Shulchan Arukh Orach Chayim 695 en hebreo y español

Shulchan Arukh Orach Chayim 695

Shulján Aruj, Óraj Jaim 695:1

דיני סעודת פורים. ובו ד סעיפים: הגה מצוה להרבות בסעודת פורים (טור) ובסעודה אחת יוצאים (מרדכי ספ"ק): סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו: הגה ומ"מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה (תשו' מהרי"ו):

Leyes del banquete de Purim. Contiene cuatro apartados: Glosa: Es una mitzvá aumentar la comida del banquete de Purim (Tur), y se cumple con un solo banquete (Mordejai, final del primer capítulo). Quien celebra el banquete de Purim durante la noche no cumple su obligación. Glosa: De todas formas, también por la noche debe alegrarse y aumentar un poco la comida (Responsa de Mahariu).

Shulján Aruj, Óraj Jaim 695:2

חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי: הגה וי"א דא"צ להשתכר כל כך אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) ויישן ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל) ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואין להתענות בפורים מלבד תענית חלום וע' לעיל סי' תקס"ח וסי' תק"ע. יש נהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב בפורים וכן נכון (מהרי"ל) ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה וערבית יתפלל בלילה ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול ורוב הסעודה צריך להיות ביום (מנהגים) ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו וכשחל פורים ביום ששי יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד שבת (מנהגים) ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו (ת"ה) יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו). טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה וסמך לדבר ליהודים היתה אורה ושמחה ודרשינן אורה זו תורה (מהרי"ב) וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים בי"ד וט"ו (מנהגים) וכן נהגו ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים פטור מלשלם (ת"ה סי' ק"י) וע' בח"מ בדיני נזיקין:

Una persona está obligada a beber en Purim hasta no saber distinguir entre «Maldito sea Hamán» y «Bendito sea Mordejai». Glosa: Hay quienes dicen que no es necesario embriagarse tanto, sino beber más de lo acostumbrado (Kol Bo) y dormir; mientras duerme no distingue entre «Maldito sea Hamán» y «Bendito sea Mordejai» (Maharil). Tanto quien bebe mucho como quien bebe poco, lo importante es que dirija su corazón al Cielo. No se debe ayunar en Purim, salvo por un sueño; véanse arriba los capítulos 568 y 570. Algunos acostumbran vestir ropa de Shabat y Yom Tov en Purim, y es correcto hacerlo (Maharil). Se acostumbra celebrar el banquete de Purim después de Minjá y rezar Arvit por la noche. Se reza primero Minjá mientras todavía queda mucho tiempo de día, y la mayor parte del banquete debe celebrarse durante el día (Minhaguim), no como quienes acostumbran comenzarlo cerca del anochecer y hacen que la parte principal tenga lugar en la noche del 15. Cuando Purim cae en viernes, el banquete debe celebrarse por la mañana, por respeto a Shabat (Minhaguim). Quien desee hacerlo siempre por la mañana puede hacerlo (Terumat Hadeshen). Algunos dicen que se deben comer semillas o alimentos de granos en Purim, en recuerdo de los granos que comieron Daniel y sus compañeros en Babilonia (Kol Bo). Es bueno dedicar un poco de tiempo al estudio de la Torá antes de comenzar el banquete, con apoyo en «Para los judíos hubo luz y alegría», que nuestros Sabios interpretaron diciendo que «luz» se refiere a la Torá (Maharib). Se está obligado a cierta celebración y alegría en ambos días, el 14 y el 15 (Minhaguim), y así se acostumbra. Hay quienes dicen que, si alguien causa daños a otro como consecuencia de la alegría de Purim, queda exento de pagarlos (Terumat Hadeshen, capítulo 110); véanse las leyes de daños en Joshen Mishpat.

Shulján Aruj, Óraj Jaim 695:3

אומר על הנסים בברכת המזון בברכת הארץ ואם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה אומר על הנסים דבתר תחלת סעודה אזלינן ויש מי שאומר שאין לאומרו (ונוהגין כסברא ראשונה):

Se dice «Al Hanisim» en Birkat Hamazón, en la bendición de la tierra. Si comenzó la comida de día y la prolongó hasta la noche, dice «Al Hanisim», pues se sigue el momento en que comenzó la comida. Hay quien sostiene que no debe decirlo, pero se acostumbra seguir la primera opinión.

Shulján Aruj, Óraj Jaim 695:4

חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד וכל המרבה לשלוח לריעים משובח ואם אין לו מחליף עם חבירו זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו כדי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו: הגה ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה (מדברי הרא"ש פ"ק דמגילה) ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש. ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש אבל לא בהיפך שלא יבא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין אבל במתנות לאביונים אין לחוש:

Cada persona está obligada a enviar a su compañero dos porciones de carne o de otros alimentos, como está dicho: «Y el envío de porciones de una persona a su compañero». Deben ser dos porciones para una persona. Quien aumenta el número de envíos a sus amigos es digno de alabanza. Si no dispone de medios, puede intercambiar la comida de su banquete con su compañero: uno envía su comida al otro y el otro le envía la suya, para cumplir «Y el envío de porciones de una persona a su compañero». Glosa: Se deben enviar las porciones durante el día y no por la noche (según el Rosh, primer capítulo de Meguilá). Si alguien envía porciones a su compañero y este no quiere recibirlas o renuncia a ellas, cumplió. Una mujer está obligada a los regalos a los pobres y al envío de porciones, como el hombre. Una mujer debe enviar a otra mujer y un hombre a otro hombre, pero no al contrario, para que no ocurra que un hombre envíe porciones a una viuda y se produzca una duda respecto de si hubo kidushín. En los regalos a los pobres no existe esa preocupación.

Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.