Shulján Aruj, Óraj Jaim 581:1
דיני ימי תחנונים וערב ראש השנה. ובו ד סעיפים: נוהגים לקום באשמור' לומר סליחו' ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים: הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן אלא מראש חודש ואילך מתחילין לתקוע אחר התפלה שחרית ויש מקומות שתוקעין ג"כ ערבית ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ואם חל ר"ה ב' וג' אז מתחילין מיום א שבוע שלפניו (מנהגים) ואבל אסור לצאת מביתו כדי ליכנס לבהכ"נ לשמוע הסליחות מלבד בערב ר"ה שמרבים סליחות יכול האבל ליכנס לבהכ"נ (פסקי מהרי"א סי' קל"ג) וידקדקו לחזור אחר ש"ץ היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא שיתפלל סליחות וימים נוראים ושיהא בן שלשים שנים גם שיהא נשוי (כל בו) מיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהיה מרוצה לקהל אבל אם מתפלל בחזקה אין עונין אחריו אמן וכן צריך שיוציא כל אדם בתפלתו ואם יהיה לו שונא ומכוין שלא להוציאו גם אוהביו אינם יוצאים בתפלתו (הגהות מנהגים ישנים) ויש מקומות נוהגים שהמתפלל סליחות יתפלל כל היום: (כל בו):
Leyes de los días de súplicas y de la víspera de Rosh Hashaná. Contiene cuatro apartados: Se acostumbra levantarse durante la última guardia de la noche para decir Selijot y súplicas desde Rosh Jódesh Elul hasta Yom Kipur. Nota: La costumbre ashkenazí no es así; desde Rosh Jódesh Elul se comienza a tocar el shofar después de Shajarit, y hay lugares donde también se toca en Arvit. Se levantan durante la última guardia de la noche para decir Selijot el domingo anterior a Rosh Hashaná; si Rosh Hashaná cae lunes y martes, comienzan el domingo de la semana anterior (Costumbres). Un doliente tiene prohibido salir de casa para entrar a la sinagoga a escuchar las Selijot, excepto en la víspera de Rosh Hashaná, cuando las Selijot son numerosas y el doliente puede entrar a la sinagoga (Piskei Maharaí, capítulo 133). Se debe procurar elegir al oficiante más digno, de mayor conocimiento de Torá y mejores acciones que se pueda encontrar para dirigir las Selijot y las oraciones de los Días Temibles, preferentemente de treinta años y casado (Kol Bo). Sin embargo, todos los judíos son aptos, siempre que sean aceptados por la congregación. Si uno se impone a la fuerza como oficiante, no se responde «Amén» tras sus bendiciones. También debe tener intención de incluir a todos en su oración; si tiene un enemigo y se propone no incluirlo, tampoco sus amigos cumplen su obligación con su oración (Hagahot Minhaguim Yeshanim). En algunos lugares se acostumbra que quien dirige las Selijot dirija también todas las oraciones del día (Kol Bo).