Shulján Aruj, Óraj Jaim 566:1
דין תענית צבור. ובו ח סעיפים: בתענית ציבור אומר שליח ציבור עננו בין גואל לרופא וחותם בא"י העונה לעמו ישראל בעת צרה (ואם שכח ע"ל סוף סי' קי"ט סעיף ד') וקורים ויחל בשחרית ובמנחה בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר הימים: הגה ומפטירין במנחה דרשו ובשחרית אין מפטירין חוץ מבתשעה באב וקורין אפי' כשחל בערב שבת (מהרי"ל) ואם מתענים בראש חודש קורים שחרית פרשת ר"ח ומנחה בשל תענית (ר"ן ספ"ק דתענית וב"י בשם רוקח):
Leyes del ayuno público. Contiene ocho apartados: En un ayuno público, el oficiante dice «Anenu» entre las bendiciones «Redentor» y «Sanador», y concluye «Bendito eres Tú, Eterno, que responde a Su pueblo Israel en tiempo de angustia» (si lo olvidó, véase el final del capítulo 119, apartado 4). Se lee «Vayejal» en Shajarit y Minjá, tanto si cae lunes o jueves como cualquier otro día. Nota: En Minjá se lee como haftará «Buscad», y en Shajarit no se lee haftará, salvo el nueve de Av. Se lee la Torá incluso si el ayuno cae en viernes (Maharil). Si se ayuna en Rosh Jódesh, en Shajarit se lee la porción de Rosh Jódesh y en Minjá la correspondiente al ayuno (Ran, final del capítulo 1 de Taanit, y Beit Yosef en nombre de Rokeaj).