Shulján Aruj, Óraj Jaim 563:1
דין מי שהרהר בלבו להתענות. ובו סעיף אחד: מי שהרהר בלבו שלא בשעת תפלת המנחה להתענות למחר לא הוי קבלה דלא עדיף מהוציא בפיו להתענות למחר דלא הוי קבלת תענית כיון שלא קבלו בתפלת המנחה:
Leyes de quien pensó en su corazón ayunar. Contiene un apartado: Quien pensó en su corazón, fuera del momento de la oración de Minjá, que ayunaría al día siguiente, no se considera que lo haya aceptado; no tiene mayor fuerza que decir verbalmente fuera de Minjá que ayunará al día siguiente, lo cual tampoco constituye aceptación de un ayuno si no se hizo durante Minjá.