Shulchan Arukh Orach Chayim 554
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:1
דברים האסורים בתשעה באב. ובו כה סעיפים: תשעה באב אסור ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המיטה ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים ולשנות במשנה ובמדרש ובגמ' בהלכות ובאגדות משום שנאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב ותינוקות של בית רבן בטלים בו אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם:
Cosas prohibidas el nueve de Av. Contiene veinticinco apartados: El nueve de Av está prohibido lavarse, ungirse, calzarse con zapatos de cuero y mantener relaciones conyugales. Está prohibido leer la Torá, los Profetas y los Escritos, estudiar la Mishná, el Midrash y la Guemará, tanto las leyes como los relatos, porque se dijo: «Los preceptos del Eterno son rectos, alegran el corazón». Los niños que estudian con sus maestros tampoco estudian ese día. Sin embargo, puede leer Job y los pasajes de desgracias de Jeremías; si entre estos hay versículos de consuelo, debe omitirlos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:2
ומותר ללמוד מדרש איכה ופרק אלו מגלחין וכן ללמוד פירוש איכה ופירוש איוב:
Está permitido estudiar el Midrash de Lamentaciones y el capítulo «Elu Megaljín», así como el comentario de Lamentaciones y el de Job.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:3
יש מי שאוסר ללמוד ע"י הרהור:
Hay quien prohíbe estudiar incluso mediante la reflexión mental.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:4
ומותר לקרות כל סדר היום ופרשת הקרבנות ומשנת איזהו מקומן ומדרש רבי ישמעאל: הגה ומותר לחזור הפרשה בתשעה באב: (מנהגים)
Está permitido leer todo el orden habitual de las oraciones del día, el pasaje de los sacrificios, la Mishná «Eizehu Mekoman» y el Midrash de Rabí Ishmael. Nota: Está permitido repasar la porción semanal de la Torá el nueve de Av (Costumbres).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:5
עוברות ומניקות מתענות בט' באב ומשלימות כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור אבל בג' צומות אחרים פטורו' מלהתענו' ואעפ"י כן ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ובמשתה אלא כדי קיום הולד (וע"ל סימן תק"ן סעיף א'):
Las embarazadas y las mujeres que amamantan ayunan el nueve de Av y completan el ayuno, igual que ayunan y lo completan en Yom Kipur. Pero en los otros tres ayunos están exentas de ayunar; aun así, es conveniente que no coman para disfrutar de alimentos y bebidas, sino para el sustento del niño (véase anteriormente, capítulo 550, apartado 1).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:6
חיה כל שלשים יום וכן חולה שהוא צריך לאכול אין צריך אומד אלא מאכילין אותו מיד דבמקום חולי לא גזרו רבנן: הגה ומיהו נוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוש לסכנה והמקיל לא הפסיד:
Una mujer que haya dado a luz dentro de los últimos treinta días, así como un enfermo que necesite comer, no requieren evaluación: se les da de comer inmediatamente, pues los sabios no decretaron el ayuno en caso de enfermedad. Nota: Sin embargo, se acostumbra ayunar mientras no experimenten un sufrimiento intenso que haga temer un peligro; quien adopta la opinión permisiva no pierde por ello.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:7
רחיצה אסורה בט' באב בין בחמין בין בצונן אפי' להושיט אצבעו במים אסור:
Está prohibido lavarse el nueve de Av tanto con agua caliente como fría; incluso introducir un dedo en el agua está prohibido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:8
טבילה של מצוה בזמנה מותרת אבל בזמן הזה אין טבילה בזמנה הילכך לא תטבול בו וכן נהגו:
Está permitida una inmersión ritual obligatoria en su momento preciso; pero actualmente no se realiza la inmersión en su momento preciso, por lo que no debe sumergirse ese día, y así se acostumbra.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:9
אם היו ידיו מלוכלכו' בטיט ובצואה מותר לרחוץ להעביר הלכלוך ולא יטול כל ידיו אלא לפי הצורך להעביר הלכלוך: הגה ואם עשה צרכיו אם מותר לרחוץ דינו כמו ביום כפור וע"ל סימן תרי"ג ס"ג:
Si tiene las manos sucias de barro o excrementos, puede lavarlas para quitar la suciedad, pero no se lavará todas las manos, sino únicamente lo necesario para quitar la suciedad. Nota: En cuanto a si puede lavarse después de hacer sus necesidades, su norma es como la de Yom Kipur; véase el capítulo 613, apartado 3.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:10
נוטל אדם ידיו שחרית וצריך ליזהר שלא יטול ידיו אלא עד סוף קשרי אצבעותיו:
La persona se lava las manos por la mañana, cuidando de no hacerlo más allá del extremo de las articulaciones de los dedos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:11
ולאחר שניגב ידיו ועדיין לחות קצת מעבירם על עיניו ואם היה לפלוף על גבי עיניו ודרכו לרחצם במים רוחץ ומעבירו ואינו חושש דהוה ליה כטיט וכצואה שרוחץ כדרכו ואינו חושש:
Después de secarse las manos, cuando todavía están algo húmedas, las pasa por los ojos. Si tiene legañas en los ojos y acostumbra quitárselas con agua, puede lavarlas y quitarlas sin preocupación, pues se consideran como barro o excrementos, que puede limpiar de la manera habitual.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:12
ההולך להקביל פני רבו או אביו או מי שגדול ממנו או לצרכי מצוה עובר במים עד צוארו ואינו חושש וכן בחזרה מותר:
Quien va a recibir a su rabino, a su padre o a una persona de mayor dignidad que él, o se dirige a cumplir una mitzvá, puede atravesar el agua hasta el cuello sin inconveniente; también está permitido hacerlo de regreso.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:13
ההולך לשמור פירותיו עובר במים עד צוארו ואינו חושש אבל בחזרה אסור:
Quien va a vigilar sus frutos puede atravesar el agua hasta el cuello sin inconveniente, pero al regresar tiene prohibido hacerlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:14
הבא מן הדרך ורגליו כהות מותר לרחוץ במים: הגה ומותר לשרות מפה במים בערב תשעה באב ומוציאה מן המים והיא מתנגבת ומקנח בה פניו ורגליו אפי' אינו עושה רק לתענוג שרי כיון שהיא נגובה: (טור)
Quien llega de un viaje y tiene los pies cansados puede lavarlos con agua. Nota: Está permitido sumergir un paño en agua en la víspera del nueve de Av, sacarlo para que se seque y limpiarse con él la cara y los pies; aunque se haga solo por placer, está permitido, puesto que el paño está seco (Tur).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:15
סיכה אינה אסורה אלא של תענוג אבל מי שיש לו חטטין בראשו סך כדרכו ואינו חושש:
La unción solo está prohibida cuando se hace por placer; quien tenga erupciones en la cabeza puede aplicarse ungüento como de costumbre, sin inconveniente.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:16
נעילת הסנדל דוקא של עור אבל של בגד או של עץ או של שעם (פי' קליפי עץ) וגמי מותר ושל עץ מחופה עור אסור:
La prohibición de calzado se refiere específicamente al de cuero; está permitido el de tela, madera, corcho (es decir, corteza de árbol) o juncos, pero está prohibido el calzado de madera recubierto de cuero.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:17
אבל ומנודה שמהלכים בדרך מותרים בנעילת הסנדל וכשיגיעו לעיר יחלוצו וכן בט' באב: הגה וכן במקום שדרים בין העכו"ם לא יחלוץ כי אם ברחוב היהודים וכן נהגו (טור והגהות מיימוני הגהות מרדכי רפ"ק):
Un doliente y una persona excomulgada que caminan por el camino pueden llevar calzado; cuando llegan a la ciudad, se lo quitan. Lo mismo se aplica al nueve de Av. Nota: Igualmente, en un lugar donde viven entre no judíos, no se lo quitará salvo en el barrio judío; así se acostumbra (Tur, Hagahot Maimoni y Hagahot Mordejai, comienzo del capítulo).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:18
יש מי שאומר שלא יישן בליל תשעה באב עם אשתו במטה ונכון הדבר משום לך לך אמרינן נזירא:
Hay quien sostiene que la noche del nueve de Av el hombre no debe dormir con su esposa en la misma cama; es adecuado hacerlo así para mantener distancia de lo prohibido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:19
אם חל ט"ב בשבת מותר בכלן אפי' בתשמיש המטה: הגה ויש אוסרים בתשמיש המטה וכן נוהגין: (טור בשם ר"י ואגור ומנהגים):
Si el nueve de Av cae en Shabat, todo ello está permitido, incluso las relaciones conyugales. Nota: Hay quienes prohíben las relaciones conyugales, y así se acostumbra (Tur en nombre de Rabenu Yitzjak, Agur y las costumbres).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:20
אין שאלת שלום לחבירו בתשעה באב והדיוטות שאינם יודעים ונותנים שלום משיבים להם בשפה רפה ובכובד ראש:
El nueve de Av no se saluda al compañero. A las personas sencillas que no lo saben y saludan se les responde en voz baja y con seriedad.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:21
יש מי שאומר שלא ילך ויטייל בשוק כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות והתול:
Hay quien dice que no debe salir a pasear por el mercado, para no llegar a la risa, la frivolidad y las bromas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:22
מקום שנהגו לעשות מלאכה בט"ב עושין במקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ובכל מקום ת"ח בטלים וכל הרוצ' לעשות עצמו תלמיד חכם לענין זה עושין ואפי' במקום שנהגו שלא לעשות מותר ע"י עכו"ם אפי' בביתו ופרקמטיא להרויח ולהשתכר במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אסור ובמקום שנהגו לעשות מותר אלא שממעט שאפי' משנכנס אב אנו ממעטין מלישא וליתן: הגה ולא נהגו באיסור מלאכה כי אם עד חצות (מנהגים) ונהגו להחמיר עד חצות בכל מלאכה שיש בה שיהוי קצת אפילו מעשה הדיוט אבל דבר שאין בה שיהוי כגון הדלקת נרות או קשירה וכדומה מותרת ולחלוב הפרות טוב לעשות ע"י עכו"ם אם אפשר בעכו"ם:
En el lugar donde se acostumbra trabajar el nueve de Av se trabaja, y donde se acostumbra no trabajar, no se trabaja. En todo lugar, los estudiosos de la Torá se abstienen de trabajar; quien quiera conducirse como un estudioso a este respecto puede hacerlo. Incluso donde se acostumbra no trabajar está permitido encargar el trabajo a un no judío, aun en la propia casa. Las actividades comerciales para obtener ganancia están prohibidas donde se acostumbra no trabajar y permitidas donde se acostumbra trabajar; pero se reducen, pues incluso desde que comienza Av disminuimos las transacciones. Nota: La costumbre de prohibir el trabajo solo se observa hasta el mediodía (Costumbres). Se acostumbra ser estricto hasta el mediodía con cualquier trabajo que lleve algún tiempo, incluso una tarea sencilla; pero lo que no requiere tiempo, como encender velas, hacer un nudo o cosas similares, está permitido. Es preferible que el ordeño de las vacas lo haga un no judío, cuando sea posible.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:23
ומלאכת דבר האבד מותר כדרך שאמרו בחולו של מועד:
Está permitido realizar los trabajos necesarios para evitar una pérdida, como se dijo respecto a los días intermedios de las festividades.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:24
כל העוש' מלאכ' בתשעה באב אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה:
Quien realiza un trabajo el nueve de Av no ve señal de bendición en ese trabajo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 554:25
כל האוכל ושות' בתשעה באב אינו רואה בשמחת ירושלים וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם:
Quien come y bebe el nueve de Av no verá la alegría de Jerusalén; quien guarda duelo por Jerusalén merecerá ver su alegría. Sobre quien come carne o bebe vino en la comida previa al ayuno, la Escritura dice: «Que sus iniquidades estén sobre sus huesos».
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
