Shulchan Arukh Orach Chayim 649
Shulján Aruj, Óraj Jaim 649:1
דברים הפוסלים בד' מינים. ובו ו סעיפים: כל ארבעה המינים פסולים בגזול ובגנוב בין לפני יאוש בין לאחר יאוש אבל גזול וקנאו בלא סיוע המצוה כגון גזל לולב ושיפהו כשר דקנייה בשינוי מעשה ומיהו לא יברך עליו ויש מי שאומר דלא נפסל גזול וגנוב אלא לגנב ולגזלן עצמו אבל לאחרי' כשר בשאר הימי' חוץ מיום ראשון: הגה ומשום זה יש ליזהר שלא יקצץ הישראל בעצמו אחד מארבעה המינים שבלולב לצורך לולבו דקרקע אינה נגזלת וסתם עכו"ם גוזלי קרקע הם ויבא בגזילה לידו אלא יקצצנו עכו"ם ויקנה מהם ואין חילוק בזה בין א"י או חוצה לארץ. לולב שאגדו עכו"ם ועשאו כשר כמו סוכת עכו"ם:
Defectos que invalidan las cuatro especies. Contiene seis apartados: Las cuatro especies son inválidas cuando son robadas o hurtadas, ya sea antes o después de que el propietario haya perdido la esperanza de recuperarlas. Pero si alguien robó una especie y la adquirió legalmente por una transformación independiente del cumplimiento de la mitzvá, por ejemplo, robó un lulav y lo alisó, es válido, porque lo adquirió mediante un cambio físico. Sin embargo, no debe recitar la bendición sobre él. Hay quien dice que una especie robada o hurtada solo es inválida para el propio ladrón, pero es válida para otras personas los demás días, excepto el primero. Glosa: Por esta razón se debe procurar que un judío no corte por sí mismo ninguna de las cuatro especies para su lulav, porque la tierra no se adquiere mediante robo y se presume que los no judíos suelen ocupar terrenos ajenos, de modo que el material podría llegar a su mano mediante robo. En cambio, debe dejar que un no judío lo corte y después comprárselo. No hay diferencia en esto entre la Tierra de Israel y el extranjero. Un lulav atado y preparado por un no judío es válido, como una sucá hecha por un no judío.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 649:2
וכן שאול ביום ראשון משום דבעינן לכם: הגה והמודר הנאה מלולבו של חבירו או מלולבו של עצמו אינו יוצא בו ביום א' דלא הוי שלכם (תשובת רשב"א סימן תשמ"ו ותשמ"ז):
Una especie prestada también es inválida el primer día, porque se exige que sea «vuestra». Glosa: Quien tiene prohibido por un voto beneficiarse del lulav de su prójimo o del suyo propio no cumple la obligación con él el primer día, porque no se considera «vuestro» (Responsas del Rashbá, capítulos 746 y 747).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 649:3
וכן של עיר הנדחת ושל אשרה של ישראל פסול אבל של עכו"ם לכתחל' לא יטול ואם נטל יצא מיום ראשון ואילך דלא בעינן לכם: הגה ודוקא שלא נתכוין לזכות בו אבל אם נתכוין לזכות בו הוי ליה של ישראל דאינו יוצא בו ודוקא קודם שנתבטל אבל אם נתבטל ביד עכו"ם אפי' מכוין לזכות בו אח"כ יוצא בדיעבד ועיין לעיל סי' תקפ"ו:
También son inválidas las especies procedentes de una ciudad condenada por idolatría o de una asherá perteneciente a un judío. Pero una procedente de idolatría de un no judío no debe tomarse desde un principio; si la tomó, cumplió la obligación desde el segundo día en adelante, cuando no se exige que sea «vuestra». Glosa: Esto solo se aplica cuando no pretendía adquirirla; pero si intentó adquirirla, pasa a ser propiedad de un judío y no cumple la obligación. Esto se refiere a antes de que el objeto haya sido anulado como idolátrico; si un no judío ya anuló su condición, incluso si el judío después pretende adquirirlo, cumple a posteriori. Véase anteriormente el capítulo 586.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 649:4
גנות הצעירים וכיוצא בהם מבתי שמשיהם מותר ליטול משם לולב או שאר מינים למצוה:
Se permite tomar para la mitzvá un lulav u otra de las especies de los jardines de los jóvenes clérigos y de lugares semejantes pertenecientes a sus centros de culto.
Shulján Aruj, Óraj Jaim 649:5
כל אלו שאמרנו שהם פסולים מפני מומין שביארנו או מפני גזל וגניבה ביום טוב הראשון בלבד אבל בשאר ימים הכל כשר: הגה ויש פוסלין בגזול כל ז' ימים והכי נהוג אבל שאול יוצא בו ומותר ליטול לולב של חבירו בלא דעת חבירו בשאר ימים דניחא ליה לאינש למיעבד מצוה בממוניה והוי כשאול וחסר כשר בשאר ימים וניטל פטמתו או עוקצו דינו כחסר וכשר מיום ראשון ואילך מיהו אם נקבוהו עכברים לא יטלנו אף שאר הימים משום מאוס עד שיסיר ניקור העכברים אבל אם היה יבש או מנומר שפסול כל שבעת ימים אף אם חתך היבשות או הנמור פסול כל שבעה הואיל ובא מכח פסול (הגהות אשירי פ"ק לולב הגזול) ומותר לכתחלה להתנות על אתרוג שיהיה כולו ליום ראשון ושאינו בודל ממנו כל בין השמשות של ליל שני ואילך ומותר אז לכתחלה לאכול ממנו מיום שני ואילך ולצאת ידי מצוה עם הנשאר (ב"י בשם הרא"ש) אלא שאין אנו בקיאין בתנאים כדלעיל בס"ס תרל"ח בהג"ה. והפיסול שהוא משום עבודת אלילים או מפני שאותו אתרוג אסור באכילה או מפני שאינם מינם או שהם חסרים השיעור בין ביום טוב ראשון בין בשאר ימים פסול (וחזזית פוסלת כל שבעת הימים) (רבינו ירוחם נ"ח ח"ג ור"ן פרק לולב הגזול) והעושים שני ימים טובים פסולי ראשון נוטלין בשני אבל ברוכי לא מברכינן (ואם יש לחבירו לולב ואתרוג כשר יברך על של חבירו מדעתו) (ד"ע):
Todas las especies antes mencionadas que son inválidas a causa de los defectos explicados, o por robo o hurto, son inválidas solamente el primer día de Yom Tov; los demás días todo es válido. Glosa: Hay quienes invalidan lo robado durante los siete días y así se acostumbra, pero con lo prestado sí se cumple. Durante los demás días se permite tomar el lulav de otro sin su conocimiento, porque a una persona le agrada que se cumpla una mitzvá con sus bienes, y se considera prestado. Un etrog incompleto es válido los demás días, y si perdió su pitmá o su pedúnculo se considera incompleto y es válido desde el segundo día. No obstante, si los ratones lo agujerearon, no debe tomarse ni siquiera los otros días por ser repugnante, hasta quitar la parte mordida. Pero si estaba seco o manchado, lo que lo invalida durante los siete días, aunque se corte la parte seca o manchada, seguirá siendo inválido durante los siete días, puesto que su condición procede de un defecto invalidante (Hagahot Ashrí, primer capítulo de Lulav Hagazul). Desde un principio se permite hacer una condición sobre el etrog, de manera que sea íntegro el primer día, y que uno no lo aparte de su uso durante ninguno de los crepúsculos a partir de la segunda noche; entonces se permite comer de él desde el segundo día y cumplir la mitzvá con lo que quede (Bet Yosef en nombre del Rosh). Pero no somos expertos en estas condiciones, como se explicó al final del capítulo 638, en la glosa. Cuando la invalidez procede de idolatría, de que el etrog está prohibido para comer, de que las especies no pertenecen a los tipos correctos o de que carecen de la medida mínima, son inválidas tanto el primer día de Yom Tov como los demás días. (La jazazit invalida durante los siete días) (Rabenu Yerujam, senda 8, parte 3, y Ran, capítulo Lulav Hagazul). Quienes observan dos días de Yom Tov toman el segundo día las especies inválidas para el primero, pero no recitan sobre ellas la bendición. (Si un compañero tiene un lulav y un etrog válidos, debe bendecir sobre los de su compañero con su consentimiento) (opinión propia).
Shulján Aruj, Óraj Jaim 649:6
בשעת הדחק שאין נמצא כשר כל הפסולין נוטלים ואין מברכין: הגה ויש מכשירין לולב יבש אפי' לברך עליו (רמב"ם פ"ח והמגיד) וכן נוהגין לברך על לולבין יבשים אפי' בדאיכא אחרים לחין (אגור) אבל בשאר מינים אין לנהוג הכי ויש מקילין אפי' בהדס יבש (הגהות מיימוני ומרדכי) ויש לסמוך עלייהו בשעת הדחק ואע"ג דחסר כשר בשאר ימים אין לחתוך אתרוג לב' או לג' חלקים ולחלקו ולצאת בו אפילו בשעת הדחק דדוקא חסר ונשאר העיקר קיים כשר אבל כי האי גוונא מיקרי חתיכת אתרוג ולא אתרוג (ר"ן ופסקי מהרא"י סי' נ"ב) וכל זה לענין לברך עליו אבל בלא ברכה יכול ליטול כל הפסולין ולא לברך עליהם (טור):
En una situación de apremio, cuando no se encuentra una especie válida, se toman las inválidas sin bendecir. Glosa: Hay quienes consideran válido un lulav seco incluso para pronunciar la bendición sobre él (Rambam, capítulo 8, y Hamaguíd), y así se acostumbra bendecir sobre lulavim secos aunque haya otros frescos (Agur). Sin embargo, no debe hacerse lo mismo con las otras especies. Algunos permiten incluso un hadás seco (Hagahot Maimoniot y Mordejai), y puede confiarse en ellos en una situación de apremio. Aunque un etrog incompleto es válido durante los demás días, no debe cortarse uno en dos o tres partes para repartirlas y cumplir con cada una, ni siquiera en caso de apremio, porque solo es válido cuando falta una parte y lo esencial del fruto permanece intacto; de lo contrario, se trata de un trozo de etrog, no de un etrog (Ran y Piské Mahari, capítulo 52). Todo esto se refiere a pronunciar una bendición sobre él; pero sin bendición puede tomar todas las especies inválidas, sin bendecir sobre ellas (Tur).
Ficha editorial de este texto
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de octubre de 2026.
Cómo trabajamos las fuentes y la traducción
El contenido educativo de la plataforma no sustituye una consulta halájica personal con una autoridad rabínica competente.
