Shulchan Arukh Orach Chayim 559
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:1
מנהגי ט"ב ודין מילה בט"ב. ובו י סעיפים: חל תשעה באב במוצאי שבת אין אומרים צדקתך במנח' בשבת: הגה ומבדילין בלילה בתפלה כשאר מוצאי שבת (הגהות מרדכי הלכות תשעה באב) ואם שכח מלהבדיל ע"ל סי' רצ"ד סעיף ג' ומתפללים בנחת ודרך בכי כאבלים וכן עושים בקריאת איכה (הגהות מיימוני) ובכל איכה מגביה קולו יותר (מהרי"ל) וכשמגיע החזן לפסוק השיבנו אומרים אותו הקהל בקול רם ואח"כ מסיים החזן וחוזר הקהל ואומר השיבנו בקול רם וכן החזן (הגהות מיימוני):
Costumbres del nueve de Av y leyes de la circuncisión en ese día. Contiene diez apartados: Si el nueve de Av comienza al terminar Shabat, no se dice «Tzidkatjá» en Minjá de Shabat. Nota: Por la noche se hace la separación en la oración como en cualquier salida de Shabat (Hagahot Mordejai, Leyes del nueve de Av). Si se olvidó de hacerla, véase el capítulo 294, apartado 3. Se reza con voz suave y tono lloroso, como los dolientes; así se hace también al leer Lamentaciones (Hagahot Maimoni). Con cada capítulo de Lamentaciones se eleva más la voz (Maharil). Al llegar el oficiante al versículo «Haznos volver», la congregación lo dice en voz alta; luego el oficiante termina, la congregación vuelve a decir «Haznos volver» en voz alta, y también el oficiante (Hagahot Maimoni).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:2
בליל תשעה באב (מתפללים ערבית ואומרים איכה וקינות) (הגהות מיימוני ומהרי"ל) ואומר אחר קינות ואיכה סדר קדושה ומתחיל מואתה קדוש ואם חל במ"ש אין אומרים ויהי נועם: הגה ולא למנצח בנגינות ולא ויתן לך (כל בו) ומסירין הפרוכת מלפני הארון על שם בצע אמרתו (מנהגים):
En la noche del nueve de Av se reza Arvit y se recitan Lamentaciones y las kinot (Hagahot Maimoni y Maharil). Después de las kinot y Lamentaciones se dice el orden de Kedushá, empezando por «Veatá Kadosh». Si cae en la salida de Shabat, no se dice «Vihí Noam». Nota: Tampoco «Lamnatzeaj Binguinot» ni «Veyitén Lejá» (Kol Bo). Se retira la cortina delantera del arca, en recuerdo de «Ha cumplido su palabra [de destrucción]» (Costumbres).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:3
ליל תשעה באב ויומו יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפלת המנחה: (ועכשיו נהגו לישב על ספסליהם מיד אחר שיצאו מב"ה שחרית ומאריכין עם הקינות עד מעט קודם חצות) ואין מדליקין נרות בלילה כי אם נר אחד לומר לאורו קינות ואיכה:
Durante la noche y el día del nueve de Av se sienta uno en la sinagoga sobre el suelo hasta Minjá (actualmente se acostumbra volver a sentarse en los bancos inmediatamente después de salir de la sinagoga tras Shajarit, y se prolongan las kinot hasta poco antes del mediodía). Por la noche no se encienden velas, salvo una para poder leer a su luz las kinot y Lamentaciones.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:4
אין אומרים תחנון (ולא סליחות) (הגהות אשירי) בת"ב ואין נופלין על פניהם משום דמקרי מועד: הגה וקורין בתורה כי תוליד בנים ומפטירין בירמיה אסף אסיפם וכל הקדישים שאומרי' אחר איכה עד שיוצאים למחר מב"ה אין אומרים תתקבל ואין אומרים אל ארך אפים (טור ומנהגים) ולא למנצח (מנהגים) ולא פטום הקטורת (מרדכי) ואין צריך לשנות מקומו בת"ב:
No se dice Tajanún (ni Selijot) (Hagahot Ashrí) el nueve de Av, ni se inclina el rostro, porque se llama día festivo. Nota: Se lee en la Torá «Cuando engendres hijos» y como haftará el pasaje de Jeremías «Los recogeré por completo». En todos los kadish que se dicen después de Lamentaciones hasta salir al día siguiente de la sinagoga no se dice «Titkabal». Tampoco se dicen «El Erejó Apáyim» (Tur y Costumbres), «Lamnatzeaj» (Costumbres), ni «Pitum Haketóret» (Mordejai). No es necesario cambiar de sitio el nueve de Av.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:5
בשעת הקינות אסור לספר דבר ולצאת חוץ כדי שלא יפסיק לבו מן האבלות וכל שכן שלא ישיח עם העכו"ם (ונוהגין לומר קצת נחמה אחר הקינות לפסוק בנחמה) (הגהות מיימוני):
Durante las kinot está prohibido conversar o salir fuera, para que el corazón no se aparte del duelo; con mayor razón no debe hablar con los no judíos (se acostumbra añadir alguna expresión de consuelo después de las kinot, para concluir con consuelo) (Hagahot Maimoni).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:6
אם יש אבל בעיר הולך בלילה לבית הכנסת וגם ביום עד שיגמרו הקינות:
Si hay un doliente en la ciudad, acude a la sinagoga por la noche y también por el día, hasta que terminen las kinot.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:7
אם יש תינוק למול מלין אותו אחר שגומרים הקינות ויש ממתינים למולו עד אחר חצות ומברכין ברכת המילה בלא בשמים (והמנהג כסברא ראשונה) ואם היולדת מצויה במקום המילה יברך על הכוס ותשתה ממנו היולדת והוא שתשמע הברכה ולא תפסיק בדברים בין שמיעת הברכה לשתיית הכוס ואם אינה שם יברך על הכוס ויטעים לתינוקות:
Si hay un niño al que circuncidar, se lo circuncida después de terminar las kinot. Algunos esperan hasta después del mediodía (la costumbre sigue la primera opinión). Se recita la bendición de la circuncisión sin especias aromáticas. Si la madre está presente en el lugar de la circuncisión, se bendice sobre una copa y ella bebe de ella, siempre que escuche la bendición y no hable entre oírla y beber. Si no está allí, se bendice sobre la copa y se da a probar a los niños.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:8
בעל ברית לובש בגדים אחרים אך לא לבנים ממש: הגה ואבי הבן והמוהל והסנדק כולם נקראים בעלי ברית (ב"י) ומותרים ללבוש בגדי שבת לאחר שגמרו הקינות ובאין למול התינוק אבל לא ילבשו לבנים: (מהרי"ל)
El participante principal en el pacto viste otras ropas, pero no propiamente blancas. Nota: El padre del niño, el mohel y el sandak son considerados todos participantes principales del pacto (Beit Yosef), y pueden vestir ropa de Shabat después de terminar las kinot cuando llegan a circuncidar al niño, pero no ropa blanca (Maharil).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:9
ט' באב שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון בעל ברית מתפלל מנחה בעוד היום גדול ורוחץ ואינו משלם תעניתו לפי שיום טוב שלו הוא:
Si el nueve de Av cae en Shabat y se pospone hasta domingo, quien participa como protagonista en el pacto reza Minjá cuando todavía queda bastante tiempo de día, se lava y no completa su ayuno, porque es su día festivo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 559:10
נוהגים שלא לשחוט ושלא להכין צורכי סעודה עד אחר חצות: הגה והולכין על הקברות מיד שהולכים מבית הכנסת ואם אירע מת בט' באב אין אומרים צדוק הדין (תשב"ץ):
Se acostumbra no sacrificar animales ni preparar lo necesario para la comida hasta después del mediodía. Nota: Se va al cementerio inmediatamente después de salir de la sinagoga. Si alguien muere el nueve de Av, no se recita «Tziduk Hadín» (Tashbatz).
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
