Shulján Aruj, Óraj Jaim 68:1
שלא להפסיק בפיוטין. ובו סעיף אחד: יש מקומות שמפסיקים בברכת קריאת שמע לומ' פיוטי' ונכון למנוע מלאומרם משום דהוי הפסק: הגה וי"א דאין איסור בדבר וכן נוהגין בכל המקומות לאומרם והמקיל ואינו אומרם לא הפסיד ומ"מ לא יעסוק בשום דבר אפי' בד"ת אסור להפסיק ולעסוק כל זמן שהצבור אומר פיוטים כ"ש שאסור לדבר שום שיחה בטלה ומ"מ מי שלומד ע"י הרהור שרואה בספר ומהרהר לית ביה איסורא דהרהור לאו כדיבור דמי אלא שמתוך כך יבואו לדבר ויבואו לידי הפסק וע"כ אין לאדם לפרוש עצמו מהצבור במקום שנהגו לאמרם ויאמר אותו עמהם וע"ל סי' צ' סעיף י':
Sobre no interrumpir con poemas litúrgicos. Contiene un apartado: En algunos lugares se interrumpen las bendiciones del Shemá para recitar poemas litúrgicos; es correcto evitar decirlos porque constituyen una interrupción. Nota: Otros sostienen que no hay prohibición, y así se acostumbra en todas partes. Quien adopta la opinión indulgente y no los recita no pierde nada. En cualquier caso, mientras la congregación dice esos poemas no debe ocuparse en nada más: incluso está prohibido interrumpir para estudiar Torá, y con mayor razón mantener conversaciones vanas. Sin embargo, quien estudia mentalmente mientras mira un libro no incurre en prohibición, pues pensar no es como hablar, aunque podría llevar a que otros conversen e interrumpan. Por ello, nadie debe separarse de la congregación en un lugar donde se acostumbra recitarlos, sino que los dirá con ella. Véase el capítulo 90, apartado 10.