעט קודם שירד לפני התיבה ולא יותר מדאי אלא פעם ראשונ' מסרב וכשיאמרו לו פעם שנייה מכין עצמו כמי שרוצה לעמוד ובפעם שלישית יעמוד ואם האומר לו שירד הוא אדם גדול אינו מסרב לו כלל:
Quien no es oficiante fijo debe rehusarse un poco antes de pasar a dirigir la oración, pero no demasiado: la primera vez se niega; cuando se lo piden por segunda vez se prepara como quien quiere levantarse, y a la tercera se levanta. Si quien lo invita a dirigirla es una persona eminente, no debe negarse en absoluto.
אם טעה ש"ץ וצריכין להעמיד אחר תחתיו אותו שמעמידין תחתיו לא יסרב:
Si el oficiante se equivoca y es necesario poner a otra persona en su lugar, el sustituto no debe negarse.
האומר איני יורד לפני התיבה מפני שבגדי צבועין או מפני שברגלי סנדל לא ירד באותה תפלה כלל מפני שדרך האפיקורסין להקפיד בכך וחיישינן שמא אפיקורסות נזרקה בו: הגה:
Quien diga «No voy a dirigir la oración porque mis ropas están teñidas» o «porque llevo sandalias en los pies» no debe dirigir esa oración en absoluto, porque es propio de los herejes ser escrupulosos en estas cuestiones y se teme que haya sido influido por la herejía. Nota.
יש מונעים גר מלהיו' ש"צ ונדחו דבריה' אפי' יחיד יכול לעכב ולומר איני רוצ' שפלוני יהיה חזן אם לא שכבר הסכים עליו מתחיל': הגה ודוקא שיהי' לאותו יחיד טעם הגון ע"פ טובי העיר אבל בלאו הכי אין היחיד יכול למחות בש"ץ ואם הוא שונאו יכול למחות בו קודם שהסכים עליו ומי שהוא שונא לש"ץ לא יעלה לספר תור' כשקורא התוכחה::
Algunos impiden que un converso sea oficiante, pero sus argumentos fueron rechazados. Incluso un individuo puede oponerse diciendo «No quiero que fulano sea el jazán», a menos que ya hubiera aceptado su nombramiento inicialmente. Nota: Esto solo se aplica si ese individuo tiene una razón legítima conforme al criterio de los dirigentes de la ciudad; sin ella, no puede protestar contra el oficiante. Si es enemigo suyo, puede objetar antes de que se apruebe su nombramiento. Quien odia al oficiante no debe subir a la Torá cuando este lee las reprensiones.
אם אחד רוצה לומר תפלה בשביל אביו ואחד רוצה לומר בשביל אחר מי שירצה הקהל שיאמר התפלה הוא יאמר:
Si uno quiere recitar la oración por su padre y otro quiere recitarla por otra persona, la recitará aquel que elija la congregación.
אין למנות ש"צ ע"פ השר אע"פ שרוב הצבור חפצים בו:
No se debe nombrar oficiante por imposición de una autoridad, aunque la mayoría de la congregación lo quiera.
שליח צבור בשכר עדיף טפי מבנדבה: הגה ואין לאדם להתפלל בלא רצון הקהל וכל מי שמתפלל בחזקה ודרך אלמות אין עונין אמן אחר ברכותיו:
Es preferible un oficiante remunerado a uno voluntario. Nota: Nadie debe dirigir la oración sin el consentimiento de la congregación, y cuando alguien lo hace por la fuerza y de manera violenta, no se responde amén a sus bendiciones.
שכר ש"ץ פורעים מקופת הקהל אע"פ שהש"ץ מוציא הדל כעשיר מ"מ אין יד העני משגת כעשיר: הגה ויש אומרים שגובין חצי לפי ממון וחצי לפי הנפשות וכן הוא מנהג הקהלות:
El salario del oficiante se paga con los fondos comunitarios, pues, aunque él hace cumplir con su obligación tanto al pobre como al rico, el pobre no tiene los mismos recursos que el rico. Nota: Algunos opinan que se recauda la mitad según la riqueza y la otra mitad según el número de personas, y así acostumbran las comunidades.
צבור שצריכין לשכור רב וש"ץ ואין בידם כדי שכר שניהם אם הוא רב מובהק וגדול בתורה ובקי בהורא' הוא קודם ואם לאו ש"ץ קודם:
Una comunidad que necesita contratar un rabino y un oficiante y no tiene suficiente dinero para ambos, si el rabino es destacado, grande en Torá y versado en decisiones legales, tiene prioridad; de lo contrario, el oficiante tiene prioridad.
אין מסלקין חזן מאומנתו אא"כ נמצא בו פסול: הגה ואין מסלקין אותו משום רנון בעלמא כגון שיצא עליו שם שנתפס עם הנכרית או שמסר אדם אבל אם באו עליו עדים בזה וכיוצא בזה מעבירין אותו ושליח צבור שהוא שוחט ובודק לא יתפלל בבגדים הצואין ומסריחין ואם אינו רוצה להחליף בגדיו בשעת התפלה ולהתפלל מעבירין אותו. וש"צ המנבל פיו או שמרנן בשירי הנכרים מוחין בידו שלא לעשות כן ואם אינו שומע מעבירין אותו וש"צ שהזקין ורוצה למנות בנו לסייעו לפרקים אע"פ שאין קול בנו ערב כקולו אם ממלא מקומו בשאר דברים בנו קודם לכל אדם ואין הצבור יכולין למחות בידו::
No se destituye a un jazán de su oficio a menos que se encuentre en él una causa de inhabilitación. Nota: No se le destituye por simples rumores, como que fue sorprendido con una mujer no judía o que denunció a alguien ante las autoridades; pero si se presentan testigos de ello o de algo semejante, se lo destituye. El oficiante que también es matarife ritual e inspector no debe rezar con ropas sucias y malolientes; si se niega a cambiarlas durante la oración, se lo destituye. Se reprende al oficiante que habla obscenamente o canta canciones de los gentiles para que no lo haga, y, si no escucha, se lo destituye. Si el oficiante envejece y desea nombrar a su hijo para ayudarlo ocasionalmente, aunque la voz del hijo no sea tan agradable como la suya, si cumple los demás requisitos para sustituirlo, el hijo tiene prioridad sobre cualquier otro y la congregación no puede oponerse.
קהל שנהגו למנות אנשים על צרכי הצבור לזמן ובהגיע הזמן יצאו אלו ויכנסו אחרים תחתיהם בין לחזן בין לקופה של צדקה בין לשאר מנויים הצריכין לצבור בין שנוטלין עליהם שכר בין שאינם נוטלים אפי' לא קבעו להם זמן סתמן כפירושן מאחר שנהגו כך: הגה יש מי שכתב דשליח צבור יתפלל מתוך ספר המיוחד לצבור דודאי נכתב לשמו:
Una comunidad que acostumbra nombrar personas durante un período para atender los asuntos públicos, de modo que al concluir ese tiempo unos salgan y otros ocupen su lugar, sea en el puesto de jazán, en la administración de la caja de caridad o en otros cargos comunitarios, remunerados o no, incluso si no se estableció expresamente un plazo, la costumbre equivale a haberlo estipulado. Nota: Hay quien escribió que el oficiante debe rezar de un libro destinado a la congregación, pues sin duda fue escrito en nombre de ella.
שולחן ערוך, אורח חיים נ״ג
26 pasajes·100% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.