Shulchan Arukh Orach Chayim 576
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:1
על איזה דברים מתענין ומתריעין. ובו טז סעיפים: כשם שמתענים ומתריעים על הגשמים כך מתענים על שאר הצרו' כגון עכו"ם שבאו לערוך מלחמה עם ישראל או יטול מהם מס או ליקח מידם ארץ או לגזור עליהם צרה אפי' במצוה קלה הרי אלו מתענין ומתריעין ועד שירוחמו וכל הערים שסביבותיהם מתענים אבל אין מתריעין אלא אם כן תקעו להתקבץ לעזרתם ואפי' לא באו אלא לעבור דרך ארצם שאין להם מלחמה עמהם אלא על עכו"ם אחרי' ועוברי' על מקום ישראל מתעני' ומתריעין:
Por qué situaciones se ayuna y se hace sonar una alarma. Contiene dieciséis apartados: Así como se ayuna y se toca una alarma por las lluvias, se ayuna también por las demás desgracias; por ejemplo, si no judíos vienen a hacer la guerra contra Israel, a cobrarles impuestos, a quitarles tierras o a imponerles alguna calamidad, incluso en relación con una mitzvá leve, se ayuna y se toca una alarma hasta recibir misericordia. Todas las ciudades de alrededor también ayunan, pero no tocan la alarma, salvo que la hagan sonar para reunirse y acudir a prestar ayuda. Incluso si los no judíos solo vienen a pasar por su territorio, sin guerrear con ellos sino con otros no judíos y atravesando territorio de Israel, se ayuna y se toca la alarma.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:2
וכן על דבר איזהו דבר עיר שיש בה ת"ק רגלי ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים זה אחר זה הרי זה דבר יצאו ביום א' או בארבעה ימים אין זה דבר היו בה אלף ויצאו ממנה ששה מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר יצאו ביום אחד או בארבעה אין זה דבר וכן לפי חשבון זה ואין הנשים וקטנים וזקנים ששבתו ממלאכה בכלל מנין אנשי המדינה לענין זה היה דבר בארץ ישראל מתענין שאר גליו' עליהם (ודוקא דאיכא דבר בכולה ולא במקצתה) (ר"ן פ"ג דתענית) היה דבר במדינה ושיירו' הולכו' ובאו' ממנה למדינה אחר' שתיהן מתענו' אע"פ שהן רחוקו' זו מזו:
Asimismo se ayuna por una epidemia. ¿Qué se considera epidemia? Una ciudad de quinientos hombres de a pie donde mueren tres personas en tres días consecutivos: eso constituye una epidemia. Si murieron en un mismo día o a lo largo de cuatro días, no se considera epidemia. Si la ciudad tiene mil habitantes de esta categoría y mueren seis en tres días consecutivos, se considera epidemia; si mueren en un solo día o en cuatro días, no se considera. Se aplica la misma proporción en los demás casos. Las mujeres, los niños y los ancianos que ya no trabajan no se incluyen en el número de habitantes para este cálculo. Si hay una epidemia en la Tierra de Israel, todas las demás regiones ayunan por ellos (siempre que la epidemia afecte a todo el territorio y no solo a una parte) (Ran, capítulo 3 de Taanit). Si hay epidemia en una región y las caravanas viajan de ella a otra región y regresan, ambas ayunan, aunque se encuentren muy alejadas una de otra.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:3
ואם היה דבר בחזירים מתענין מפני שמעיהם דומים לשל בני אדם וכל שכן אם היה דבר בעכו"ם ולא בישראל שמתענים:
Si hay epidemia entre los cerdos, se ayuna porque sus intestinos son semejantes a los de los humanos. Con mayor razón, si hay epidemia entre los no judíos y no entre los judíos, se ayuna.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:4
וכן מתענים על המפול' שבעיר כיצד הרי שרבתה בעיר מפולת כותלים בריאים שאינן עומדין בצד הנהר הרי זה צרה ומתענין ומתריעין עליה וכן על הרעש ועל הרוחו' שהם מפילים הבנין והורגים מתענין ומתריעים עליהם:
También se ayuna por los derrumbamientos en una ciudad. ¿Cómo? Si comienzan a producirse numerosos derrumbamientos de paredes sólidas que no se encuentran junto a un río, esto constituye una desgracia, por la que se ayuna y se toca la alarma. Asimismo se ayuna y se toca la alarma por terremotos y vientos que derriban edificios y causan muertes.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:5
וכן מתענים על החולאים כיצד הרי שירד חולי א' לאנשים הרבה באותה העיר כגון אסכרה (פי' חולי סוגר הגרון מענין ויסכרו מעינות תהום) או חרחור וכיוצא בהם והיו מתים מאותו חולי הרי זה צרת צבור וגוזרין עליה תעני' ומתריעין וכן חכוך לח הרי הוא כשחין פורח ואם פשט ברוב הצבור מתענין ומתריעין עליו אבל חכוך יבש צועקים עליו בלבד: הגה ובאלו חולאים אינן צריכין שימותו בשלשה ימים זה אחר זה כמו בדבר שהוא בא מכח שינוי אויר אלא מתענים ומתריעים על אלו החלאים מיד. (ב"י):
También se ayuna por las enfermedades. ¿Cómo? Si una enfermedad se propaga entre muchas personas de la ciudad, como la difteria (es decir, una enfermedad que cierra la garganta, como en la expresión «se cerraron las fuentes del abismo»), una enfermedad respiratoria con estertores u otras semejantes, y las personas mueren de ella, esto constituye una desgracia pública y se decreta un ayuno y se toca la alarma. Asimismo, una erupción húmeda de la piel es como una llaga que se extiende, y si afecta a la mayoría de la congregación se ayuna y se toca la alarma; ante una picazón seca, únicamente se clama. Nota: En estas enfermedades no es necesario que las muertes ocurran en tres días consecutivos, como en una epidemia causada por un cambio del aire; se ayuna y se toca la alarma inmediatamente por estas enfermedades (Beit Yosef).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:6
וכן על חיה רעה שנשתלחה אפי' לא הזיקה אלא נראי' בלבד מתענין ומתריעין בכל מקום אפי' הרחוקים אבל אם אינה משולח' אינה אלא מקרה איזו היא משולח' נראתה בעיר ביום הרי זו משולח' נראתה בשדה ביום אם ראתה שני בני אדם ולא ברחה מפניהם הרי זו משולח' ואם היתה שדה שסמוכה לאגם וראתה שני בני אדם ורדפה אחריהם הרי זו משולח' לא רדפה אחריהם אינה משולח' ואם היתה באגם אפי' רדפה אחריהם אינה משולח' אלא אם טרפה שניהם ואכלה אחד מהם אבל אם אכלה שניהם באגם אינה משולח' ומפני שזה היא מקומה ומפני הרעבון טרפה לא מפני שהיא משולח':
Asimismo se ayuna y se toca la alarma por una fiera que se haya vuelto agresiva, aunque no haya causado daño, sino que simplemente se haya visto; se hace en todas partes, incluso en lugares lejanos. Pero si no se ha vuelto agresiva, es solo un hecho casual. ¿Cuándo se considera agresiva? Si se la ve en la ciudad durante el día, se considera agresiva. Si se la ve en un campo de día, y observa a dos personas sin huir de ellas, se considera agresiva. Si el campo está próximo a un pantano y la fiera ve a dos personas y las persigue, se considera agresiva; si no las persigue, no se considera. Si se encuentra dentro del pantano, aunque las persiga no se considera agresiva, salvo que devore a ambas y se coma a una de ellas. Si se come a ambas dentro del pantano no se considera agresiva, pues ese es su hábitat y las atacó por hambre, no porque se haya vuelto agresiva.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:7
בתים הבנוים במדברו' ובארצו' הנשמו' הואיל והם מקום גדודי חיה אם עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה (פי' מטה קטנה מענין הנה ערשו ערש ברזל) הרי זו משולח' ואם לא הגיע למדה זו אינה משולח' שאלו בני אדם שסכנו בעצמם ובאו למקום החיו' אבל שאר מיני רמש הארץ ורמש העוף ששולחו והזיקו כגון שלוח נחשים ועקרבים שמזיקים ואינם ממיתים ואין צריך לומר צרעים ויתושין והדומה להם אין מתענין עליהם ולא מתריעין:
En las casas construidas en desiertos y tierras desoladas, por ser lugares frecuentados por manadas de fieras, si un animal sube al tejado y se lleva a un niño de la cuna (es decir, una cama pequeña, como en «he aquí su lecho, un lecho de hierro»), se considera que el animal se ha vuelto agresivo. Si no llega a tal extremo, no se considera, pues estas personas se pusieron en peligro al entrar en territorio de fieras. En cuanto a otros animales que se arrastran por tierra o vuelan y que se multiplican y causan daño, como serpientes y escorpiones que pican pero no matan, y con mayor razón avispones, mosquitos y otros semejantes, no se ayuna ni se toca la alarma por ellos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:8
וכן על ירקון והשדפון משהתחיל בתבואה אפילו לא התחיל אלא במקום אחד כמלא פי התנור מתענין ומתריעין (ואפילו הרחוקים) (טור) רק שיהיו באותו הפרכיא. (ר"ן):
También se ayuna y se toca la alarma por el amarilleamiento de las plantas y la plaga que seca las espigas, desde que comienza a afectar al cereal, aunque solo haya empezado en una superficie tan pequeña como la boca de un horno, e incluso en los lugares alejados (Tur), siempre que estén dentro de la misma provincia (Ran).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:9
וכן על הארבה והחסיל אפילו לא נראה מהם אלא כנף אחד בכל ארץ ישראל ואפילו אינו משחי' יבול הארץ מתענין ומתריעין עליהם ועל הגובאי (פי' מין ארבה) בכל שהוא אבל על החגב אין מתענין עליו ולא מתריעין אלא זועקין בלבד ועכשיו שאין אנו מכירין מינים הללו על כולם מתריעין:
Igualmente, por las langostas y las orugas devoradoras, aunque solo se vea un enjambre de ellas en toda la Tierra de Israel e incluso si todavía no destruyen los cultivos, se ayuna y se toca la alarma. Por otra clase de langosta llamada «govai» se hace lo mismo aun ante la menor presencia. Pero por el «jagav» no se ayuna ni se toca la alarma, sino que solamente se clama. Hoy, como no sabemos distinguir estas especies, se toca la alarma por todas ellas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:10
וכן על המזונו' כיצד הרי שהוזלו דברים של סחורה שרוב חיי אנשי אותה העיר מהם כגון כלי פשתן בבבל ויין ושמן בארץ ישראל ונתמעט המשא והמתן עד שיצטרך התגר למכור שוה עשרה בששה הרי זו צרת צבור ומתריעין עליה ובשבת זועקים עליה אבל אין תוקעין עליה בשבת:
Asimismo se hace por el sustento. ¿Cómo? Si los productos comerciales de los que depende la mayor parte del sustento de los habitantes de una ciudad —como los artículos de lino en Babilonia y el vino y el aceite en la Tierra de Israel— bajan de precio y disminuye tanto el comercio que un comerciante debe vender por seis lo que vale diez, esto constituye una desgracia pública y se toca la alarma. También se clama por ello en Shabat, pero no se toca la alarma en Shabat.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:11
וכן על המטר כיצד הרי שרבו עליהם גשמים עד שיצרו להם הרי אלו מתפללין עליהם שאין לך צרה יתירה מזו שהבתים נופלים ונמצאו בתיהם קבריהם ובארץ ישראל אין מתפללין על רוב הגשמים מפני שהיא ארץ הרים ובתיהם בנוים באבנים ורוב הגשמים טובה להם ואין מתענים להעביר הטובה ועכשיו בצפת מצויה מפולת בתים מפני הגשמים ומתפללין עליהם:
Asimismo por la lluvia. ¿Cómo? Si llueve tanto que la población sufre, se reza para que cese, pues no hay desgracia mayor que la caída de las casas, que se convierten en tumbas para quienes viven en ellas. En la Tierra de Israel no se reza para que cese la lluvia abundante, porque es una tierra de montañas y las casas están construidas de piedra; mucha lluvia les beneficia, y no se ayuna para apartar un bien. Actualmente, en Tzfat son frecuentes los derrumbamientos de casas por las lluvias, por lo que sí se reza por ello.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:12
כל עיר שיש בה צרה מכל אלו אותה העיר מתענה וזועקין בתפלה ומתחננין ומתריעין בשופר עד שתעבור הצרה וכל סביבותיה מתענו' אבל לא מתריעו' אבל מבקשים עליהם רחמים ובכל מקום אין מתענין ולא זועקים ולא מתריעים בשבת ויו"ט על שום צרה חוץ מצר' המזונו' שזועקים עליהם בשבת:
Toda ciudad que padezca alguna de estas desgracias debe ayunar, clamar en la oración, suplicar y tocar el shofar hasta que pase la desgracia. Las ciudades cercanas también ayunan, pero no tocan la alarma, aunque piden misericordia por ellas. En ningún lugar se ayuna, se clama ni se toca la alarma en Shabat o Yom Tov por ninguna desgracia, salvo por una desgracia relacionada con el sustento, por la que se clama en Shabat.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:13
עיר שהקיפוה עכו"ם או נהר וספינה המטורפ' בים אפילו על יחיד הנרדף מפני עכו"ם או לסטים או רוח רעה או חולה שאר חולי שיש בו סכנת חיים (ולברך החולה בשבת ע' לעיל ס"ס רפ"ה) זועקים ומתחננים בתפילו' בשבת אבל אין תוקעין אלא אם כן תוקעין לקבץ העם לעזור אחיהם ולהצילם:
Por una ciudad sitiada por no judíos o cercada por un río, por un barco sacudido por el mar, e incluso por una sola persona perseguida por no judíos, bandidos o un espíritu maligno, o por una persona enferma de otra enfermedad que pone su vida en peligro (sobre bendecir a un enfermo en Shabat, véase anteriormente el final del capítulo 285), se clama y se suplica en las oraciones de Shabat. Pero no se toca la alarma, salvo para reunir a la población con el fin de ayudar y salvar a sus hermanos.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:14
תעני' אלו שמתעני' על הצרו' אין מתענים בהם לא עוברו' ולא מניקו' ולא קטנים ומותרי' לאכול בלילה אע"פ שמתענים למחר חוץ מתעניו' הגשמים:
En estos ayunos realizados por desgracias no ayunan las embarazadas, las mujeres que amamantan ni los niños. Está permitido comer la noche anterior aunque se vaya a ayunar al día siguiente, excepto en los ayunos por la lluvia.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:15
ציבור שהיה להם ב' צרו' אין מבקשים רחמים אלא על אחת מהם דכתיב נצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ואומרים אע"פ שיש בלבנו צרות רבו' על צרה פלוני' באנו להתפלל ואם יש להם צרת רעב וצרת דבר מבקשים רחמים על הרעב משום דכי יהיב רחמנא שובעא לחיי יהיב:
Si una congregación padece dos desgracias, se pide misericordia solo por una de ellas, pues está escrito: «Ayunamos y pedimos a nuestro Dios por esto». Se dice: «Aunque llevamos en el corazón muchas desgracias, hemos venido a rezar por esta desgracia determinada». Si padecen hambre y epidemia, piden misericordia por el hambre, porque cuando el Misericordioso concede abundancia, la concede para la vida.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 576:16
בכל יום תעני' שגוזרים על הציבור מפני הצרו' בית דין והזקנים יושבים בבי' הכנסת ובודקים על מעשה אנשי העיר מאחר תפלת שחרי' עד חצי היום ומסירין המכשולים של עבירו' ומזהירין ודורשין וחוקרים על בעלי חמס ועבירו' ומפרישין אותם ועל בעלי זרוע ומשפילין אותם וכיוצא בדברים אלו ומחצי היום ולערב רביע היום קורים בתורה ומפטירים בנביא ורביע היום האחרון מתפללין מנחה ומתריעים ומתודים וזועקים כפי כוחם:
En cada día de ayuno que se decreta por desgracias públicas, el tribunal y los ancianos se sientan en la sinagoga y examinan las acciones de los habitantes desde después de Shajarit hasta el mediodía. Eliminan los obstáculos que llevan al pecado, advierten, predican e investigan a quienes cometen violencia y transgresiones, y los apartan de ello; también hacen someterse a los prepotentes y actúan de modo semejante. Desde el mediodía hasta la tarde, durante una cuarta parte del día, leen la Torá y la haftará de los Profetas; durante la última cuarta parte del día rezan Minjá, tocan la alarma, confiesan y claman con todas sus fuerzas.
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
