Shulján Aruj, Óraj Jaim 533:1
מלאכות המותרים בחול המועד. ובו ה סעיפים: מותר לטחון קמח לצורך המועד אפילו כיון מלאכתו במועד ולקוץ עצים מהמחובר ולהטיל שכר בין של תמרים בין של שעורים לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור מיהו אין צריך לצמצם אלא עושה בהרוחה ואם יותיר יותיר אבל לא יערים לטחון או לעשות (שכר) יותר בכוונה או אם יש לו קמח (או שכר ישן) לא יערים (לעשות אחר) ויאמר מזה אני רוצה אבל אם יש לו לחם מותר לטחון (לפת) דפת חמה עדיף והוא הדין בשכר אם החדש עדיף בלא הערמה שרי (המגיד פ"ז):
Labores permitidas durante Jol Hamoed. Contiene cinco apartados: Se permite moler harina para la festividad, aunque se haya dejado intencionadamente ese trabajo para ella; cortar leña unida a los árboles; y elaborar cerveza de dátiles o de cebada para las necesidades de la festividad. Si no es para la festividad está prohibido. No obstante, no es preciso limitar exactamente las cantidades: puede producirse con holgura y dejar lo que sobre. Pero no se permite fingir una necesidad para moler o elaborar más cerveza intencionalmente. Si ya tiene harina (o cerveza vieja), no puede simular que necesita preparar otra diciendo «quiero esta». Si tiene pan, puede moler harina para hacer más, pues el pan caliente es mejor. Lo mismo respecto a cerveza, si la nueva es mejor y no hay engaño (Hamaguid, cap. 7).