Shulján Aruj, Óraj Jaim 663:1
סדר תפלת חול המועד. ובו ג סעיפים: בחול המועד מוציאין ס"ת וקורים בו ארבעה בקרבנות החג של פרשת פנחס וביום ראשון של חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי וביום השלישי וישראל חוזר וקורא וביום השלישי והרביעי קורא ספיקא דיומא וביום השני וביום השלישי ועל דרך זה קורים בשאר הימים: הגה וי"א ששנים הראשונים קורין בספיקא דיומא והשלישי קורא ביום המחרת והד' חוזר וקורא כל ספיקא דיומא דהיינו מה שקראו שנים הראשונים וכן אנו נוהגין וביום הז' הכהן קורא ביום החמישי לוי ביום הששי ישראל ביום השביעי והרביעי קורא ביום הששי ויום השביעי וכן אנו נוהגין ובארץ ישראל שאין שם ספיקא דיומא אין קורים בכל יום אלא קרבן היום בלבד כי ביום ב' הוא א' לחולו של מועד קורא כהן וביום השני והג' העולים אחריו חוזרים וקורים אותה פרשה עצמה ועל דרך זה בכל יום משאר הימים:
Orden de la oración de Jol Hamoed. Contiene tres apartados: En Jol Hamoed se saca un rollo de la Torá y cuatro personas leen de él las ofrendas de la festividad de la parashá Pinjás. El primer día de Jol Hamoed, el kohén lee «Y en el segundo día»; el leví, «Y en el tercer día»; el israelita vuelve a leer «Y en el tercer día», y el cuarto lee «Y en el segundo día» y «Y en el tercero», por la duda acerca del día. De este modo se procede durante los demás días. Glosa: Hay quienes sostienen que los dos primeros leen las porciones correspondientes a la duda sobre el día; el tercero lee la porción del día siguiente, y el cuarto vuelve a leer toda la porción relativa a la duda, es decir, lo que leyeron los dos primeros. Así acostumbramos. El séptimo día, el kohén lee «Y en el quinto día»; el leví, «Y en el sexto día»; el israelita, «Y en el séptimo día», y el cuarto lee «Y en el sexto día» y «Y en el séptimo día», y así acostumbramos. En la Tierra de Israel, donde no existe duda sobre el día, cada jornada se lee solamente la ofrenda de ese día; así, el segundo día de la festividad, que es el primero de Jol Hamoed, el kohén lee «Y en el segundo día» y los tres que suben después de él vuelven a leer esa misma porción. Así se hace todos los demás días.