Shulchan Arukh Orach Chayim 586
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:1
דיני שופר של ראש השנה. ובו כג סעיפים: שופר של ראש השנה מצותו בשל איל וכפוף ובדיעבד כל השופרו' כשרים בין פשוטים בין כפופים ומצוה בכפופים יותר מבפשוטים ושל פרה פסול בכל גוונא וכן קרני רוב החיו' שהם עצם אחד ואין להם מבפנים זכרות פסולים (וכן שופר מבהמה טמאה פסול) (ר"ן פ"ד דר"ה):
Leyes del shofar de Rosh Hashaná. Contiene veintitrés apartados: La mitzvá consiste en usar un shofar de carnero y curvado. A posteriori, todos los shofarot son aptos, tanto rectos como curvados, aunque es preferible uno curvado a uno recto. El cuerno de vaca es inválido en cualquier caso; igualmente, los cuernos de la mayoría de los animales salvajes, que son de una sola pieza ósea y no tienen núcleo interior, son inválidos (también es inválido el shofar de un animal impuro) (Ran, capítulo 4 de Rosh Hashaná).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:2
הגוזל שופר ותקע בו יצא אפילו לא נתיאשו הבעלים ממנו:
Quien roba un shofar y toca con él cumple su obligación, aunque sus dueños no hayan renunciado a recuperarlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:3
תקע בשופר של ע"א של ישראל לא יצא שאינה בטלה עולמי' וכתותי מיכתת שיעוריה אבל בשל ע"א של עכו"ם וכן במשמשי ע"א של עכו"ם לא יתקע ואם תקע בו יצא והוא שלא נתכוין לזכות בו אבל אם נתכוון לזכות בו לא יצא דהוי ליה ע"א של ישראל (ויש מחמירין דאפילו בשל עכו"ם אינו יוצא אלא בנתבטל בעי"ט (מרדכי) וע"ל סי' תרמ"ט סעיף ג'):
Quien toca un shofar perteneciente a un objeto de idolatría de un judío no cumple su obligación, porque ese objeto nunca puede anularse y se considera como si hubiese sido reducido a polvo, perdiendo su medida necesaria. Pero no debe tocarse un shofar perteneciente a un objeto de idolatría de un no judío, ni a los accesorios de dicha idolatría; si lo tocó, cumple su obligación, siempre que no haya tenido intención de adquirirlo. Si tuvo intención de adquirirlo, no cumple, porque se convierte en un objeto de idolatría de un judío. Algunos son estrictos y sostienen que ni siquiera un shofar de idolatría de un no judío sirve, salvo que la idolatría haya sido anulada antes de Yom Tov (Mordejai). Véase también el capítulo 649, apartado 3.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:4
שופר של תקרובת ע"א אפי' היה של עכו"ם שתקע בו לא יצא משום דאינה בטלה עולמי':
Si el shofar fue ofrecido como sacrificio a la idolatría, aunque perteneciera a un no judío, quien lo toque no cumple su obligación, porque tal objeto nunca puede ser anulado.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:5
המודר הנאה משופר אדם אחר תוקע בו וזה יוצא י"ח אבל אם אמר קונם לתקיעתו עלי אסור לתקוע בו אפי' תקיעה של מצוה:
Si una persona tiene prohibido beneficiarse de un shofar por causa de un voto, otra persona puede tocarlo y así el primero cumple su obligación. Pero si dijo: «Me queda prohibido mediante voto el sonido de este shofar», está prohibido tocarlo, incluso para cumplir la mitzvá.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:6
היה קולו עב מאוד או דק מאוד כשר שכל הקולות כשרים בשופר:
Si el sonido del shofar es muy grave o muy agudo, es apto, pues todos los tonos son válidos en el shofar.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:7
אם ניקב אם לא סתמו אע"פ שנשתנה קולו כשר (מיהו אם יש שופר אחר אין לתקוע בזה כי י"א שאין לתקוע בשופר נקוב) (כל בו ותשובת הרא"ש) ואם סתמו שלא במינו אע"פ שאינו מעכב את התקיעה לאחר סתימה שחזר קולו לכמות שהיה בתחילה פסול אפי' נשתייר בו רובו ואם סתמו במינו אם נשתייר רובו שלם ולא עכבו הנקבים שנסתמו את התקיעה אלא חזר קולו לכמות שהיה קודם שניקב כשר ואם חסר אחת משלש אלה פסול ואם הוא שעת הדחק שאין שופר אחר מצוי יש להכשיר בסתמו במינו אם נשתייר רובו אפילו לא חזר קולו לכמות שהיה וכן יש להכשיר בסתמו שלא במינו אם נשתייר רובו וחזר קולו לכמות שהיה בתחילה קודם שניקב:
Si el shofar se agujereó y no se tapó el agujero, es apto aunque haya cambiado su sonido (sin embargo, si hay otro shofar, no debe tocarse este, porque algunos dicen que no se puede tocar un shofar agujereado) (Kol Bo y Responsa del Rosh). Si se tapó con un material distinto al del shofar, aunque el tapón no obstaculice el toque y el sonido vuelva a ser como al principio, es inválido, incluso si conserva intacta la mayor parte. Si se tapó con el mismo material, y la mayor parte del shofar está intacta, y los agujeros tapados no interfieren en el toque, y el sonido vuelve a ser como antes de agujerearse, es apto. Si falta alguna de estas tres condiciones, es inválido. En una situación apremiante, cuando no hay otro shofar disponible, se puede admitir uno reparado con el mismo material si conserva intacta la mayor parte, aunque el sonido no haya vuelto a ser el original. También se puede admitir uno reparado con otro material si conserva intacta la mayor parte y el sonido volvió a ser como era antes de agujerearse.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:8
נסדק לאורכו פסול י"א אפי' בכל שהוא פסול אלא אם כן הדקו הרבה בחוט או במשיחה ונשתייר שיעור התקיעה ממקום הקשירה ולמעלה לצד הפה (כל בו) וי"א דוקא ברובו ואם דבקו כשר אפילו אם דבקו בדבק ויש מי שאומר שאינו כשר אלא כשדבקו בעצמו שחיממו באור עד שנפשר וחבר קצותו זה עם זה ואם נסדק כולו אפי' מצד אחד פסול אפילו חממו באור וחבר סדקיו זה עם זה:
Si el shofar se agrietó a lo largo, es inválido. Algunos dicen que es inválido incluso ante la más mínima grieta, salvo que se apriete fuertemente con un hilo o una cuerda y quede, desde el punto de unión hasta la boquilla, la longitud mínima necesaria para tocar (Kol Bo). Otros dicen que solo es inválido si la grieta afecta a la mayor parte. Si se pegó, es apto, incluso si se pegó con adhesivo. Hay quien dice que solo es apto cuando se une con su propio material, calentándolo al fuego hasta ablandarlo y juntando sus extremos. Si se agrietó a lo largo de toda su extensión, aunque sea por un solo lado, es inválido, incluso si se calentó al fuego y se unieron las grietas.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:9
נסדק לרחבו במיעוטו כשר ברובו פסול אלא אם כן נשאר מהסדק לצד פיו שיעור תקיעה דהיינו ארבעה גודלים וכשנשתייר בו כך כשר אפילו אם מעכב את התקיעה ויש מכשירים בנשתייר אפי' שלא לצד פיו:
Si se agrietó transversalmente en menos de la mitad de su circunferencia, es apto; si la grieta afecta a la mayor parte, es inválido, salvo que entre la grieta y la boquilla quede la longitud necesaria para tocar, que es de cuatro pulgares. Si queda esa longitud, es apto aunque la grieta obstaculice el toque. Algunos lo consideran apto incluso cuando la longitud restante está del lado opuesto a la boquilla.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:10
דבק שברי שופרו' זה עם זה ועשה מהם שופר פסול ואפי' אם יש בשבר שכנגד פיו שיעור שופר:
Si se pegan fragmentos de diferentes shofarot unos con otros para construir uno, es inválido, aunque el fragmento junto a la boca tenga por sí solo la longitud mínima de un shofar.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:11
הוסיף עליו כל שהוא בין במינו בין שלא במינו פסול אפילו היה בו מתחלה שיעור שופר:
Si se añade al shofar cualquier cantidad de material, sea del mismo tipo o de otro distinto, es inválido, aunque antes de añadirlo ya tuviera la longitud mínima requerida.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:12
הפכו ותקע בו לא יצא בין הפכו כדרך שהופכין החלוק שהחזיר פנימי לחיצון בין שהניחו כמו שהיה אלא שהרחיב את הקצר וקיצר את הרחב וה"ה אם תקע במקום הרחב פסול (ר"ן פ"ב דר"ה):
Si se invirtió el shofar y se tocó, no se cumplió la obligación, tanto si se invirtió como se da la vuelta a una prenda, pasando la parte interior hacia fuera, como si se dejó igual pero se ensanchó la parte angosta y se estrechó la ancha. También es inválido tocar por el extremo ancho (Ran, capítulo 2 de Rosh Hashaná).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:13
היה ארוך וקצרו אם נשאר בו שיעור תקיעה כשר:
Si un shofar era largo y se recortó, es apto siempre que conserve la longitud necesaria para tocar.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:14
גרדו מבפנים או מבחוץ עד שעשאו דק מאוד כמו גלד כשר:
Si se raspó el shofar por dentro o por fuera hasta dejarlo muy delgado, como una cáscara, es apto.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:15
לא הוציא זכרותו אלא נקב בו כשר אבל אם הוציא הזכרו' ועשה ממנו שופר כגון שנקב בו פסול:
Si no se extrajo el núcleo del cuerno, sino que se perforó a través de él, es apto. Pero si se extrajo el núcleo y se hizo de él un shofar, por ejemplo perforándolo, es inválido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:16
צפהו זהב במקום הנחת פה פסול שלא במקום הנחת פה כשר צפהו זהב מבפנים פסול מבחוץ אם נשתנה קולו מכמות שהיה פסול ואם לאו כשר יש מפרשים מקום הנחת פה היינו עובי השופר לצד פנימי שמניח שם פיו והצד החיצון מן העובי עצמו קרוי שלא במקום הנחת פה ויש מפרשים דעביו במקום הקצר הוא מקום הנחת פה ושלא במקום הנחת פה היינו כל אורך השופר מצד הקצר עד צד הרחב:
Si se recubrió de oro el lugar donde se apoya la boca, es inválido; si se recubrió de oro otro lugar, es apto. Si se recubrió de oro por dentro, es inválido. Si se recubrió por fuera y el sonido cambió respecto del original, es inválido; si no cambió, es apto. Algunos explican que «el lugar donde se apoya la boca» es el grosor de la pared del shofar en su lado interior, donde se coloca la boca, y que el lado exterior de ese mismo grosor se denomina «fuera del lugar donde se apoya la boca». Otros explican que todo el grosor del extremo angosto es el lugar donde se apoya la boca, y que «fuera del lugar donde se apoya la boca» se refiere a toda la longitud del shofar desde el extremo angosto hasta el ancho.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:17
המציירים בשופר צורו' במיני צבעונים כדי לנאותו לא יפה הם עושים (אבל מותר לחקוק בשופר עצמו צורות כדי לנאותו) (ב"י):
Quienes dibujan figuras de distintos colores sobre el shofar para embellecerlo no hacen bien (pero está permitido grabar figuras directamente en el shofar para adornarlo) (Beit Yosef).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:18
אם נתן זהב על עובי השופר בצד הרחב היינו הוסיף עליו כל שהוא ופסול:
Si se coloca oro sobre el grosor del shofar en el extremo ancho, se considera que se le añadió material y es inválido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:19
הרחיק את השופר ונפח בו ותקע בו פסול:
Si una persona mantiene el shofar separado de la boca y sopla hacia él produciendo un sonido, es inválido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:20
נתן שופר לתוך שופר אם הפנימי' עודף על החיצון משני צדדין ונתן הפנימי בפיו ותקע בו כשר: הגה ולי נראה דאפי' אינו בולט בצד הרחב רק שוה לחיצון הואיל ובולט לצד הפה ותוקע בפנימי יצא כן נראה לי וכ"מ מלשון הרא"ש והוא שלא ישנה קולו במה שהוא נתון בתוך החיצון ואם לאו פסול:
Si se introduce un shofar dentro de otro, y el interior sobresale del exterior por ambos extremos, y se pone en la boca el interior y se toca, es apto. Nota: A mi parecer, aunque el interior no sobresalga por el extremo ancho, sino que esté a la misma altura que el exterior, mientras sobresalga por el extremo de la boquilla y se toque el interior, se cumple la obligación; así me parece y así se deduce del lenguaje del Rosh. Esto siempre que el sonido no cambie por estar insertado dentro del exterior; de lo contrario, es inválido.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:21
שופר של ראש השנה אין מחללין עליו יו"ט אפילו בדבר שיש בו משום שבות כיצד הי' השופר בראש האילן או מעבר הנהר ואין לו שופר אלא הוא אינו עול' באילן ואינו שט על פני המים כדי להביאו ועל ידי עכו"ם מותר דהוי שבות דשבו' (פירוש איסור אמירה לעכו"ם באיסור דאורייתא הוא משום שבות שאחז"ל לשבות מזה אמירה לעכו"ם ובאיסור דרבנן הוא שבות דשבות) ובמקום מצוה לא גזרו רבנן (וע"ל סי' ש"ז):
No se profana Yom Tov para cumplir la mitzvá del shofar de Rosh Hashaná, ni siquiera mediante una actividad prohibida rabínicamente. ¿Cómo? Si el shofar está en lo alto de un árbol o al otro lado de un río y no hay otro, no se sube al árbol ni se nada por el agua para traerlo. Está permitido hacerlo mediante un no judío, porque es una prohibición rabínica añadida a otra prohibición rabínica (es decir, decir a un no judío que realice una actividad prohibida por la Torá está prohibido rabínicamente, pues los sabios enseñaron abstenerse de tales instrucciones; cuando la actividad en sí está prohibida únicamente por los rabinos, se trata de una prohibición rabínica sobre otra). En el lugar de una mitzvá, los sabios no lo prohibieron (véase también el capítulo 307).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:22
אם עכו"ם הביא שופר מחוץ לתחום תוקעין בו והוא הדין אם עשה עכו"ם שופר ביו"ט מותר לתקוע בו:
Si un no judío trae un shofar desde fuera del límite sabático, se puede tocar. Igualmente, si un no judío fabrica un shofar en Yom Tov, está permitido tocarlo.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 586:23
יכול ליתן בתוכו מים או יין לצחצחו אבל מי רגלים אף בחול אסור מפני הכבוד:
Se puede poner agua o vino en el interior del shofar para limpiarlo y aclararlo, pero está prohibido usar orina incluso en un día laborable, por respeto.
