Shulchan Arukh Orach Chayim 568
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:1
דיני נדרי תענית. ובו יב סעיפים: נדר להתענות יום זה ושכח ואכל משלים תעניתו והוא הדין אם היה תענית חלום או שהיה תענית צבור או שהיה יום ידוע לו להתענות כיום שמת בו אביו או רבו אבל אם נדר להתענות יום א' או שני ימים וכשהתחיל להתענות שכח ואכל כזית איבד תעניתו וחייב לצום יום אחר (ויש מחמירין דאפי' בנדר להתענות יום זה דחייב להשלים מ"מ מחמירין להתענות יום אחר) (ת"ה סימן קנ"ו):
Leyes de los votos de ayuno. Contiene doce apartados: Quien hace un voto de ayunar un día determinado y se olvida y come debe completar el ayuno; lo mismo ocurre si es un ayuno por un sueño, un ayuno público o un día señalado en el que acostumbra ayunar, como el aniversario de la muerte de su padre o su maestro. Pero si prometió ayunar un día o dos días sin fijarlos y, después de comenzar a ayunar, olvidó y comió la cantidad de un kezait, ha perdido su ayuno y está obligado a ayunar otro día. Algunos son estrictos y opinan que incluso si prometió ayunar ese día concreto y debe completarlo, deberá además ayunar otro día (Terumat Hadeshen, capítulo 156).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:2
הנודר לצום עשרה ימים באיזה יום שירצה והיה מתענה ביום אחד מהם והוצרך לדבר מצוה או מפני כבוד אדם גדול (או שמצטער) (טור) הרי זה לוה ופורע יום אחר שהרי לא קבע הימים בתחלת הנדר אבל אם לא קבל עליו קודם לכן להתענות יום אחד אלא במנחה קבל עליו להתענות למחר מקרי תענית זה ואינו יכול ללותו: הגה וכל שכן יום זה ממש כגון שאמר בתחלת נדרו אתענה יום פלוני או אתענה שני וחמישי כל השנה או כדומה לזה (ת"ה סי' רע"ה וכל בו) וכן אם היה תענית חלום אינו יכול ללותו: הגה וכ"ש שאינו יכול ללות לפרוע תענית צבור (ת"ה סי' קנ"ו וכל בו ורבי' ירוחם) מיהו תענית שני וחמישי ושני שנוהגים להתענות אחר פסח וסוכות או אפי' בעשרת ימי תשובה ואירע ברית מילה מצוה לאכול וא"צ התרה כי לא נהגו להתענות בכהאי גונא ודוקא כשאוכלים שם אבל אם שולחים לו לביתו אין לו לאכול ואם קיבל עליו התענית במנחה צריך להתענות (הגהת מיימוני פ"א) יש אומרים שאם מצטער הרבה בתעניתו יכול לפדותו בממון והוא הדין באונס אחר (הרא"ש בשם הראב"ד ור' ירוחם נ"ה ח"א) ונראה דוקא בקיבל עליו תענית בעלמא אבל אם קבלו דרך נדר צריך לקיים נדרו:
Quien prometió ayunar diez días cuando quisiera y, mientras ayunaba uno de ellos, tuvo que ocuparse de una mitzvá, o hacerlo por respeto a una persona importante (o porque estaba sufriendo) (Tur), puede aplazar ese ayuno y cumplirlo otro día, pues no fijó las fechas al hacer el voto. Pero si no había aceptado previamente ayunar algún día y solo durante Minjá aceptó ayunar al día siguiente, se considera un ayuno para ese día en particular y no puede aplazarlo. Nota: Con mayor razón si fijó expresamente ese día, por ejemplo al decir inicialmente «Ayunaré tal día», o «Ayunaré todos los lunes y jueves del año», o algo semejante (Terumat Hadeshen, capítulo 275, y Kol Bo). Si es un ayuno por un sueño, tampoco puede aplazarlo. Nota: Con mayor razón, no se puede aplazar y compensar un ayuno público (Terumat Hadeshen, capítulo 156, Kol Bo y Rabenu Yerujam). Sin embargo, si ocurre una circuncisión durante los ayunos de lunes, jueves y lunes posteriores a Pésaj y Sucot, o incluso durante los diez días de arrepentimiento, es una mitzvá comer, y no hace falta anulación del voto, pues nunca se acostumbró ayunar en tal circunstancia. Esto se aplica cuando comen allí; si le envían comida a su casa, no debe comer. Si aceptó el ayuno en Minjá, debe ayunar (Hagahot Maimoni, capítulo 1). Algunos dicen que quien sufre mucho por su ayuno puede redimirlo con dinero; lo mismo se aplica ante otro impedimento (Rosh en nombre de Raavad y Rabenu Yerujam, sección 5, parte 1). Me parece que esto solo se aplica si simplemente aceptó un ayuno, pero si lo aceptó mediante un voto, debe cumplirlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:3
מי שנדר להתענות כך תעניות יכול לדחותם עד ימות החורף (ויכול ללות יום ארוך ולשלם יום קצר דכל א' מקרי יום) (פסקי מהרא"י סי' ס' והגהות מרדכי):
Quien prometió ayunar cierto número de ayunos puede postergarlos hasta los días de invierno (y puede aplazar un día largo y cumplirlo con un día corto, pues cada uno se considera un día) (Piskei Maharaí, capítulo 60, y Hagahot Mordejai).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:4
יש מי שאומר ששני ימים ושני לילות רצופים יש להשוותם לארבעים תעניות שאינם רצופים: הגה ויש אומרים דבאדם חלש סגי לו בב' ימים רצופים אבל אדם בריא ג' ימים (הגהות מנהגים בשם מהר"י ברי"ן) ונ"ל דכל זה לא מיירי אלא במי שנתחייב לצום מ' ימים שאינן רצופים מכח תשוב' כדי להצטער ואז משוינן האי צער להאי צער ועל כיוצא בזה נאמרו דינים אלו בדברי האחרונים ז"ל אבל מי שנדר לצום מ' יום צריך לקיים מה שנדר דלא גרע מיום זה דאינו לוה ופורע ואפי' למ"ד אפי' יום זה לוה ופורע הכא מודה דצריך לקיים נדרו כ"ש מ' יום שלפני י"כ שמתענים לזכר עליית משה בהר שמי שקבל עליו שאין להם תשלומין בשני או שלשה ימים רצופים:
Hay quien dice que dos días y dos noches consecutivos de ayuno equivalen a cuarenta ayunos no consecutivos. Nota: Algunos opinan que, para una persona débil, bastan dos días consecutivos, pero una persona sana necesita tres (Hagahot Minhaguim en nombre de Mahari Brin). Me parece que todo esto se refiere únicamente a quien está obligado a ayunar cuarenta días no consecutivos por arrepentimiento, para causarse sufrimiento; en ese caso se considera equivalente un sufrimiento al otro. A supuestos similares se refieren estas reglas de las autoridades posteriores, de bendita memoria. Pero quien hizo un voto de ayunar cuarenta días debe cumplir exactamente lo prometido, pues no es menos obligatorio que un día determinado, que no puede aplazarse y compensarse. Incluso para quien sostiene que un día determinado puede aplazarse y compensarse, aquí reconoce que debe cumplir su voto. Con mayor razón los cuarenta días anteriores a Yom Kipur, en los que se ayuna en recuerdo de la subida de Moshé al monte: para quien los haya aceptado, no pueden compensarse con dos o tres días seguidos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:5
המתענה תענית חלום ביו"ט או בחולו של מועד או בראש חודש או בחנוכה ופורים או בערב יום הכפורים צריך למיתב תעניתא לתעניתיה כדין המתענ' תעני' חלום בשבת (וע"ל סי' רפ"ח סעיף ד'):
Quien ayuna por un sueño en Yom Tov, en Jol Hamoed, en Rosh Jódesh, en Janucá, Purim o la víspera de Yom Kipur, debe hacer otro ayuno en compensación por haber ayunado, como quien ayuna por un sueño en Shabat (véase anteriormente el capítulo 288, apartado 4).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:6
אין תעני' צבור בבבל ליאסר במלאכ' ולהפסיק מבעוד יום אלא תשעה באב בלבד הילכך יחיד שקיבל עליו תענית לא חיישינן שמא תעני' צבור קיבל עליו ומותר בכולן ומכל מקום לכתחילה טוב לו' בשעת קבלת התענית הריני בתעני' יחיד לפניך מחר:
En Babilonia no hay ayuno público que prohíba trabajar y obligue a dejar de comer desde el día anterior, salvo el nueve de Av. Por consiguiente, cuando una persona acepta un ayuno, no sospechamos que haya aceptado un ayuno público, y puede realizar todas esas actividades. No obstante, es bueno decir desde el principio, al aceptar el ayuno: «Mañana estaré ante Ti en ayuno individual».
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:7
כשאירע יום שמת אביו או אמו באדר והשנה מעובר' יתענה באדר ב': הגה ויש אומרים דיתענה בראשון (מהרי"ל ומהר"י מינץ) אם לא שמת בשנת העיבור באדר שני דאז נוהגים להתענות בשני (ת"ה סי' רצ"ה) וכן המנהג להתענות בראשון מיהו יש מחמירין להתענות בשניהם (פסקי מהר"י בשם מהר"י מולין):
Si el aniversario de la muerte de su padre o de su madre cae en Adar de un año bisiesto, ayunará en el segundo Adar. Nota: Algunos dicen que ayunará en el primero (Maharil y Mahari Mintz), salvo que el fallecimiento haya ocurrido en el segundo Adar de un año bisiesto; entonces se acostumbra ayunar en el segundo (Terumat Hadeshen, capítulo 295). La costumbre es ayunar en el primero, aunque algunos son estrictos y ayunan en ambos (Piskei Mahari en nombre de Mahari Molin).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:8
אין צריך להתענות אלא ביום מיתת אביו ולא ביום קבורה:
Solo hace falta ayunar en el aniversario de la muerte del padre, no en el del entierro.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:9
אם אירע יום מיתת אביו בשבת או בראש חודש ידחה למחר: הגה ואין נוהגין כן אלא אין מתענין כלל וכן בשאר ימים שאין בהם תחנון:
Si el aniversario de la muerte del padre cae en Shabat o Rosh Jódesh, se aplazará al día siguiente. Nota: No se acostumbra hacerlo así; no se ayuna en absoluto, y lo mismo se aplica a los demás días en que no se dice Tajanún.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:10
הנודר לילך על קברי צדיקים שבמקום פלוני ונתעכב ימים רבים ואחר כך אירע שהשכירוהו ללכת שם די בהליכה זו:
Quien hizo un voto de ir a las tumbas de los justos en un lugar determinado, pero se retrasó muchos días y después ocurrió que lo contrataron para ir allí, cumple su voto mediante ese viaje.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:11
הנודר לצום סכום ימים רצופים ואירע בהם תעני' חובה עולין לו:
Quien prometió ayunar un número de días consecutivos y, entre ellos, ocurre un ayuno obligatorio, puede contarlo como parte de esos días.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 568:12
כל השרוי בתעני' בין שהיה מתענה על צרתו או על חלומו בין שהי' מתענ' עם הציבור על צרתם הרי זה לא ינהג עידונין בעצמו ולא יקל ראשו ולא יהי' שמח וטוב לב אלא דואג ואונן כענין שנא' מה יתאונן אדם חי:
Quien esté ayunando, ya sea por una desgracia personal, por un sueño o con la congregación debido a una desgracia colectiva, no debe entregarse a los placeres, actuar con frivolidad ni mantenerse alegre y despreocupado, sino preocupado y afligido, conforme al versículo: «¿De qué se queja el hombre viviente?».
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
